החיים הם לא אוסף הימים והשעות שאנחנו מעבירים, מקובל לומר, אלא התוכן שאנחנו יוצקים לתוכם - וכמה זה רלוונטי לתקופת הלימודים האקדמיים. לא תמיד פשוט למצוא זמן בין כל השיעורים, המבחנים, העבודות והתרגולים לצאת קצת מעצמנו ולעשות למען האחר. למזלנו, יש לא מעט יוזמות סטודנטים מפתיעות ומרגשות שמוכיחות לנו שאנחנו דור מצוין ומספקות לא מעט השראה לאיך הופכים את העולם שלנו יפה יותר, למרות הכל.
מיזם "חבר טלפוני" למען האוכלוסייה המבוגרת בימי הקורונה
הכל התחיל כשאוריין גביש, סטודנטית לתואר ראשון לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, נכנסה לבידוד בתחילת הגל הראשון. הקורונה אז רק הגיחה לישראל ואף אחד לא ידע מימינו ומשמאלו. ככל שהזמן עבר החלו פרסומים על כך שהקשישים מתבקשים להסתגר בבתים והבדידות והקושי הנפשי רק התעצמו. גביש שוחחה על כך עם חברותיה לתואר – יעל הלוי ועפרי דמארי, ויחד הן החליטו לנצל את זמן הסגר והבידוד לעשייה למען אוכלוסיית הגיל השלישי.
"אוכלוסיית הגיל השלישי הם הסבים והסבתות של כולנו, ההורים או אפילו השכנים שלנו", הן מספרות, "הם חלק בלתי נפרד מהחברה שלנו ואנחנו נוטים לפעמים לשכוח את זה. נוסף לכך, מדובר בדור יקר במיוחד שהקים את המדינה ועבד כל כך קשה כדי שנוכל להיות כאן היום, אז איך לא נשיב להם מעט בחזרה?". בתור סטודנטיות לפסיכולוגיה, הבינו השלוש את חשיבות הקשר עם האוכלוסייה הבוגרת, שחווה לעיתים גם בימי שגרה בדידות ועל אחת כמה וכמה בימי הקורונה. על פי הדיווחים, ישנה עליה של כ-65% במספר המקרים בהם אנשים נפטרים בביתם מבלי שאף אחד יודע על כך. לדבריהן זו הסיבה שהן בחרו לפעול דווקא בגזרה הזו.
מיזם "חבר טלפוני" שהקימו הינו מיזם חברתי ללא כל מטרות רווח, המונה כ-400 מתנדבים, שרובם סטודנטים לפסיכולוגיה. על מנת לגבור על כל מגבלות הקורונה, המיזם מתבסס על קשר טלפוני בין המתנדבים למבוגרים, כך שגם אם המדינה נתונה תחת סגר או אם ״נתקענו״ בבידוד, אפשר עדיין להשתתף במיזם. כל מתנדב שנרשם למיזם מקבל מספר טלפון של אדם מבוגר, מכל רחבי הארץ, ועליו ליצור עימו קשר לפחות פעם בשבוע, על בסיס קבוע. המטרה היא ליצור קשר עמוק בין הדור הצעיר למבוגר וגם להעניק ביטחון לאוכלוסייה המבוגרת. כל מתנדב ממלא דו"ח שיחה באופן קבוע שמאפשר לעקוב אחר ההמשכיות וטיב השיחות. את המיזם מלוות פסיכולוגיות מקצועיות, המעניקות מענה למתנדבים במקרה של קושי או צורך בהתייעצות, וכן גופים שונים כמו עיריות שונות ועמותות שנרתמו גם הן לעזור ולענות על צרכים נוספים שעולים מהמבוגרים בשיחות, בין אם מדובר במחסור במצרכים בסיסיים או בתרופות. בין הגופים השונים ניתן למצוא את סגל בית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, שמלווה את המיזם מתחילתו, לעמותת לב ח"ש, לעיריית רעננה, עמותת "עלה" ומרכז יום לקשיש ברחובות.
