מתלבטים היכן ללמוד? היכנסו לייעוץ חינם
תכנון זמנים - "הדבר הכי חשוב בלמידה הוא תכנון זמנים", מסביר פדלון, “זה מתחיל מהקצבת מספר ימי למידה לכל מבחן – בהתחשבות בלוח הבחינות שלכם, וממשיך בתעדוף ובהבנה של הדברים שצריך לשים עליהם דגש בלמידה למבחן. התכנון הזה ימנע היסטריה ולחץ ויביא אתכם לבחינה מוכנים".
משמעת עצמית – התיישבתם ללמוד לבחינה? מעולה. בזמן הזה סגרו את הפייסבוק, התרכזו ועמדו ביעדים שהקצבתם לעצמכם במסגרת תכנון הזמנים, כדי שלא תמצאו את עצמכם קבורים מתחת לערימות של חומר בערב האחרון לפני הבחינה. הרעיון הוא לא להסתגר בבית ולמחוק את הפרופיל שלכם – אחרי הכל החיים שלכם לא תלויים במבחן הזה - אלא להתרכז בזמן הלימודים. פדלון מבהיר שחשוב להתאוורר ולתגמל את עצמכם בבילוי על עמידה ביעדים: “עשו תעדוף של קודם ללמוד ואחר כך להנות – זה תגמול על העמידה במכסה היומית ותרגישו שהרווחתם את זה ביושר".
מבינים את הרמז - לא בטוחים מה מהחומר הנלמד חשוב מאוד לבחינה ומה נמצא בעדיפות נמוכה יותר? חפשו את הרמזים שפיזרו המרצים והמתרגלים במהלך הסמסטר: בדקו לאיזה נושא הקדשתם הרבה שיעורים ומה זכה לפוקוס בתרגולים. נושאים כאלה יופיעו בדרך כלל במבחן ויהיו מהותיים כך שכדאי להשקיע ולדעת אותם היטב.
בררו את מבנה המבחן - מעבר למידע שיחשוף בפניכם המבט על הסילבוס של הקורס וההתרכזות בנושא אחד על פני אחר, גם מבנה המבחן יגלה לכם במה כדאי לכם להשקיע: אם למבחן שלושה חלקים ואחד מהם מוקדש למאמרים – כמובן שכדאי לשים דגש על המאמרים, כי בלי לדעת אותם לא נצליח במבחן. מעבר לזה, לעיתים המרצה ממקדת את החומר לקראת המבחן ומוותרת על נושאים מסוימים – חשוב להיות מעודכנים. בגדול, היכרות עם מבנה המבחן לפני הבחינה גם תוריד את הלחץ ותביא אותנו למבחן בלי הפתעות.
אל תשננו, תבינו - “יש הבדל עצום בין הבנה לשינון", מבהיר פדלון. “הרבה פעמים סטודנטים לחוצים מכמות החומר ופשוט משננים אותו, אבל במקום לחזור על אותם סיכומים שוב ושוב, עדיף להבין את המידע. ההבנה הזו כבר תביא איתה את הזכרון, את הידע והוא יישאר שם גם הרבה אחרי הבחינה”.
סיכום על – המאמרים, השיעור, התרגיל – רק שילוב בין כל הגורמים הללו יעניק לנו את כל המידע שאנחנו צריכים למבחן. כיון שיש הרבה על מה לעבור, אפשר להכין בעת הלמידה סיכום שיורכב מכל המקורות הללו ויכיל את הנקודות החשובות בכל נושא. על הסיכום הזה נוכל לעבור ביום האחרון לפני המבחן.
לומדים מהעבר – חשוב מאוד לקרוא בחינות של שנים קודמות ולפתור אותן בעת הלמידה. שמרו את הבחינה האחרונה – זו שהכי מעודכנת - לסעיף הבא, אבל מעבר לזה - חפשו את הבחינות של הקורס הרלוונטי והמרצה הרלוונטי, כיון שהדרישות והדגשים משתנים ממרצה למרצה וכדאי להתכוונן לאלו של המרצה שלכם.
אל תוותרו על נושאים - לפעמים ניתנת לנו אפשרות בחירה בין כמה שאלות בבחינה ואנחנו מחליטים שזו סיבה מעולה לצמצם את החומר שנלמד לקראתה ומוותרים על נושאים שלמים מחומר הלימוד. הרעיון הזה אולי נשמע נפלא כשאתם לחוצים בזמן, אבל בפועל הוא עשוי לפגוע בכם: “יכול להיות שהשאלה שעוסקת בנושא אותו החלטתם ללמוד תהיה קשה במיוחד בעוד השאלה שבודקת את הנושא עליו ויתרתם קלה במיוחד", מסביר פדלון, “כך שכדאי להכיר את כל הנושאים ולהעלות את הסיכוי להצלחה בבחינה".
