בימים טרופים כמו שלנו, כשכל שני וחמישי שומעים על עוד עסק שקורס בעקבות המשבר או עוד עובדים שפוטרו מעבודתם, הסטודנטים מבינים שיותר מלהגשים חלום ולעשות את מה שתמיד רצו לעשות – חשוב יותר מתמיד לבחור מקצוע שהוא גם יציב וחיוני, כזה שיאפשר עתיד תעסוקתי גם במציאות בה העתיד כולו לוט בערפל.
אז אם גם אתם מחפשים את מקצועות העתיד, אבל לא אלו שבהכרח חשבתם עליהם עד עכשיו – הרשימה הבאה היא בדיוק בשבילכם. קבלו את הענפים במשק שהקורונה עשתה להם רק טוב, המקצועות שהביקוש בהם לעובדים רק עולה וללמוד אותם נראה כרגע כמו ההימור הכי בטוח שיש.
עוברים לאונליין: מקצועות הדיגיטל
עד לפני כמה שנים עוד לא התייחסנו אליהם כאל מקצוע של ממש, אבל הרבה לפני הקורונה כבר היה ברור שמדובר לגמרי בדור הבא של עולם השיווק והפרסום שנתן פייט רציני לאלטרנטיבות הנוספות. אלא שאז הגיע הקורונה, והפכה את כל תחום הדיגיטל לרלוונטי מתמיד, בעקבות הנחיות הריחוק החברתי ואיסור ההתקהלות. כל נושא עיצוב האתרים, הקמת אתרי אי-קומרס ושיווק דיגיטלי בגוגל וברשתות החברתיות תפס תאוצה בחודשים האחרונים והוביל בעלי עסק רבים להבין שזו הדרך שלהם להציל את העסק ,בהשקעה מינימלית ועם תפוקה מקסימלית.
"משבר הקורונה הדגיש יותר מאי פעם את החשיבות ואת הצורך של בתי עסק בפעילות ובנוכחות דיגיטלית", מסבירה מאשה דשקוב, מייסדת ומנכ"לית Digitalent – בית הספר למקצועות הדיגיטל, "במציאות של היום, בה אנו חווים ריחוק חברתי והימנעות מהתקהלויות, האינטראקציות האנושיות והפעילות הצרכנית שלנו – עברו להתנהל באופן כמעט מוחלט מול מסך המחשב או הטלפון. אין ספק היום שהעולם הדיגיטלי הוא המנוע העיקרי שיכול להשאיר את העסק חי, נושם ומרוויח".
את הלימודים תוכלו למצוא בקורסים שונים ומקוצרים, פרונטליים או דיגיטליים, וכן במסגרת לימודי תואר מלאים. ולמי מכם שחוששים כי מדובר בטרנד חולף שיעבור בחלוף הקורונה, נדמה כי אפשר להירגע ולהתייחס לעולם השיווק הדיגיטלי כבחירה עם עתיד מבטיח. "כיום כבר ברור שכל עולם האונליין והדיגיטל, אליו עברה האנושות כמעט לחלוטין בזמן הקורונה, יישאר רלוונטי גם אחריו", מסכמת דשקוב, "אנו רואים שישנה מגמה שצומחת בקרב אנשים שנמצאים בחל"ת או שפוטרו, והיא הרצון להעשיר את עצמם וללמוד מקצועות בתחום הדיגיטל שיכולים לקדם אותם ולהשאיר אותם רלוונטיים. המקצועות שחשובים עכשיו, כמו גם אחרי המשבר, הם המקצועות שיעזרו לחברות גדולות ובעיקר קטנות לעשות דיגיטליזציה של מוצרים ושירותים שלהם. מומחי self service , מומחים ליצירת תוכן דיגיטלי בכלל ותוכן וידיאו בפרט, בוני ומקדמי אתרים מסחריים, מומחים לאוטומציה שיווקית וכמובן כל מקצועות התכנות כמו סייבר ומערכות CRM - יהיו מאוד מבוקשים".
דווקא עכשיו: הייטק
איך אומרים? תעשו פרצוף מופתע. ובכל זאת, טוב לדעת שלמרות הקורונה ששיבשה לא מעט סדרי עולם – הוא עדיין איתנו. "אם לפני חצי שנה חשבנו שללמוד מהבית זה בלתי אפשרי ולעבוד מהבית זה לא ריאלי, המציאות הוכיחה לנו שהיא חזקה ומפתיעה יותר מכל דמיון. יחד עם זאת, תעשיות רבות עדיין נאלצו לבצע קיצוצים שונים, הן במצבת העובדים והן בתקציבי הארגון, על מנת לצלוח את המשבר בצורה מיטבית, פרט לתעשיית ההייטק", מסביר חיים גרון, מנכ"ל משותף ב-Infinity Labs R&D המספקת הכשרות והסבות מקצועיות מהירות לתחום ההייטק.