"אמנם רוב המתנדבים שלנו הם סטודנטים, בעיקר במקצועות הטיפול כמו פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, סיעוד, רפואה ועוד, אך כמובן שישנם עוד מתנדבים רבים ומקסימים בטווח גילאים רחב", הן מספרות, "מה שדרוש בסופו של דבר זה לב גדול וכוונות טובות. ההיענות שנתקלנו בה היא מדהימה, כבר מתחילת המיזם הצלחנו לגייס במהירות מתנדבים רבים, ומבוגרים רבים או בני משפחותיהם שדאגו להם ביקשו שניצור איתם קשר. קיבלנו אישור מהשטח שהצורך קיים והוא גדול ובוער. התגובות על המיזם מדהימות, מצד המתנדבים ומצד האוכלוסייה המבוגרת. שני הצדדים מספרים על קשרים משמעותיים שנוצרו, חלקם אפילו נפגשו פיזית כשהוסרו המגבלות. נוצרה חברות אמיתית וזה שווה הכל".
תכנית "כולנא" לשימור סטודנטים ערבים באקדמיה
זה כבר שנים רבות שדור שמחוני, סטודנט שנה ג' במרכז הבינתחומי לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, עוסק ביזמות חברתית. שמחוני הוא בוגר תוכנית המנהיגות "קו הזינוק" מבית שותפויות רוטשילד וכבר הוביל פרויקטים חברתיים וחינוכיים שונים. לכן, גם עם הכניסה שלו ללימודי התואר הוא הביא איתו את האג'נדה שמלווה אותו תמיד – איך אני הופך את המקום שאני נמצא בו למכיל, פתוח ומאפשר יותר. "אחת הבעיות הראשונות שנחשפתי אליהן, היו הקשיים החברתיים והלימודיים של סטודנטים ערבים שלמדו לצידי בספסל הלימודים בשנה הראשונה ובעיקר בסופה", הוא מספר, "למעשה גם אצלנו בבינתחומי, אבל גם במוסדות אחרים בארץ להשכלה גבוהה, קיים קושי בשימור סטודנטים ערבים".
מתוך כוונה לסייע בנושא ולאחר בדיקה ומחקר יסודיים, הבין שמחוני יחד עם דיקנית הסטודנטים – עדי קול, כי הפער המרכזי, מעבר לאתגרים האקדמיים, הוא זה החברתי: היעדר תחושת שייכות למוסד האקדמי שנוצרת באמצעות קשרים חברתיים, מוביל לפערים אקדמיים ולבסוף לנשירה. ככה בעצם נולדה תוכנית "כולנא", במטרה לתת מענה לנשירה על ידי יצירת חיבורים חברתיים בין סטודנטים ערבים ויהודים בבינתחומי ובאמצעות יצירה של מנהיגות משותפת, כך שמשתתפי התוכנית לא רק יקבלו ממנה אלא גם יעניקו בחזרה.
משתתפי התכנית משנה ב' ואילך נפגשים בקמפוס במהלך השנה למפגשים העוסקים בהכרת התרבויות, שבירת סטריאוטיפים, חשיפה דרך מומחים בתחומם לחברה הערבית והיהודית ועד למפגשי יזמים מקומיים משתי התרבויות. בסוף השנה, המשתתפים מקבלים כלים ליזמות חברתית ובקבוצות קטנות ומעורבות מובילים מיזמים חברתיים בקמפוס. בין היוזמות שקודמו בשנה החולפת ניתן למצוא את "Kuldrive" - מאגר לימודי בשלוש שפות הכולל סיכומים, עבודות לדוגמה וטיפים לסטודנטים. כמו כן יצרו החברים בתוכנית קמפיין חברתי על אתגרי הסטודנטים הערבים בקמפוס בסגנון "סליחה על השאלה", פעילות ברשתות החברתיות להעלאת המודעות לאלימות במשפחה ובחברה הערבית וקמפיין לפעילויות משולבות להעלאת רמת ההיכרות בין הסטודנטים מהמגזרים השונים.