התחילו עם החלק הקשה של החומר – אם חלק מהחומר לא מובן לכם – התחילו את ההכנה למבחן דווקא עם ההבנה שלו: “שווה להתחיל בהתמודדות עם החומר הקשה כי זיהוי של הקושי מבטיח שיהיה לנו מספיק זמן לקבל עזרה וללמוד אותו", מבהיר פדלון. “אם נשאיר אותו ליומיים האחרונים לפני הבחינה נכניס את עצמנו ללחץ זמן של לימוד ולקושי באיתור מישהו שיוכל להסביר לנו את החומר".
התייחסו אל הבחינה כאילו היא מתקיימת יממה לפני המועד האמיתי שלה – “אם יש לכם בחינה ביום שישי ב-9:00 בבוקר תכננו את ההכנה אליה כך שתסיימו ללמוד אליה כבר ביום רביעי", הוא אומר. מה עושים ביום חמישי? אותו מקדישים לדימוי הבחינה – אחת לאחת ככל האפשר: "קומו בשעה בה תקומו ביום הבחינה וכשיגיע הזמן בו תתחיל הבחינה למחרת – שבו ופתרו את הבחינה הכי מעודכנת שיש לכם בלוח הזמנים בו תעברו את הבחינה, כך שתוכלו לבחון את הידע שלכם וגם להרגיש מקרוב את מה שתחוו ביום הבא". החוויה הזו, מסביר פדלון, מורידה לחץ לקראת הבחינה כיון שביום הבחינה האמיתית אנחנו לא עוברים שום חוויה חדשה או מפחידה, הגוף שלנו כבר רגיל ללוח הזמנים ובעצם הדבר היחיד שמשתנה הוא טופס הבחינה. “הרבה אנשים מגיעים לבחינה מאוד מוכנים אבל לא מצליחים לעבד את הידע שיש להם אל הדף בזמן הנתון הזה. סימולציה של הבחינה תחדד ותמקד אותם ותביא אותם למבחן הרבה יותר מוכנים". אגב, אם כל זה לא מספיק לכם, יש פלוס נוסף לשמירה על יום ספייר ובחינת הסימולציה: הסימולציה תאפשר לכם לאתר את הנקודות שזקוקות לחיזוק נוסף והיום הנוסף ששמרנו לנו יעניק לכם את הזמן לשפר אותן, לקרוא שוב את הסיכומים שלנו ולהגיע למבחן מוכנים.
מתלבטים היכן ללמוד? היכנסו לייעוץ חינם
קראו את הבחינה עם קבלת הטופס – זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל מסתבר שהרבה סטודנטים וסטודנטיות נלחצים כל כך עד שהם מתחילים לפתור את הבחינה מבלי לקרוא אותה: “אנחנו רואים שיש סטודנטים שמשיבים על שלוש שאלות מתוך ארבע כשצריך להשיב רק על שתיים, או נתקלים בטפסי בחינה מלאים באיקסים וקשקושים שנובעים מלחת וחוסר תכנון", מסביר פדלון. מה עושים? התשובה פשוטה: “כשאתם מקבלים את הבחינה קחו לכם בין חמש לעשר דקות ותקראו אותה. אל תכתבו כלום, אלא תכננו ורשמו לעצמכם נקודות על טופס הבחינה. בדקו על כמה תשובות צריך להשיב, בחרו את השאלות עליהן תענו, בררו עם עצמכם במה אתם הכי בקיאים ובדקו כמה נקודות הן שוות. תכננו את הזמנים כך שתספיקו להשלים את כל המבחן. לדוגמא, אם חלק א' של המבחן שווה 50%, החליטו שאתם מקדישים לו שעה ואם יש מושגים הקדישו לכל אחד מהם בין חמש לעשר דקות – כך שיהיה לכם מספיק זמן לענות ולא תיתקעו.
קראו את הבחינה לפני שאתם מגישים אותה – בתכנון הזמנים בפתיחת הבחינה, שווה להקדיש בין 20 דקות לחצי שעה לקריאה של התשובות שלכם, כדי לוודא שאתם מגישים טקסט קוהרנטי וברור ושלא פספסתם שום דבר.
התחילו עם החלק הקל של הבחינה - השאלה הגדולה אולי שווה 50% מהציון, אבל היא עשויה לקחת לכם זמן רב, בעוד השאלות האמריקאיות או המושגים יגזלו מכם רק 20 או 30 דקות וישאירו אתכם עם ביטחון עצמי גבוהה לקראת השאלה הגדולה – וגם עם כמה נקודות בכיס.
מתלבטים היכן ללמוד? היכנסו לייעוץ חינם