רם שפע עדיין לא חשב על לימודים כשפרצה המחאה החברתית בקיץ 2011, אבל בילה שעות רבות במאהלים בירושלים, שם נחשף למה שהיה המרד הגדול של הצעירים ומעמד הביניים. האוהלים של שדרות רוטשילד היו שדה הקרב של דור ה-Y שמרוויח הרבה פחות ומשלם הרבה יותר, ומאז המילה "חברתי" הפכה להיות סיסמה פוליטית נחשקת. מריצים 5 שנים קדימה ורם הוא היו"ר הנבחר של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, ארגון הצעירים החזק בארץ. אז מה קרה לנו מאז?
"הדבר המרכזי שהשתנה מאז המחאה הוא שהחברה בישראל עברה תהליך משמעותי, כשהיא מבינה לעומק את הבעיות ומפסיקה לחשוב שהכול שטחי, קל ופשוט להשגה", הוא מסכם, "היום השיח השתנה וכל שר מתגאה בתקציב חברתי. אם זה נכון או לא זו שאלה אחרת, אבל זה מה שהוא חייב לציבור שלו, לא משנה אם הוא מהשמאל, מהימין, מהמרכז או מהקצוות. זה מה שהמחאה עשתה".
אתה חושב שיש סיכוי שבשנים הקרובות תתפתח מחאה חדשה?
"בהחלט יש סיכוי, וגם לא נהסס אם צריך לייצר מהלכים גדולים. אבל לדעתי צריכים לקרות כל מיני תהליכים חברתיים כדי שמשהו כזה יבשיל שוב".
רם נולד וגדל בקיבוץ גבעת חיים אחוד שבעמק חפר, למד לתואר ראשון בחינוך ומקרא במכללת סמינר הקיבוצים ועכשיו לומד לתואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. הסגנית שלצדו בהתאחדות היא ענבר הוכברג, לשעבר יו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב. גם ענבר עשתה היסטוריה כשנבחרה לתפקיד לאחר 14 שנה ללא נציגות נשית בהנהגת ההתאחדות.
לפי מדד הדמוקרטיה האחרון, רוב הציבור לא מאמין שאפשר להשפיע על מדיניות הממשלה. את מאמינה שאתם כצעירים יכולים להוביל שינוי?
"אני חושבת שאנחנו כבר מובילים שינוי ובטח שאנחנו יכולים ומסוגלים לשנות. למרות שיש תחושה של אובדן תקווה וחוסר יכולת לשנות דברים, זה בדיוק האתגר שלנו, להראות איך כן אפשר ולהוכיח שלצעירים בישראל יש כוח, יש יכולת ויש הסתכלות על איך העתיד שלנו צריך להיראות. גם מצד מקבלי ההחלטות והכנסת יש פתיחות גדולה והבנה שאנחנו חלק חשוב ומשמעותי בתהליך. אנחנו ממש צועדים לשם ועושים את זה כל הזמן בהרבה תחומים".
איזה שינוי למשל?
"שינוי מן הסתם נמדד לאורך זמן. יש לנו פרויקטים מאוד גדולים ומשמעותיים שקורים, כמו 29 קהילות סטודנטים של "תוצרת הארץ" שכבר פועלות והאפקט שלהן מאוד ברור בשטח. יש לנו גם את תנועת "ישראל 2050" שהמטרה שלו היא לעורר אקטיביזם אזרחי מצד צעירים בישראל".
"השאלה היא מה אנחנו רוצים לשנות", רם מוסיף, "אחד האתגרים הכי גדולים שלנו הוא שינוי של מפת התעסוקה בישראל. כגוף צעירים יש לנו אחריות לייצר פתרונות לכל מה שקשור לשוק התעסוקה. אנחנו מדברים על עולם העבודה ומה שקורה לפני התואר- איך בכלל הסטודנט הממוצע בוחר את הלימודים שלו. היום לצערנו יש תמונה לא אמינה ביחס למה מוכרים המוסדות האקדמיים ומה מקבל הסטודנט, וזה ממשיך אחר כך כשהסטודנט שומע סיפורים ובדיות על מה יקרה איתו מיד בסיום התואר. הסטודנט יוצא מתוסכל וגם אין לו למי לפנות. מפת התעסוקה הזו חייבת להשתנות. התפקיד שלנו הוא גם לתת תקווה לשינוי, לייצר תנועה חברתית משמעותית שכל אחד מוצא בה את הדרך שלו, וכשנקים תנועה חזקה עם הרבה ארגונים צעירים ביחד, נשנה את המפה".
