לעשות בטן-גב בחופים קריביים לבנים, לשחות במי הטורקיז הצלולים, לרבוץ על ערסל בין עצי קוקוס באוויר החם, לשתות מרגריטה צוננת, ולהתמכר לתחושת החופש. רצועת החוף המרהיבה של חצי האי יוקטאן המשתרעת במזרח חצי האי מהעיר קנקון שבצפון ודרומה, ידועה בשם "הריביירה מאיה" (Riviera Maya), והיא בהחלט סיבה בפני עצמה להגיע למקסיקו ולמצות כל רגע מהקסם הקריבי. אפשר לצאת ממנה לאתרי המאיה, וגם לכפרים הקטנים ולאטרקציות נוספות ברחבי יוקטאן. אבל כדי שתוכלו לממש את פנטזיית הגן עדן שלכם בצורה מושלמת, מיפינו לכם את החופים לפי טיפוסים, כך שיש פה משהו בשביל כל אחד. לכם נותר רק לבחור ולטוס אל החופש האולטימטיבי.

צוק נכנס לתוך ים טורקיז בריביירה מאיה (צילום: SXC)
סיני הקריבית. חוף טולום | צילום: SXC

הפעלתנים: נופש פעיל בקנקון

אם אתם מחפשים מיאמי מקסיקנית, קנקון היא היעד המושלם בשבילכם. הכרך ענק לא ממש מעניין כשלעצמו. אבל התיירים שמחפשים נופש אקטיבי מתרכזים בסונה הוטלרה (Zona Hotelera), אזור המלונות שבחלקה המזרחי של העיר. האזור הוא לשון יבשה מעוקלת באורך של 20 ק"מ היוצאת אל הים הקריבי הכחול, חופים לבנים משני צדדיו ושורות צפופות של מלונות לאורך שני קווי החוף. החופים לאורך תשעת הקילומטרים הראשונים הם יותר רדודים, החול לא עמוק והמים יותר שקטים ולא גליים, אך ליד "פונטה קנקון" (העיקול שממנו ממשיכה הזרוע עוד 13 ק"מ) הזרמים לאורך קטע החוף המזרחי עלולים להיות מעט מסוכנים.
איך ייראה היום שלכם: ריזורטים גדולים עד ענקיים, בכל הסגנונות, הצורות והצבעים מציעים לנופשים הכול - ים, בריכה, חדר כושר, ספא, פעילויות לילדים ומבוגרים מסביב לשעון, מסעדות, ברים ועוד - כך שאין צורך לצאת מהם כלל. ואם בכל זאת חשקה נפשכם במעט אורבניות, הרחוב הארוך של הסונה הוטלרה שזור במסעדות, כל רשתות המזון הבינלאומיות, מועדוני לילה, ברים רועשים, חנויות, מרכזי קניות גדולים והרבה אנשים. השפה הרשמית כאן היא בהחלט אמריקאית.

 

הבליינים: ברים ומסיבות בפלאיה דל כרמן

למי שמחפש אווירה קצת יותר בוהמית, כדאי להגיע לעיירה פלאיה דל כרמן ((Playa del Carmen - כפר דייגים קטן שהפך תוך שנים בודדות לאחד המקומות היותר חמים בחצי האי. אם בעבר היו מגיעים לכאן התיירים רק כדי לקחת את המעבורת לאי קוסומל, הרי שבשנים האחרונות הפכה העיירה בעצמה למוקד משיכה. רחובות העיירה מסודרים שתי וערב והרחוב העיקרי הוא השדרה החמישית (הקינטה אבנידה) המקבילה לרצועת החוף הארוכה. רוב השדרה הוא מדרחוב שזכה לכינוי "איטליה הקטנה" בשל מראהו ובשל ריכוז גבוה של תושבים איטלקים המתגוררים כאן. מלונות יש מכל הסוגים ורובם ממוקמים טוב ליד השדרה המרכזית. המעבר לחופים פשוט, הם לרוב הומי אדם והאווירה היא של מסיבת חוף.
איך ייראה היום שלכם: בחופים רבים מתנגנת מוזיקה קצבית, והם מצוידים במיטות של ממש להשתרע כך שאפשר להשתרע כל היום עם החבר'ה, להשתזף, לשחק כדור עף חופים, לשתות ולנשנש משהו. אבל אפשר גם למצוא חופים יותר שקטים להירגע מחוץ לסצנה. חיי הלילה כאן סוערים במיוחד. אחרי ארוחת הערב אפשר להירגע בלאונג' בר, אחר כך להמשיך לדרינק פתיחה באחר הברים המעוצבים, משם להמשיך לאיזו הופעה, אחר כך למועדוני הלילה, אז לצאת לנשנש משהו לספיגה טובה יותר ולקראת הבוקר להמשיך להתנוענע בקצב הסלסה והמוזיקה הלטינית במועדונים של המקומיים. מאחר שהכול מרוכז פחות או יותר סביב המדרחוב יהיה מאוד פשוט למצוא את הדרך חזרה למלון, גם אם אתם לא בדיוק יציבים.