לדבריו, הנתונים שברשותו מראים כי במהלך חודשי הקורונה כ-97% מבוגרי ההכשרה של החברה שמרו על מקום עבודתם, דבר המעיד עד כמה תעשיית ההייטק שמרה על יציבותה על אף אתגרי המשבר. "בנוסף לכך, דרישה למקצועות דיגיטליים וטכניים הביאה ארגונים רבים שלא היו מעורבים בעולמות הללו לחפש אחר עובדים בתחום או לעבות את מערך הדיגיטציה והטכנולוגיה הקיים שלהם. הדבר יצר צורך בהכשרה מהירה של עובדים מקצועיים לעולמות ההייטק, כדי להמשיך ולהתקיים במרחב הווירטואלי. זוהי דוגמה מעולה לאחד הזירוזים שהביא נגיף הקורונה לחיינו", הוא מרחיב.
"הנתונים שלנו אודות הביקוש לרכישת ידע והשכלה בתחום ההייטק מראים, כי מספר תפקידי הליבה המרכזיים שיהפכו להיות מבוקשים ביותר לאיוש על ידי חברות ההייטק הישראליות בעידן פוסט-הקורונה הינם: תפקידי פיתוח תוכנה, עיצוב UX (חווית משתמש), בדיקות תוכנה, אוטומציה, דבאופס, אנשי DATA ולמידת מכונה, ניהול תשתיות טכנולוגיות, אנשי סייבר ואבטחת מידע ומיישמי מערכות ERP לתכנון משאבי ארגון כמו סאפ, פריוריטי ועוד", מוסיף זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס גלובל.
>>חושבים לשנות או לשדרג את הקריירה? הכירו את LEAP
גם בתחום ההייטק תוכלו למצוא מסגרת לימוד בהכשרות המסורתיות שאורכות שלוש וארבע שנים עד לקבלת התואר, אך אם ברצונכם להאיץ תהליכים ולקבל מענה לצורך המיידי של רכישת מקצוע וכישורי הסתגלות בעולם דינאמי עם ניסיון מעשי – תוכלו למצוא מודל הכשרה מקוצר יותר שיאפשר לכם תוך מספר חודשים להחליף למקצוע אחר כמו קורס קידום אתרים (SEO) ומדיה חברתית שאורכו כחצי שנה, קורסי פיתוח שאורכם נע בין עשרה חודשים לשנה, וכן קורסים מעולמות פיתוח התוכנה כמו פיתוח אלגוריתמים, פיתוח מערכות משובצות ו-real time ופיתוח Full Stack שאורכם שבעה חודשים בלבד.
"אלו שנפגעו מהמשבר הנוכחי ואיבדו את עבודתם צריכים לנצל דווקא עכשיו את הזמן שהם בבית כדי לדאוג לעתיד הכלכלי והתעסוקתי שלהם לטווח הארוך, ולהבטיח שהם יישארו רלוונטיים גם בסוף המשבר וגם בזה שיבוא אחריו, בתעשייה שיש לה את הביקוש והצמיחה הגדולה ביותר במשק", מסכם מנדל.
בעידן של ריחוק: מדעי המחשב
ואם כבר עסקנו בהייטק, אפשר לראות שהצמיחה נוגעת גם למקצועות המחשב בכללותם, הזוכים לביקוש הולך וגדל בשנים האחרונות. "הקורונה והסגר העולמי שבא בעקבותיה הגדיל את הצריכה לשירותים דיגיטליים בכל מרחבי המשק החל משרותי קניה מקוונים, השכלה והוראה מקוונים, משחקי רשת, תמיכה בקשרים חברתיים כדוגמת מערכת ZOOM, שירותים רפואיים מקוונים ועוד", מסביר פרופ' אריה גביוס מהקריה האקדמית אונו, "למעשה כל מרחב הקיום האנושי בא במגע עם שירותים דיגיטליים מה שמאפשר לחברות לספק שירותים חדשים ולפיכך נדרשים גם עובדים חדשים המכסים תחום רחב של מקצועות המחשב, החל מפיתוח ותכנות, תמיכה וניהול מערכות מידע, תשתיות רשת והחסנה ואחרים".
נקודה נוספת בה תולה פרופ' גביוס את הצמיחה במקצועות מדעי המחשב הוא התרחבות השימוש בשירותים דיגיטליים שיוצרת מטבע הדברים יותר איומים, ולפיכך תחום אבטחת הסייבר זוכה לביקוש רב.
אמנם על מנת ללמוד מדעי המחשב תצטרכו לבחור במסלול הכשרה מלא לקראת תואר ראשון, לפחות, אך נדמה כי מדובר בבחירה מוצלחת למדי שכן התחום נחשב לאחד היציבים והנחשקים כבר בתקופת טרום הקורונה ויחד עם זאת לא חווה מכה כואבת כמו שאר הענפים אלא דווקא פריחה.
אהלן וסהלן: לימודי ערבית
אנחנו יודעים, רובכם לא מבינים מה הקשר בין לימודי ערבית לקורונה, אבל המציאות בשטח מראה כי יותר ויותר סטודנטים מתעניינים ואף נרשמים ללימודי ערבית בתקופה האחרונה ויש מי שדווקא כן מוצאים לכך הסבר. "בזכות פלטפורמות אינטרנטיות שונות וחשיפה לתכנים תרבותיים מחוץ לתקשורת הממוסדת, צעירים וצעירות רבים מבינים אינטואיטיבית שחסר להם ידע אלמנטרי על האזור בו הם חיים", מסביר פרופ' אבי רובין, ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, "אני חושב שהם מבינים שנקודות מבט ביטחוניות-מדיניות הן מאוד מוגבלות במהותן ומוביל אותם לחפש תוכניות לימודים שמאפשרות הפנמה מיידית של השפה ובסיס לתקשורת בין-אישית שתאפשר להם להיפתח לעולם הרחב. המילניאלס הם הראשונים לזהות את יתרונות הגישה הזאת וזה בא לידי ביטוי גם בעלייה במספרי הנרשמים, בעיקר לאחרונה".
בסופו של דבר לכולנו התפנה קצת זמן לאחרונה, מה שאיפשר לנו לעשות סוף סוף דברים שתמיד רצינו. סגר, בידוד או חל"ת הם הזדמנויות מצוינות ללימודי שפה, בטח כשמדובר בשפה השנייה הרשמית בישראל ואחת הנפוצות בעולם כולו. בין אם מדובר בבינג' סדרות בערבית או הסכם שלום היסטורי עם איחוד האמירויות ובחריין, אין ספק שהקורונה סיפקה לא מעט השראה לכולנו עם השפה הערבית, שעד כה היה מוסכם כי היא רלוונטית אך ורק לענפים ביטחוניים. בכל זאת, אבו דאבי מחכה לנו אחרי כל הכאוס ואנחנו חייבים להגיע מוכנים.
גם כאן, בלימודי הערבית תוכלו לבחור באיזו רמה אתם מעוניינים להעמיק בתחום. תוכלו למצוא קורסים שונים ללימוד השפה הערבית בצורה עצמאית או במסגרת שיעורי אונליין, קורסים העוסקים בתרבות הערבית וגם תארים מתקדמים בלימודי מזרח תיכון באוניברסיטאות השונות. לאחר שתרכשו את השפה, תוכלו ליהנות מיתרון משמעותי בעבודה מול המגזר הערבי וכן להתקדם בזרועות הביטחון ובמוסדות ממשלתיים. מי מכם שממש ייטיב לדבר את השפה יוכל אפילו להשתלב בתחומי הכתיבה והעיתונות.
זום זום זום: לימודי הוראה
אם יש תחום תעסוקה שנראה שהולך להישאר איתנו באש ובמים, זהו מקצוע ההוראה. למרות שמדובר באחד המקצועות הוותיקים בעולם, נדמה שבשנים האחרונות ירדה קרנו לאור השוואת השכר הממוצע בתחום. יחד עם זאת, בתקופה הפכפכה כמו שלנו אפשר לומר שמקצוע ההוראה הוא בין הבודדים שממשיכים לתפקד למרות הכל, בין אם מדובר בימי סגר או הנחיות מגבילות אחרות – מקצוע חיוני פר אקסלנס. "הביקוש הגובר ללימודי חינוך, דומה בהיקפו לגידול שנרשם השנה בביקוש ללימודים אקדמיים בכלל המוסדות האקדמיים - גידול של כ- 25%", מספרת פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, "אצלנו במכללה זה בא לידי ביטוי בלימודי התואר ראשון, וניכר הרבה יותר בהרשמה ללימודי הסבת אקדמאים להוראה".
