התושבים בארץ צריכים להתמודד עם מציאות לא פשוטה - שילוב לימודים אקדמיים עם עבודה, קושי במציאת עבודה לאחר התואר, יוקר מחייה שמחזיר אותם לבית ההורים ומה לא. לקראת כנס הצעירים הראשון שמתקיים בישראל, שאלנו אתכם מה בדיוק אתם חושבים על כל מה שקורה כאן.
נתחיל בבשורה הטובה: כמעט 40 אחוז מכם חושבים שהעתיד אופטימי. וכעת, הנה הנתונים הבאמת מדאיגים שעולים מהסקר שערכנו: 77 אחוז מהמצביעים שהשיבו על סקר הצעירים הגדול שערכנו בשבועות האחרונים פה ב-mako לימודים וקריירה רוצים לעזוב את הארץ או לפחות חושבים על זה ברצינות, אבל לא יודעים אם זה יקרה. עד שהחלום של רובכם על ארץ אחרת יתממש או שלא, כשליש מבוגרי האקדמיה שענו לסקר היו בוחרים בדיעבד תואר עם שכר גבוה יותר בשוק וכ-40 אחוז מהמסיימים אכן עובדים במקצוע אותו הם למדו.
בשורה התחתונה, לא קל להיות צעיר במדינת ישראל, לפני או אחרי הלימודים וגם אף אחד לא מבטיח שהשנה הקרובה תהיה טובה יותר.
חולמים על בית
החלום הישראלי על דירת 4 חדרים במרכז ידוע ומוכר, אבל בשביל הרבה מאוד מהצעירים הוא הפך ליותר ויותר קשה להשגה. כמעט 40% מהמשיבים רוצים לרכוש דירה בבעלותם, אך לא רואים איך זה יכול לקרות. שאלנו את אסף אנגל מנכ"ל חברת הבית האקדמי, זרוע הנדל"ן של התאחדות הסטודנטים, על הקושי הזה של הגולשים בישראל שלא נראה שהולך להשתנות בעתיד הקרוב. "הנתון הזה מעיד על ייאוש. כל התערבות ממשלתית עד היום רק העלתה יותר את המחירים. כמעט כל מקבלי ההחלטות אמרו לציבור להמתין וכתוצאה מכך הציבור הפסיק להאמין שזה יקרה. גם כי המחיר עולה כל הזמן וגם כי הוא עולה למרות הצהרות של הגורמים שאמורים לעצור את זה".
אז מה הפתרון?
"אין פתרון אחד, אבל צריך לקדם מודעות צרכנית. יש לנו אפשרות להוריד מהמחיר של העסקה ואנחנו לא עושים את זה. בקיץ 2011 יצאו למחאה על יוקר המחיה אבל לפני כן על מחירי הדיור. הרשתות לא הורידו אגורה במחיר אבל היום אנחנו משלמים פחות כי אנחנו מודעים יותר. הנדל"ן עלה בשלושים אחוז מאז כי אנחנו מתאהבים בחלום, מתאבדים עליו כלכלית ויש לנו המון אחריות בנושא זה. לא צריך לחכות להחלטות ממשלה שיפלו מהשמיים. הקמנו מערך הדרכה שמקנה ידע ליותר מאלף סטודנטים בשנה איך להיות צרכנים חכמים בעולם הדיור".
מצב הארנק
35% מכם העידו כי העתיד הכלכלי שלכם מלחיץ אתכם, ובינינו זה מאוד הגיוני. השאלה היא איך אפשר להוריד קצת ממפלס המתח. בכנס הצעירים הראשון של התאחדות הסטודנטים בשיתוף מפעל הפיס, שמתקיים היום, יעמדו על הבמה הסטודנטים שייסדו את תנועת 'ישראל 2050', המאמינים שכדי לייצר שינויים צריך ליצור מודל ארוך טווח לשנים הקרובות ולעודד אזרחות פעילה בקרב צעירים כדי שיהיה סיכוי לשינוי.