תקופת הקורונה הייתה מאתגרת, ולצד המחויבות האקדמית של הסטודנטים הם המשיכו להיפגש מדי שבוע בקבוצות קטנות וכקבוצה בזום. התכנית ממשיכה לפעול גם בשנת 2021 ומספר המשתתפים בה אף גדל. כלל התכנים הותאמו לזום, וככל שההנחיות של משרד הבריאות יאפשרו, השאיפה היא לקיים מפגשים פיזיים כדי לתת את הכלים לסטודנטים להכיר אחד את השנייה ולהוביל מיזמים משותפים. התוכנית עצמה הוקמה בסיוע דיקנט הסטודנטים במרכז. "משנה לשנה אנו מצליחים לחבר ולשמר את הסטודנטים הערבים אודות לשיתוף הפעולה מצד הסטודנטים והסגל גם יחד", מסכם שמחוני.
שבוע המודעות לדימוי גוף בקרב נשים צעירות
עוד נושא שתופס תאוצה בשנים האחרונות הוא חשיבות יצירת דימוי גוף חיובי בקרב נשים בכלל, ונשים צעירות בפרט. לצורך הזה החליטו הסטודנטיות זוהר לוגסי וקסניה קרסנופבצב, מהחוג לחינוך חברתי-קהילתי במכללה האקדמית גורדון, למצוא מענה. במסגרת סדנת "המדריך כמנהיג חברתי" שהינה חלק מתוכנית הלימוד, הסטודנטים התנסו במחקר יוזמות קודמות ולמדו איך לגבש יוזמה, לחפש חזון ולחקור אילו כאבים וצרכים קיימים בשטח, לפי קהל יעד או אזור. לוגסי וקרסנופבצב בחרו לבנות את תיק הפרויקט שלהן בנושא דימוי הגוף בקרב נשים צעירות. "לאחר שקיימנו שיחות, תצפיות וראיונות עם גורמים רלוונטיים, הגענו למסקנה כי אחת הבעיות הקשות של נערות צעירות בימינו נובעת מהרשתות החברתיות והבידוד החברתי", מספרות השתיים. "הנערות חוות כתוצאה מכך עיוות בדימוי הגוף ומשוות את עצמן, כל הזמן, למודל היופי המוצג ברשתות כשכל אחת מצלמת את עצמה עם בגד ים. בפועל אין לבנות האלה מושג איך באמת הגוף צריך להיראות והן חשות תסכול וחוסר השלמה שמובילים אותם להשוות את עצמן כל הזמן למודל 'אידיאלי' שהן לא באמת צריכות להגיע אליו".
כדי להתגבר על הקושי הזה ולמצוא לו פתרון, החליטו השתיים לקיים שבוע מודעות לדימוי גוף בקרב נשים צעירות. לאחר שיצרו קשר בנוגע לשיתופי פעולה עם כל הגורמים העוסקים בתחום על מנת לרתום את כולם לחזון שלהן, השתיים הרימו בשיתוף עם מחלקת החינוך של עיריית קריית מוצקין והנהלת בית ספר יסודי בעיר, אירוע מרגש שמטרתו לבצע תהליך "מניעה" לבנות מתבגרות בכיתות ה'-ו'. הסטודנטיות תכננו סדנה בת חמישה מפגשים בבית הספר החברתי "אחדות". המפגשים שהתקיימו עסקו בנושאים כמו הגורמים האמיתיים והמלאכותיים לתחושת אושר, פרגון בקשרים בין אישיים ברשת החברתית ומחוצה לה, ההשלכות והמחירים של ביטחון עצמי נמוך ודימוי גוף לוקה בחסר, איך יחסים חברתיים עשויים לסייע לשיפור דימוי עצמי ושאלת השאלות - איך ממשיכים להעביר את המסר הלאה.הבנות הציעו לשנות את התנהגותן מול אחרים, לפרסם את המסר ברשתות החברתיות וליזום סדנת בוגרים החונכים את הצעירים בשכבות הגיל הראשונות בבית הספר.