לדעתה של פרופ' ליבמן, הסיבה לכך היא העובדה שהקורונה הניעה את הצעירים לחפש לעצמם רכישה של מקצוע פרקטי, מקצוע שהביטחון התעסוקתי בו הוא גבוה יחסית. "אקדמאים רבים נמצאים בימינו במצב של אבטלה לאחר שפוטרו מענף התיירות, ענף ההדרכה, הבידור והאמנות", היא מסבירה, "בנוסף לכך, יש כיום אקדמאים רבים בעלי תארים בתחומים כמו תקשורת, סוציולוגיה, מדעי המדינה, מגדר ומדעי הרוח והחברה. למרביתם הייתה תמיד פינה חמה לתחום החינוך, דגדג להם לעסוק בחינוך, אך החיים לקחו אותם לכיוונים אחרים. הקורונה היא ההזדמנות לשינוי מבחינתם. בלימודי תואר ראשון אנו עדים לצעירים רבים שנמצאים כעת בחל"ת, לא יכולים לטוס לחו"ל או לצאת לטיול הגדול, וזה מוביל אותם בעת הזו לבחור ללמוד מקצוע שיש בו עתיד וסיכויים לקבל עבודה. בכל תכוניות התואר הראשון בחינוך אנו עדים לגידול, בפרט בחינוך המיוחד, הגיל הרך והחינוך הגופני. בלימודי תואר שני, המיועדים ברובם למורים בפועל, נרשם גידול בתחומים של טכנולוגיה וחינוך וניהול מערכות חינוך".
"לצד הביקורת הציבורית הקורונה הדגימה יותר מכל את הצורך במורים מקצועיים, במיוחד לנוכח החסר האדיר באנשי הוראה עוד טרם הקורונה", מצטרף ד"ר אלי וינוקור סגן נשיא לאסטרטגיה ופיתוח אקדמי המכללה האקדמית להוראה גורדון, "המקצוע לא ייעלם ובימים אלה נרשמת עלייה בביקוש למקצוע מכיוון עובדים רבים בחל"ת שעושים הסבה במסגרת התוכנית המקוצרת שמציעה לשכת התעסוקה. המורים כיום נדרשים להמציא את עצמם מחדש והמקצוע עצמו עובר מהפך. ממקצוע שנמצא בקיפאון במשך שנים ארוכות, תחום החינוך עושה בתקופה זו קפיצה גדולה קדימה בעקבות דרישות שהתווספו לתפקיד המורה כרגע 'בעל כורחו'".
על מנת לעשות הסבה מקצועית למקצוע ההוראה תוכלו לבחור לעשות את המסלול המלא לקראת B.ED או במידה ואתם אקדמאים לעשות מסלול מקוצר של תעודת הוראה שתאפשר לכם לעסוק בהוראת המקצוע בו אתם עוסקים או במקצועות נבחרים נוספים.
לוחמים בלבן: מקצועות הבריאות והרפואה
אם יש תחום מקצועי שכולנו מצדיעים לו בימים אלו – זה תחום הרפואה על שלל תפקידיו. יכולנו לחשוב שדווקא ההתעסקות והחשיפה לווירוס הקורונה המסוכן יובילו לרתיעה מהתחום וירידה בביקוש – הרי שהשטח מספר סיפור אחר לגמרי. מוסדות שונים מספרים על עלייה בביקוש למקצועות המוכרים כמו רפואה וסיעוד, אך מסביב ישנה מודעות גוברת גם למקצועות המקיפים כמו ניהול מערכות בריאות, מעבדנות רפואית ועוד.
"מערכת הבריאות בישראל מתמודדת עם אתגרים רבים, ובחצי השנה האחרונה עם מגפת הקורונה", מספר פרופ׳ יעקב הרט, נשיא האקדמית נתניה ודיקן ביה״ס למנהל מערכות בריאות, "על מנת לעמוד באתגרים אלו נוצר צורך בהכשרת סטודנטים בעלי ידע ניהול רב תחומי אשר יאפשר להם לנהל, לקדם ולייעל את ארגוני הבריאות השונים בארץ: מרפאות ציבוריות, קליניקות ובתי חולים רבים המתמודדים עם עומסים, קשיי ניהול ולחצים תקציביים הפוגעים בצורה ישירה ביכולתם לתת מענה איכותי ומהיר למטופלים. במשבר האחרון אפשר לראות את האתגרים האלו בצורה ניכרת, מה שמוביל רבים להתעניין בלימודי ניהול מערכות בריאות – בין אם מדובר באנשים המגיעים ממערכת הבריאות עצמה ומעוניינים להשתדרג ובין אם מדובר בסטודנטים שמגיעים בעקבות המשבר".
גם בגזרת המעבדנות הרפואית – העלייה בביקוש די מתבקשת. "מגפת הקורונה מדגישה את הצורך במערך של בדיקות יעילות וממוקדות אשר מאפשר למגר במהירות את מוקדי התפשטות הנגיף, למנוע הטלת סגר כללי על האוכלוסייה ולטפל בחזית בצורה איכותית במי שהכי זקוק לכך על ידי הצוותים הרפואיים", מסביר פרופ׳ אביב שיש, מרצה בכיר במחלקה למדעי החיים במכללה האקדמית אחוה ומנהל המחקרים ונאמן האיכות במכון לחקר ליפידים וטרשת עורקים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, "בישראל, גם בזמנים 'רגילים', עובדי המעבדה מהווים את 'חיל המודיעין' של הרפואה המודרנית ותפקידם לספק מידע לצוות הרפואי על המתרחש במערכות הגוף. על סמך בדיקות מתקדמות שעורכים עובדי המעבדה, מאבחנים האם המטופל הוא נשא של וירוס, חיידק או סובל מאינספור בעיות אחרות, ועל פי אבחנה זו, נקבעים טיפולים רפואיים מתאימים".
בניגוד ללימודי הרפואה עצמם, שנחשבים לאחד ממסלולי הלימוד הארוכים שיש, תוכלו להשתלב במערך הרפואה והבריאות בשלל דרכים אחרות. את המקצועות שציינו לעיל תוכלו לרכוש בלימודי הכשרה לתואר או במסגרות המאפשרות הסבה מקצועית מקוצרת (כמו למשל ללימודי סיעוד) או קורסים מקוצרים של מקצועות פחות מורכבים כמו לקיחת דמים ופענוח בדיקות – מה שגם יכול לספק לא מעט פתרונות תעסוקה לרבים מן המובטלים בתקופה זו.
צ'ק אין כנגד כל הסיכויים: מלונאות ותיירות
אם אתם בכל זאת מחפשים מקצוע אחד שיגרום לכם באמת להיות מופתעים, אז הרי לכם לימודי תואר ראשון ושני בניהול מלונאות ותיירות. לכאורה מדובר בענף שכל הנסיבות הן נגדו – סגירת השמיים וצמצום התיירות, סגירת בתי המלון והפיכת חלק מהם למלוניות קורונה ואפילו המצב הכלכלי שגורם לכולנו לחשוב פעמיים לפני שאנחנו מרוקנים את הכיס על איזו חופשה מפנקת. למרות כל אלו ניתן לראות כי ישנו גידול בולט ודרמטי באחוז הנרשמים לתארים ראשונים ומתקדמים בתחום - באוניברסיטת בן גוריון שבנגב מדובר בלא פחות מהכפלה. פרופ' פוריה יניב, ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון ומי ששימש כיועץ בצוות האסטרטגי של משרד התיירות ומשרד הכלכלה לנושא תעשיית התיירות בזמן משבר הקורונה, מסביר כי ציבור הסטודנטים מביע ביטחון בתעשיית התיירות. "הסטודנטים מעוניינים להיות אלו שינהלו וינהיגו את התעשייה לאחר היציאה ממשבר הקורונה", הוא מספר, "המשבר גרם לרבים להבין שכדי לנהל ולהנהיג את תעשיית המלונאות והתיירות נדרשות יכולות אישיות גבוהות וגוף ידע עשיר לו רלוונטיות לניהול תחומים אלה".
ואם אתם עדיין חושבים פעמיים האם באמת מדובר בתחום רלוונטי, תחשבו על אחוזי התפוסה במלונות בארץ אחרי הגל הראשון, תיזכרו בפיד האינסגרם שלכם בקיץ האחרון ותבינו שכנראה הישראלי המצוי אף פעם לא יהיה שבע מנופש פוטוגני ומנוחה לגוף ולנפש.