אזור צפון תאילנד מתקשר עם הרים, גבעות, יערות, מפלים, ג'יפים, רפטינג, שבטים, כפרים מבודדים, שדות פרג ועוד. אם מתרחקים מעט מהדרכים הראשיות ונוחתים בכפרי צפון תאילנד, מתוודעים לתאילנד שלפני כמה עשורים ואולי אף יותר. הצפון שונה משאר האזורים בתאילנד. הוא ירוק ומיוער יותר, עדין יותר, אמיתי יותר, תושבי הצפון נעימים ומכניסי אורחים. הם יותר בודהיסטים או שאולי רק המקדשים בולטים יותר.
אין הרבה מקומות במזרח הרחוק שבהם אפשר פשוט לשכור רכב מכל סוג, ולצאת לכבישים ולדרכי העפר הרבות בנהיגה עצמית, ללא נהג או מלווה. בתאילנד זה אפשרי ורצוי. הנהיגה בצפון תאילנד קלה, אין כבישים רבים לתעות בהם, השילוט מעולה ובאנגלית, וקיימות מפות כבישים טובות ותחנות דלק לא מעטות לאורך הדרכים. אז כדי להשיג חוויה אחרת, מומלץ לוותר על הטיולים המאורגנים המוצעים תחת כל עץ רענן בצ'יאנג מאי, ולצאת לבד לטיול בנהיגה עצמית לשלושה עד שבעה ימים ואף יותר בין ערי הצפון והכפרים הרבים. כך שהדרכים מחכות לכם, אוהבי הצפון, ונותרו עוד הרבה יערות, שמורות טבע ומקומות יפים לגלות בין הערים הגדולות בצפון תאילנד.
הסגנון – לעשות את זה לאט
כדאי לקחת את הזמן לאט. מעבר לכיף העצום שבאפשרות לנהוג ולעצור מתי וכמה שרק מתחשק, הנהיגה העצמית תאפשר לכם גם להתקרב – להתקרב לנופים, לשדות האורז, לשדות התה והירקות, לפרוש מהכבישים הראשיים לדרכי עפר משולטות וכאלה שלא, ולעצור בכפרים הרבים לאורך הדרך. בשעות הצהריים תוכלו לעצור בצדי הדרכים במסעדות צהריים שצצות באזורים הכפריים. המאמות שמבשלות אוכל תאילנדי במשך הבוקר מוציאות את התבשילים בסירים לתצוגה על גבי שולחנות פשוטים למראה, וכל מה שנותר הוא להתקרב, להריח, לבחור, וליהנות מארוחה כפרית תאילנדית עם החקלאים הנחים בהפסקת צהריים ומזמינים אותך לשתות ולצחוק איתם. להתקרב כבר אמרתי?
העונה – כשהכול ירוק
כבר נהגתי בכל עונות השנה בצפונה של תאילנד, אך כמובן שכדאי לצאת לצפון כשמסביב הכול ירוק ולא גשום מדי ומסוכן לנהיגה. החודשים הטובים הם מחודש אוקטובר ועד פברואר. לאחר מכן כבר חם, יבש, מאגרי המים מתמעטים, השדות יבשים והכפריים עסוקים בתוך הבתים והכפרים פנימה.
הלינה – ממלונות ועד מקדשים
לאורך הדרכים הארוכות והכבישים בצפון תאילנד יש הרבה אפשרויות ללינה. החל מבתי הארחה, בתים פרטיים, בתי מלון, וכלה בקמפינג אוהלים או סתם שקי שינה זרוקים תחת עצי פיקוס גדולים. כבר התארחתי במקדשים בודהיסטיים, בתי ספר ובתי חקלאים. או שסתם התעוררתי מול נוף יערות טובל בעננים וצינת בוקר.
היציאה – מהערים הגדולות
לצפון מגיעים בטיסה לצ'יאנג מאי או צ'יאנג ראי, בנסיעה על כבישים רחבים ונהדרים או ברכבת איטית. שתי הערים הללו הן תחנות טובות להתחלת טיול רכוב בצפון הרחוק.
