כולנו מכירים את הסיטואציה הזו - סיימתם תיכון, עשיתם צבא, טיילתם במזרח או בדרום אמריקה ועכשיו החלטתם שהגיע הזמן ללמוד, אולי אפילו נרשמתם כבר לקורס פסיכומטרי. עכשיו רק נותרה השאלה מה כדאי לכם ללמוד? כאשר מקבלים את ההחלטה הזו, שתשפיע על חייכם בשנים הקרובות ובכלל, יש לא מעט שיקולים שצריך לקחת בחשבון. אנחנו כאן לעשות סדר
איפה הלב שלכם?
שאלה ראשונה שכדאי לשאול היא – מה נטיית הלב שלכם? כבר בתיכון כשהתחלקתם למגמות, היה ברור לגבי רוב התלמידים מי הומני ומי ריאלי. התלמידים הריאליים למדו לרוב ארבע או חמש יחידות מתמטיקה והרחיבו מגמות כגון פיזיקה, ביולוגיה, מחשבים וכימיה, ואילו התלמידים ההומניים הסתפקו לרוב בשלוש יחידות מתמטיקה והרחיבו מקצועות כמו ספרות, היסטוריה וגיאוגרפיה. לאלו נוסיף גם את התלמידים היצירתיים והאמנותיים, שבחרו מגמות כגון תיאטרון, קולנוע, אמנות, מוזיקה ומחול. התחומים שבחרתם ללמוד בתיכון בהחלט יכולים להוות אינדיקציה למה שמעניין אתכם – אם מתמטיקה ופיזיקה או לחילופין היסטוריה וספרות היו בשבילכם סבל מתמשך, כנראה שהמצב לא עומד להשתנות מבחינה מהותית באקדמיה.
איפה הכסף?
יחד עם זאת, בתיכון רובינו פטורים משיקולי פרנסה, ולכן מי שלמד מגמה מסוימת בתיכון – לא בהכרח ימשיך איתה הלאה, אל החיים האקדמיים והמקצועיים. מכאן אנחנו מגיעים אל השיקול השני, השיקול הפרקטי. ישנם אנשים לא מעטים שבחירת המקצוע שלהם נובעת משיקולי פרנסה. יש מקצועות שידוע שיש להם תמיד ביקוש והמצב צפוי להישמר כך בשנים הקרובות – סיעוד, רפואה, הוראה ועוד. השכר במקצועות אלו הוא לא הגבוה ביותר במשק, אך הוא עולה עם השנים, בהתאם לוותק, גמול השתלמות ועוד. יחד עם זאת, כדאי לדעת שהמקצועות הרווחים ביותר נכון ל-2019, קשורים כולם להייטק – מתכנתים, מפתחתי אלגוריתמים, מנתחי דאטה ועוד, ואליהם מגיעים בדרך כלל אחרי לימודי הנדסה למיניהם, מדעי המחשב, מתמטיקה ועוד.
אוניברסיטה או מכללה?
לכל מקצוע יש סף קבלה שונה, כאשר לרוב באוניברסיטאות תנאי הקבלה גבוהים יותר מאשר במכללות, אשר ברובן לא נדרש ציון פסיכומטרי, אך שכר הלימוד בהן נמוך יותר. יחד עם זאת, יש לא מעט מכללות שמקבלות תקציב מהמדינה, ושכר הלימוד בהן הוא אוניברסיטאי, כמו אפקה, שנקר, המרכז האקדמי רופין, סמינר הקיבוצים ועוד. לרוב, הכיתות במכללות יהיו קטנות יותר ותקבלו בהן יחס אישי יותר, והלימוד באוניברסיטה יהיה בכיתות גדולות יותר - למרות שתמיד יש מקרים יוצאי דופן לכאן ולכאן. בנוסף, ישנם פערים גדולים בין המכללות עצמן, ואם אתם מחליטים לבחור ללמוד במכללה, כדאי לבדוק קודם איך היא "נתפסת" בשוק ואיזו תדמית יש לה בקרב המעסיקים.
צריך לקחת בחשבון שעדיין במקצועות רבים תואר אוניברסיטאי נחשב יותר ומעיד על סינון מוקפד יותר של הסטודנטים ועל סטנדרטים גבוהים יותר של לימוד ובחינות. לעניין זה יש לא פעם משקל מכריע על סיכויי קבלה לעבודה או לתואר שני בסיום התואר הראשון. יחד עם זאת, במכללות ישנם היבטים פרקטיים רבים במהלך התואר, בניגוד לרוב האוניברסיטאות שבהם התארים עיוניים, ובמקצועות כמו תקשורת, חינוך, עיצוב, קולנוע, תיאטרון ועוד – המכללות יכולות להתגלות כעדיפות מבחינתכם. לדוגמה, למכללות כמו ספיר, עמק יזרעאל והמרכז הבינתחומי ישנן תחנות רדיו אוניברסיטאיות, אותן מפעילים הסטודנטים לתקשורת, והן יכולות להוות מקפצה להמשך עבודה בתחום.
איך מתקבלים ומה מקבלים?
כאמור, למוסדות אקדמיים שונים ישנם תנאי קבלה שונים, לכן שווה לבדוק ה הן הדרישות לתחום שמעניין אתכם במספר אוניברסיטאות ומכללות ולהבין לאן אתם באמת יכולים להתקבל. כמובן שגם אם אתם לא עומדים בתנאי הסף הראשוניים של המקצוע שאתם רוצים ללמוד – זו לא סיבה להתייאש. אפשר לשפר פסיכומטרי, אפשר להשלים בגרויות ל-5 יחידות או להיבחן שוב בבגרויות שיהיו לכם קלות יותר במטרה להעלות את הממוצע הכולל, ואפשר להירשם למכינות קדם אקדמיות – מהנדסה ועד תיאטרון, שאחריהן הסיכוי שלכם להתקבל ללימודים יגדל באופן משמעותי.
בכל מקרה, גם אם אתם מתכננים ללמוד באוניברסיטה וגם אם במכללה פרטית לא מתוקצבת, חשוב לבדוק אילו מלגות עומדות לרשותכם – חלקן תקבלו על בסיס מצב סוציו אקונומי, ציון פסיכומטרי גבוה, התנדבות, מקום מגורים ועוד. תזכרו שיש מגוון גדול של מלגות, וכמעט לכל אחד יכולה להתאים מלגה כלשהי, לכן שווה לנסות.
קרוב או רחוק?
עוד נושא שצריך לקחת בחשבון בשאלה מה כדאי ללמוד, הוא היכן הייתם רוצים ללמוד. אתם יכולים לפנטז במשך שנים על לימודים באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, אבל אם אתם מעוניינים ללמוד משפטים – תאלצו לוותר על אחד החלומות, משום שפקולטה למשפטים לא קיימת בבירת הנגב. בערים ירושלים, חיפה ובאר שבע, סביב האוניברסיטאות והטכניון, ישנן קהילות סטודנטים ענפות, וכן סביב המכללות ספיר ותל חי בנגב ובצפון. במקומות אלו הרוב הגדול של הסטודנטים מתגוררים בדירות שכורות או במעונות, עורכים ארוחות שישי משותפות כשנשארים בסוף השבוע ובאופן כללי נהנים מהווי סטודנטיאלי שכולל מסיבות, הופעות ובילויים. בערי המרכז כמו תל אביב, הרצליה, רמת גן וראשון לציון, ישנם סטודנטים רבים שמתגוררים עדיין בבית הוריהם ומגיעים ללימודים מדי יום, ותל אביב עצמה מזוהה כמובן כעיר של צעירים, אך לא בהכרח של סטודנטים. אפשר להשוות זאת לבסיס פתוח מול סגור – אתם רוצים לעשות יומיות או רוצים לצאת עכשיו מהבית?
כדי שתוכלו להתרשם מהמקומות השונים לפני הבחירה הגורלית, מומלץ לבקר בימים הפתוחים במוסדות אקדמיים שונים, לשוחח עם מרצים באופן בלתי אמצעי ולא פחות חשוב - עם סטודנטים. ככה תוכלו לטעום קצת גם מהמקום עצמו – מההגעה אליו וכמה היא מסובכת, מזג האוויר, איפה כדאי לאכול שם ועוד.
בחנו את עצמכם
אם אחרי כל זה, אתם עדיין לא בטוחים מה הכי נכון לכם ללמוד, אפשר תמיד לפנות ליעוץ לימודים או הכוונה תעסוקתית שיעזרו לכם להבין מה הכיוון הנכון. או פשוט לעשות אבחו עצמי באמצות LEAP, כלי חכם וחינמי שיעזור לכם להבין מה הכי מתאים לכם, מבוסס על מחקרים וסקרים מעמיקים. קחו כ-14 דקות לענות על השאלות, ובסופן תגלו מה המקצוע המתאים לכם, לצד מידע שימושי שתקבלו על אפשרויות תעסוקה עתידיות ורמת השכר בתחום. תוכלו גם לקרוא עוד על תואר ראשון במגוון תחומים, ולגלות מה בדיוק לומדים בכל תחום, מה הם תנאי הקבלה, במה אפשר לעבוד אחר כך, ובאיזה שכר, ועוד.
בהצלחה!