הסטודנטים עסוקים בלשרוד
כ-310 אלף סטודנטים פתחו באוקטובר האחרון את שנת הלימודים האקדמית ב-63 אוניברסיטאות ומכללות. רובם המוחלט - 83 אחוז מהם - חייבים לעבוד כדי לשרוד, מה שלא עוזר להם לכסות מינוס של כ-1200 ש"ח בחודש בממוצע. במבט גלובלי, הסטודנטים בארץ יכולים להביט בקנאה על כמה מדינות כמו הולנד וגרמניה בהם לסטודנטים יש תנאים הרבה יותר טובים ובעיקר שקט נפשי.
ענבר, מה ההבדל המרכזי בין הסטודנטים בישראל לעומת שאר העולם?
"הסטודנטים בישראל נאלצים להתמודד עם הרבה יותר קשיים כדי לשרוד תואר אקדמי. כל העניין של יוקר המחייה והעלויות שסטודנטים צריכים לשלם עבור תואר, במיוחד כאלו שלא מקבלים תמיכה מההורים. הם צריכים לפעמים לעבוד במספר עבודות. אפשר לראות שהנטל הכלכלי הוא מאוד גדול כי אנשים לא עסוקים רק באיך ללמוד ואיך ליהנות מהתקופה הזו, הם ממש עסוקים בלשרוד אותה. החוויה הסטודנטיאלית בארץ מקבלת טוויסט שונה והיא לא קלאסית כמו שהיינו רוצים לראות. היא הרבה יותר קשה".
אולי אתם יותר מפונקים?
"אי אפשר להגיד שהסטודנטים יותר מפונקים, אני באמת חושבת שהיום אנחנו מתאמצים יותר. נכון שגם בעבר אנשים למדו וזה לא היה פשוט, אבל אנחנו רואים שזה רק הולך ומחמיר. אפשר לראות שפחות אנשים נכנסים לאקדמיה - רק חצי מהצעירים במדינת ישראל מגיעים לכאן".
רם, יש לכם סיכוי לצאת מהמעגל הזה?
"החזון שלנו הוא להצליח לגעת בכל תחומי החיים של הסטודנטים בפרט, אבל גם של הצעירים בישראל. חצי מהציבור הצעיר בישראל לא מגיע לאקדמיה וכאן אנחנו רוצים לתת להם את המקום, בטח במה שקשור לתעסוקה וגם לעולם הבנקאות וההלוואות. אם נצליח לתת יותר פתרונות לצעירים, נצליח לתת לכולם תקווה".
הרי זה לא קל להיות צעיר ובטח יותר קשה להיות סטודנט, זה פייר לצפות מכם להוביל שינוי חברתי?
"נבחרנו לתפקיד הזה כי אנחנו רוצים להוביל שינוי, לכן אפשר לצפות מאתנו ספציפית וגם מהצעירים בכלל", שוטח רם את החזון שלו, "בסופו של דבר הנטל עלינו, הצעירים, הוא מטורף. הגדולה שלנו תהיה אם נצליח לצאת לרגע מהאפתיות ולהאמין שאפשר לשנות. רק כך נצליח לעשות את זאת באמת והעתיד של הצעירים בישראל יהיה הרבה יותר אופטימי ובטוח".
כנס הצעירים הראשון, בואו!
אנחנו הצעירים בישראל מבולבלים. העתיד הנראה באופק לוט בערפל. תחושת חוסר הוודאות אופפת אותנו כמעט תמיד, ועל השאלות שמטרידות אותנו, אין תשובות ברורות: מה ללמוד? האם התואר בכלל קשור למה שעושים אחריו? איפה נגור? האם תהיה לנו בכלל דירה? ומה נעשה כשנהיה גדולים?
לקראת הכנס החלטנו לבדוק מה אתם חושבים על המצב בישראל, והאם בכלל יש מקום לאופטימיות? מוזמנים להשתתף בסקר הצעירים הגדול>>
בכנס הצעירים הראשון, במעמד שר החינוך, נעסוק בכל מה שמטריד אותנו: תעסוקה, אקדמיה וגם על אחריות ומעורבות חברתית ואישית. על הבמה יופיעו ערוץ הכיבוד, תום יער, רועי כפרי וטל טירנגל ("שירי מרפסת"), לאה לב (הישראליות) ועוד.
יום שלישי | 3.1.17 | 14:30 | אולם סמולארש באוניברסיטת תל-אביב. להרשמה ללא עלות >>>