כל אחד מהמפגשים התחיל והסתיים במחמאות שהבנות העניקו זו לזו, וסייעו להן לראות את האחרת דרך משקפיים חיצונים במקום באמצעות השיפוט העצמי. הפרויקט זכה להצלחה גם בקרב המורות המבוגרות שמצאו כי הסדנה נוגעת גם בהן, בנושאי דימוי גוף שהן עצמן סוחבות עוד מגיל הנעורים. בית הספר עצמו, בראשות המנהלת מור אורן, ממשיך לעסוק בנושא, מערב גם את ההורים ומטפח את מערכות היחסים בין כלל קהילת בית ספר. במסגרת זאת, מדי בוקר ובסיום כל יום, מתקיים שיח של מחמאות והכרת תודה שנכנס כחלק ממערכת הלימודים. "התגובות היו כל כך נלהבות, עד שהחלטנו להפיץ חוברת מערכי שיעור בנושא בקרב כל אנשי החינוך הרלוונטיים כדי להמשיך את התהליך. זה היה כל כך משמעותי לכולם, בטח בימים כאלה", הן מסכמות, "לגבי הבנות, לצערנו כל עוד הסביבה תמשיך לשטוף את הבנות הצעירות במסרים הפוכים, התהליכים היפים עלולים להתמוסס אט אט".
חוברת לימוד לילדים בחינוך המיוחד
עוד אחד מהאתגרים המדוברים ביותר בתקופה האחרונה, הוא הקושי של ההורים להמשיך לתפקד ולעבוד בעוד הילדים עצמם נמצאים בבית ללא מסגרות וללא שגרה. זה מבלי לדבר על הקושי של התלמידים עצמם שחווים את המציאות המורכבת בצורה די אינטנסיבית על חשבון חוויות ילדות אליהן היו רגילים. קושי זה מועצם הרבה יותר כשמדובר בילדים שמשתייכים לחינוך המיוחד.
מי שהחליטה שהיא חייבת לעשות משהו בנידון היא אוראל בן נעים מאשדוד, שמסיימת בימים אלו את השנה הרביעית ללימודיה לתואר ראשון בחינוך מיוחד במכללה האקדמית אחוה. בן נעים עובדת במקביל ללימודיה באחד מבתי הספר באשדוד עם תלמידים בכיתות א'-ב' שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד נמוך מאוד. "בסגר הראשון ראיתי איך שהמציאות החדשה הופכת להיות מאוד משמעותית עבור התלמידים, מבחינה רגשית ופיזית", היא מספרת, "השינוי והמעבר לשהייה בבית במשך יום שלם היו קריטיים. מכיוון שאני מאוד מחוברת לתלמידים שלי, חיפשתי דרכים להקל עליהם ועל ההורים שלהם בתקופה הקשה הזו".
בן נעים חברה למרכז "כיוונים" באשדוד, ויחד עם סטודנטים נוספים החליטה להקים פרויקט משותף כדי לסייע לילדים ועל בני משפחותיהם, ולהקל עליהם ככל הניתן. "איגדנו הרבה מאוד חומרים לכדי חוברת גם כיפית וגם לימודית, המיועדת לילדים בחינוך מיוחד", היא משחזרת, "מדובר בחוברת מנוקדת, עם המון סימונים, הדגשות והכוונה ספציפית ילדים. החוברת ניתנת להדפסה והופצה בפורמט איכותי וצבעוני עבור הילדים. השקענו בה המון מחשבה ועבודה והפצנו אותה לתלמידים שלנו, ברשתות החברתיות, בקרב ההורים, בקרב קבוצות ספציפיות למשפחות עם ילדים בחינוך המיוחד ועוד".