"לפני שלוש וחצי שנים החלטנו שאנחנו רוצים להבין איך ניתן לפתור את בעיית יוקר המחייה בישראל", מספרת ספיר בלוזר ממייסדות התנועה, "נפגשנו עם עשרות מומחים לכלכלה והבנו שיוקר המחייה הוא בעצם לא בעיה, אלא סימפטום. הבעיה היא שההחלטות בפוליטיקה הישראלית נקבעות על ידי קבוצות אינטרס צר. ככה רפורמות חשובות, שיכלו לפתור בעיות שכל אזרח בישראל מרגיש בכיס שלו, יורדות מהשולחן בכל פעם מחדש".
"תראה, כשאנחנו מסתכלים על המרכיבים של יוקר המחיה, אנחנו לא מתמקדים בכמה אגורות הקוטג' עלה או ירד. השאלות שמעסיקות אותנו הן ההוצאות הכבדות כמו דיור, המערכת הפיננסית והעתיד שלנו בשוק העבודה, והתשובות מטרידות. למשל, חוסר תחרותיות במערכת הבנקאית. אתה מאמין שכל משפחה בישראל משלמת 8,000 ₪ מיותרים כל שנה רק בגלל הבעיה המבנית הזו?! ולמה נבחרי הציבור לא פועלים לפתור אותה? למה הרגולטורים בבנק ישראל ובמשרד האוצר לא דוחפים לתחרות אמיתית? כי מדובר בגופים הרבה יותר חזקים והרבה יותר מאורגנים מהציבור".
ומהי הדרך שלכם לשנות?
"ליצור את הקונטרה לאותם גופים. בכל תהליך קבלת החלטות משמעותי בסוגיות הכבדות הללו, אנחנו משמיעים את הקול הציבורי באופן מקצועי. זה אומר שאנחנו מביאים אתנו ידע רב, אבל חשוב מכך, מלווים את התהליך מתחילתו ועד סופו, וכך מוודאים שהאינטרס הציבורי באמת מיוצג. יש לנו קהילות שעוסקות בנושא הבנקאות, שוק העבודה, וגם מחזקות את הלובי האזרחי ומובילות תהליך של התפקדות למפלגות. כדי שהמעורבות שלנו תהיה אפקטיבית, אנחנו מפעילים את מודל ה"השפעה חכמה" שפיתחנו, שממפה את מפת האינטרסים של כל האנשים שיושבים סביב שולחן קבלת ההחלטות, ורק אז אנחנו פועלים. ככה אנחנו מצליחים להשפיע".
כמעט אופטימי
אם יש משהו שאתם בטוחים בו זה שהעתיד כולל חתונה וילדים, 70% מהמשיבים רואים את זה קורה. אז נכון שחלק גדול מכם אופטימיים (במיוחד הסבתות לעתיד), אבל 26% הגדירו את עצמם כמבולבלים לגבי מה שיקרה בשנים הקרובות, ועוד 25% כחסרי ביטחון. בלשון המעטה, הנתון הזה לא ממש מפתיע את ספיר וחבריה מתנועת 'ישראל 2050': "אני מבינה את התחושות הללו, אם לא יהיה שינוי במגמות של רמת החיים בישראל, באמת יהיה מאוד קשה לחיות כאן". היא אומרת. "האופטימיות הגדולה שלנו מגיעה מהידיעה שיש הרבה צעירים שמאמינים שאפשר לשנות ולהשפיע על העתיד שלנו כאן. אני חושבת שכל אחד ממאות הסטודנטים בתנועה יגיד לך שאם הציבור לומד את חוקי המשחק, ובוחר להיות מעורב ומוביל, הוא יכול להשפיע על כל סוגיה שחשובה לו".
כנס הצעירים הראשון, בואו!
מה ללמוד? האם התואר בכלל קשור למה שעושים אחריו? איפה נגור? האם תהיה לנו בכלל דירה? ומה נעשה כשנהיה גדולים? בכנס הצעירים הראשון, במעמד שר החינוך, נעסוק בכל מה שמטריד אותנו: תעסוקה, אקדמיה וגם על אחריות ומעורבות חברתית ואישית. על הבמה יופיעו ערוץ הכיבוד, תום יער, רועי כפרי וטל טירנגל ("שירי מרפסת"), לאה לב (הישראליות) ועוד.
היום - יום שלישי | 3.1.17 | 14:30 | אולם סמולארש באוניברסיטת תל-אביב. להרשמה ללא עלות >>>