 

הצוללנים: טריגונים וכרישים באי קוסומל

לאורך חופי הריביירה יש שוניות ואתרי צלילה רבים וטובים. האתר הידוע ביותר באזור, ואולי במקסיקו כולה, הוא האי קוסומל (Cozumel). המעבורת לאי יוצאת מפלאיה דל כרמן מרציף פיסקל ומגיעה עד לסן מיגל דה קוסומל, העיירה המרכזית באי שצורתו כשל טיפה וכולו נראה כעיר אחת גדולה, צפופה ורוחשת. רוב התיירים מגיעים אליו בספינות תיירות ענקיות שעוגנות בו רק למספר שעות. הדבר מתווה את אופי ההתנהלות באי - המוכרים מנסים בכל דרך לצוד את הקונים הפוטנציאליים הבזבזניים, המחירים גבוהים ועל כל שירות מצפים גם לטיפים. בתוך העיירה המרכזית אפשר להתנהל בקלות ברגל אך אין תחבורה ציבורית וכדי לצאת מחוצה לה צריך לשכור קטנוע או מכונית.

עתיקות בריביירה מאיה (צילום: SXC)
בשביל התרבות. עתיקות מתקופת המאיה | צילום: SXC

איך ייראה היום שלכם: סביב קוסומל יש מעל 100 אתרי צלילה ושנרקול והראות מצוינת לאורך השנה כולה. בין בעלי החיים הימיים יש צבים, צלופחים, ברקודות, תריסנים, טריגונים וכרישים. יש כאן גם יותר מ-100 מרכזי צלילה, אז רצוי להשוות מחירים ולוודא שאתם מגיעים לאתרים הטובים ביותר כמו Palancar Reef, Colombia, Paso del Cedral ו-Punta Sur. המקומיים אוהבים לציין שבקוסומל אפשר לראות את השקיעה מעל הים הקריבי, אבל משמיטים פרט קטן וחשוב - אחרי השקיעה הרבה יותר מעניין במקום אחר.

 

המפונקים: על החוף בריביירה המקורית

לפני שכללו במושג "הריביירה מאיה" את ערי הנופש קנקון, פלאיה דל כרמן, טולום וכדומה, הכוונה האמיתית היתה אך ורק לאותה רצועת חוף שבין אותן ערים, שם נבנו ריזורטים מבודדים ואקסלוסיביים על החופים השקטים והפסטורליים. ואכן, לאורך רצועת החוף הזו אפשר למצוא בתי מלון מצוינים ומעלה המציעים בשיטת "הכול כלול" פינה רגועה לנופש מוחלט.
איך ייראה היום שלכם: הרחק מהעיר, מהרחוב, מרעש המכוניות או עוברי האורח תוכלו להתפנק בחדר או בקתה על החוף, בתנאים טובים, ברקע רחש הגלים. רוב המלונות גם מציעים שירות נסיעות משדה התעופה בקנקון ואליו, שאטלים לעיירות הסמוכות, לאתרי המאיה ביוקטאן, לפארקי המים השונים באזור או למגרשי הגולף. וכמו שמציין הכינוי "ריביירה" המחירים בהתאם לפינוק, אומנם עדיין אפשר למצוא משהו שלא יפער חור גדול מדי בכיס.

 

המיזנטרופים: סטייל סיני בטולום

מחפשים את סיני הקריבית? המשיכו מפלאיה דל כרמן עוד 63 ק"מ דרומה לאורך החוף עד טולום. המקום ידוע בעיקר בזכות אתר המאיה הקטן הממוקם לו על צוק גבוה מעל רצועת החוף הארוכה. הביקור באתר לוקח בערך שעה, תלוי עד כמה אתם מסוגלים לעמוד בפיתוי של ירידה לחוף המדהים ולהוריד בו עוגן. העיר עצמה מרוחקת מהחוף מרחק של שבע דקות נסיעה (ומונית לא זולה) והיא מסתכמת ברחוב ראשי שנמצא בבנייה מתמדת. אין כאן הרבה מסעדות או מקומות בילוי ורוב התיירים מגיעים לאחד המלונות שעל החוף.
איך ייראה היום שלכם: לאורך החוף ניתן למצוא סוגים שונים של ריזורטים - מגדולים ומסודרים (אך לא מפלצתיים) ועד מינימליסטיים מאוד. הכול באווירת חוף ורוגע, ולמי שממש רוצה להתפנק שווה לעצור באחת הקבנייס (בקתות) המפנקות על החוף או בבקתה קטנה מעץ שאין בה יותר מערסל. ברוב הריזורטים אין חשמל או מים חמים ואלו שיש בהם לרוב סוגרים את הגנרטורים באיזשהו שלב בלילה. זהו המקום להירגע, לנקות את הראש ולהתמכר לשקט. החול כאן הוא הרך והנעים בחופי הריביירה, אך ימים של רוחות מוציאים את העוקץ וזה הזמן לחפש אלטרנטיבה. יש כמה מסעדות וברים קטנים, ששייכים למלונות שעל החוף, ומועדון אחד קטן "דון ארמנדו" שמו, והוא ממש יזכיר לכם את הפאב של הקיבוץ.

ספינה צהובה על מי טורקיז בריביירה מאיה (צילום: mako)
המים שקטים, אבל החוף סוער. פלאיה דל כרמן | צילום: mako

העצלנים: ליהנות מהכול בלי מאמץ באיסלה מוחרס

מי שרוצה קצת מכל דבר, אבל בווליום לא גבוה מדי ולא נמוך מדי יגיע לאיסלה מוחרס. האי הקטנטן נמצא 20 דקות שיט במעבורת מקנקון ומציע מגוון אפשרויות בילוי. חלקו הצפוני של האי, המכונה "הדאון טאון" הוא אזור קטן שבו מתרכזים המסעדות, בתי הקפה והברים הספורים ושם ישנם שני חופים יפהפיים עטורי עצי קוקוס שרוב הפעילות היומית מתרכזת בהם. כאן אפשר למצוא פינה שקטה, לקרוא, להשתזף, לנמנם או לשבת בבר על החוף, לשחק כדור עף חופים וליהנות מהנוף הקריבי והאנושי. מבחינת אטרקציות, תמצאו בחלק הדרומי של האי, המכונה "פונטה סור", אתר מאיה קטנטן, בין פסלים צבעוניים (די משונים, למען האמת). לא רחוק משם נמצאת ה"אסיינדה מונדקה", שרידי בית קטן מהמאה ה-19 שבו התגורר סוחר-עבדים ובאזור יש אפילו פארק מים לא גדול במיוחד שנקרא "פלייה גרפון". החלק המערבי של האי הוא לשון יבשה שאנכית אליו ונקראת "סאק באחו" ובו חוות צבים, ספא מקסים בשם "סאמה" ואחת המסעדות הטובות באי במלון ויה רולנדי. סביב האי יש אתרי צלילה ושנרקול מצוינים המציעים מגוון של חוויות וסוגי צלילה, מצלילות עומק, זרם, מערות כרישים, ועד שרידי ספינה טבועה ועוד הפתעות ימיות.
איך ייראה היום שלכם: הכול כאן קרוב וקטן וכולם משתנעים בקטנועים או ברכבי גולף, אז מדובר בדרך ממש טובה לטעום קצת מהכול ולבחור את מה שהכי מתאים לכם בהתאם לרגע ומבלי לדלג ממקום למקום. טוב למי שקשה לו להחליט או למי שלא רוצה להחליט. ובינינו – כשאתם בחופשה אולטימטיבית, החלטות זה סתם ניג'וס.