בחינת ה-GMAT ׁׁׁׁ(שהיא ראשי תיבות של Graduate Management Admission Test, אגב) נועדה כדי לווסת את כל אותם אלפי סטודנטים ששמים לעצמם כמטרה את לימודי התואר השני במנהל עסקים, והיא המדד החשוב ביותר עליו מתבססים מוסדות הלימוד המובילים בעולם בבחירת סטודנטים העתידיים לתכניות ה-MBA אותן הם מציעים. למה זה חשוב ומשתלם? כי בוגרי תוכניות MBA מובילות בעולם אשר עובדים בחו"ל לאחר הלימודים משתכרים בממוצע, להערכתנו, שכר נטו הגבוה פי שלושה עד ארבעה משכרם הממוצע של בוגרי תוכניות MBA בארץ, פער שהולך ומתרחב לאחר מספר שנות נסיון. בין בוגרי ה-MBA בחו"ל אישים כמו ג'ורג בוש הבן (הרווארד), קופי אנאן (MIT), בנימין נתניהו (MIT) וראשיהם של רבים מ-500 התאגידים הגדולים בעולם. לימודי MBA בתוכניות המובילות בעולם פותחים אפשרויות תעסוקה ניהוליות בחו"ל בקרב החברות המובילות בעולם. הקבלה לתואר MBA בארה"ב, למשל, כוללת גם רישיון לעבודה לאחר הלימודים, והכל מתחיל ב-GMAT. אז איך אפשר להכניע אותה? יהל עיני מ"קידום" מסדרת לכם טיפים:
הכירו את האויב
בחינת ה-GMAT היא בחינה יחסית. המשמעות היא שכל נבחן נמדד ביחס לכלל הנבחנים האחרים בארץ ובעולם - לרבות נבחנים מארה"ב ואנגליה אשר אנגלית היא שפת האם שלהם. הבחינה המלאה כוללת ארבעה פרקים: חיבור, חשיבה משולבת, כמותי ומילולי, ובהתאם לכך כל נבחן מקבל ארבעה ציונים נפרדים - ציון לכל פרק. בנוסף, את הפרק הכמותי והפרק המילולי משקללים לציון חמישי שנע בין 200 ל-800. הבחינה נועדה, בין השאר, לבחון יכולת חשיבה אסטרטגית תחת לחץ זמן על ידי שימוש בשאלות בדרגות קושי שונות מעולם המתמטיקה והאנגלית, אבל ברוב מסלולי הלימוד בארץ דורשים רק את ציון הפרק הכמותי, ועבור נבחנים אלה ההכנה צריכה להתמקד בפרק הכמותי בלבד.
בחינת ה-GMAT היא ממוחשבת ואדפטיבית, כלומר מתאימה את רמת הקושי של השאלות אל רמת הנבחן - תשובה נכונה תעלה את הציון, וגם את רמת השאלה הבאה, ולהיפך. מכאן שרמת השאלות בבחינה נשמרת סביב הרמה הגבוהה ביותר איתה הנבחן מסוגל להתמודד– מה שהופך את חוויית הבחינה לאינטנסיבית ומתישה במיוחד. גם הציון נקבע על פי רמת הקושי שהנבחן מצליח להגיע אליה, ולא רק על פי סך התשובות הנכונות או השגויות.
דברו את השפה
הבחינה נכתבת בארה"ב ומועברת באנגלית בלבד, וזאת למרות שכ-50% מהנבחנים בעולם אינם מגיעים ממדינות דוברות אנגלית, והיכרות לא מספיקה עם השפה עלולה להוות מכשול בדרך לציון. לקראת הבחינה, חשוב לשפר את רמת האנגלית ככל שניתן ולעבוד על שטף הקריאה - אבל זה לא מספיק כי גם מי שקורא אנגלית באופן יומיומי בדרך כלל לא מכיר את כללי הדקדוק באנגלית (שנבדקים בפרק המילולי), ולא מתמודד עם בעיות מתמטיות באנגלית. הפרק המילולי דורש הכנה שמתמקדת גם בכללי הדקדוק הנבדקים בבחינה, וההכנה לפרק הכמותי חייבת לכלול שינון והבנה של כל אוצר המילים המתמטי הרלוונטי, עם דגש על צורות הניסוח האופייניות לבעיות כמותיות באנגלית. לדוגמה - כמה מאיתנו יודעים איך אומרים משולש שווה שוקיים באנגלית? ומה זה hypotenuse?
התעמקו בידע הנדרש
הצלחה בבחינה דורשת בסיס ידע רחב ושליטה גבוהה במספר תחומים. בחלק הכמותי צריך קודם כל לשלוט באלגברה, החל מחוקי חזקות ושורשים, דרך פיתרון משוואות ריבועיות ועד חוקי המספרים השלמים, כמו גם בעיות כמותיות שנוגעות לתחומים כמו אחוזים, סטטיסטיקה, הסתברות ועוד. בגיאומטריה חשוב להכיר את כל הכללים והמושגים, ממשפטי קווים וזוויות ועד תלת מימד ונפחים. בפרק המילולי נבדקים חוקי הדקדוק באנגלית, שאלות היגיון מורכבות, וניתוח אנליטי של קטעי הבנת הנקרא. ההצלחה בבחינה תלויה ביכולת לזהות את סוג השאלה ואת העיקרון העומד מאחוריה, לשלוף את כלי הפיתרון הרלוונטי ולהשתמש בו בצורה הנכונה תחת לחץ זמן - אין דפי נוסחאות או עזרים אחרים, ולא הכי נעים בזמן בחינה לנסות להיזכר מהי נוסחת נפח הגליל.
התכוננו באופן יעיל
מי שמתכוון לגשת לבחינה, ברוב המקרים מוצא את עצמו מתכונן תוך כדי עבודה במשרה מלאה, לו"ז עמוס, לפעמים גם חיי משפחה ועיסוקים נוספים. לכן ההכנה צריכה להיות יעילה וממוקדת. דווקא בגלל שהבחינה מקיפה תחומי ידע רבים חשוב לא להתפזר; כדי להצליח צריך ללמוד את החומר הנחוץ לבחינה, כפי שהוא מופיע בבחינה, ובהתאם לאופי השאלות בבחינה, ולא להתעמק בחומר מתמטי או מילולי שאינו רלוונטי. כמו כן, אין טעם לבזבז זמן על חומרי תרגול לא איכותיים, שאלות שמורידים באקראי מהאינטרנט וחומרים שנאספו ממקורות לא מעודכנים - זמן ההכנה חייב להתמקד בידע הנכון ובפיתרון שאלות איכותיות. מלבד עניין הזמן, להכנה לא ממקודת יש גם השלכות כספיות - בכל פעם שתיגשו לבחינה, תאלצו להיפרד מ-250 דולר. אפשר אמנם להיבחן עד חמש פעמים בשנה, אבל כל נבחן ישמח לחסוך את הזמן ואת ההוצאות הכספיות הכרוכות בכך.
השקיעו את הזמן שצריך
כבוגרי תואר אקדמי, יש נבחנים שחושבים שהם רק יצטרכו לקרוא כמה סיכומים של החרשן הכיתתי, לעבור על כמה מצגות, לפתור כמה תרגילים וזה יספיק להם כדי לגשת למבחן. חשוב לדעת שמעטים הנבחנים שמצליחים באופן כזה. הבחינה מכוונת לקהל יעד של בוגרי תואר ראשון, וכותבי הבחינה יודעים לכתוב שאלות שידרשו מאמץ וחשיבה מכל מועמד ומועמד, ללא קשר לרקע האקדמי או התעסוקתי שהוא מביא איתו. גם אם גרתם בחו"ל, גם אם אתם עובדים בחברה גלובלית וגם אם אתם עוסקים בחישובים על בסיס יומי, עדיין תגלו שהבחינה מציבה אתגרים שונים מאלה שאליהם הורגלתם, ודרושה השקעה מסיבית כדי להצליח בהם.
תרגלו
לצד הידע המקצועי, אין כמו תרגול אינטנסיבי כדי לשפר וללטש את ההתמודדות לקראת רגע האמת. לפני יום הבחינה חשוב לפתור בחינות סימולציה מקדימות, בעדיפות לבחינות ממוחשבות ואדפטיביות שמדמות את האתגרים שפוגשים בבחינה. ניתן למצוא היום בחינות שונות להורדה, אך לא כולן משקפות נאמנה את הבחינה האמיתית; בחינה שאינה ממוחשבת, בחינה שאינה אדפטיבית, בחינות שכתב אדם פרטי או חברה לא מוכרת - כל אלו עלולות להתגלות כמקורות הכנה בעייתיים, שבמקרים מסוימים אף גורמים יותר נזק מתועלת. לעתים קרובות, רק בזמן הבחינה עצמה הנבחן מבין את גודל הפער.
הכי חשוב: תחשבו ג'ימאט
הבחינה אמנם דורשת מיומנויות מתמטיות ומילוליות, אך מטרתה האמיתית היא בדיקת כישורי ניהול - המתמטיקה והאנגלית הם רק האמצעי. מי שמצליח בבחינה הוא מי שמבין את מטרת השאלות ואת צורת החשיבה שהבחינה בודקת. תהליך ההכנה חייב לכלול לא רק פיתרון תרגילים, אלא תרגול ש"נכנס לראש" של כותבי הבחינה - מציאת קשרים בין נתונים, ביצוע תהליך חשיבה איכותי, פיתרון יעיל וממוקד למטרה, קבלת החלטות נכונה, ועוד יכולות שהבחינה בודקת בצורה חכמה. ודאו שאתם לומדים איך לפתור שאלה כזאת, ולא את ה-שאלה ה-זאת.