"קיבלנו תגובות מאוד חמות מהורים מכל הארץ וזה מרגש מאוד מאוד", מספרת בן נעים ומוסיפה, "העשייה עם התלמידים לא פשוטה ומאתגרת, אבל האהבה אליהם עצומה. דווקא בתקופה כזו עלינו אנשי החינוך להתגייס ולסייע לילדים שלנו כמה שיותר על מנת שירגישו ביטחון, חום ואהבה. במכללה יצא לי ללמוד לא מעט על 'יזמות בחינוך' וזו לחלוטין יוזמה שעם כל הקושי והאתגר של הזמן והמשבר, אני מאוד גאה שעשינו עבור הילדים".
בוגרים למען סטודנטים
הנה עוד הוכחה שפעם סטודנט - תמיד סטודנט. אמנם מדובר במחווה מרגשת שמגיעה דווקא מצד הבוגרים לטובת הסטודנטים - אבל כל יוזמה מבורכת באקדמיה מספקת לנו ים של השראה. הכל התחיל בפניה מרגשת של טל אלון ובת זוגו, שניהם חברים בארגון בוגרי הטכניון, לארגון הבוגרים בבקשה לתרום את מענק הקורונה שקיבלו מהמדינה למען מלגות סיוע לסטודנטים. טל ציין כי הוא חש חובה לתרום את המענק שקיבל לטובת סטודנטים שמתמודדים בימים אלה עם אובדן הכנסה, אובדן תמיכה משפחתית וקשיים לימודיים רבים.
ארגון בוגרי הטכניון פתח בקמפיין התרמה של מענקי הקורונה במסגרתו השתתפו בוגרים רבים ותרמו סכום משמעותי של כ- 67,000 ש"ח. "בהשראתם של טל ובת זוגו, יצאנו בקמפיין התרמה של מענקי הקורונה וכבר הצלחנו לגייס עשרות אלפי שקלים שתרמו בוגרי ובוגרות הטכניון לדורותיהם למען הסטודנטים", מספרת יו"ר ארגון בוגרי הטכניון סיגל פירסט סיפרה, "ארגון הבוגרים פועל כל העת לחזק את הקשר בין בוגרי הטכניון לסטודנטים, והמושג 'משפחת הטכניון' מלווה אותנו ביומיום. חוזקה של המשפחה נמדד בימים קשים ואנו מזמינים את בוגרינו להמשיך להירתם".
"אני ומשפחתי חווינו תקופה קשה מאוד, והמלגה תעזור לי מאוד השנה ותדחוף אותי קדימה", מספרת נעמה (שם בדוי) סטודנטית בת 22 שתתחיל בקרוב את לימודי השנה הרביעית בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. לאחרונה התבשרה נעמה כי אושרה לה "מלגת קורונה" מהטכניון. "יום אחד אני מקווה שאהיה במקום שלכם – בוגרי הטכניון התורמים כעת למלגות סטודנטים – ואתרום לאנשים הנמצאים במצבי כיום", היא מוסיפה.
גם ליאור בן חמו, סטודנט בפקולטה לרפואה בטכניון שקיבל מענק סיוע מיוחד לתקופת הקורונה אמר: "אני רוצה להודות לבוגרים שהחליטו לקחת את המענק שקיבלו ולהעביר אותו לסטודנטים בטכניון. תקופת הקורונה הציבה עבורנו מספר אתגרים שטרם התמודדנו איתם בעבר - לצד הדרישה לעמוד בכל הסטנדרטים האקדמיים הגבוהים נאלצנו להמשיך ולכלכל את עצמנו תוך כדי שמקומות עבודה רבים נסגרים. המענק הזה עזר מאוד ונתן לנו אוויר לנשימה".
אם אתם מחפשים היכן להתנדב, באיזי ריכזו את כל המקומות סביבכם: