מי אני: ליאור כרמל, 34
לומד/ת ב: אוניברסת דרום דנמרק, אודנסה, דנמרק
מה לומד? תואר שני בשיווק ותקשורתי
איפה למדת בארץ? תואר ראשון בקולנוע וצרפתית, אוניברסיטת ת"א
למה החלטת ללמוד בחו"ל? יש לי אזרחות אירופאית ויש הרבה מדינות באירופה בהן הלימודים בחינם עבור אזרחי אירופה. רציתי לעשות תואר שני וגם רציתי לחיות קצת בחו"ל. הגשתי מועמדות לכל מיני מוסדות לימוד באירופה והאוניברסיטה בדנמרק היא הראשונה שקיבלה אותי. לא הייתי בדנמרק לפני כן מעולם והחלטתי ללכת על זה.
כמה עולה שנת לימוד? דנים ואזרחים אירופאים לא משלמים. זה בחינם. אם את ישראלית, זה יעלה לך כ-10,000 אירו לשנה, אבל הרבה סטודנטים ממדינות לחוץ לאירופה מקבלים מלגות ואפשר לקבל פה מלגה מלאה ללימודים + מלגת מגורים + מלגת מחיה. זה נשמע לא יאומן אבל לדנמרק יש משאבים כדי לתת מלגות וכיון שכמעט אף ישראלית לא מגישה בקשה ללימודים בדנמרק – יש לך סיכוי טוב לקבל מלגה כזו. בנוסף, כשמסיימים תואר בדנמרק אפשר להגיש מועמדות לדמי אבטלה עד שתמצאי עבודה. דמי האבטלה יותר גבוהים מהמשכורת הממוצעת בארץ ועומדים על 1800 יורו לחודש ברוטו. מהצד השני, כשתהיה לך פה עבודה תשלמי לפחות 50% ממנה למס הכנסה.
האם רוב הסטודנטים עובדים? הסטודנטים הדנים כולם עובדים. אבל לפני שתתרשמי, חשוב לדעת שהדנים מקבלים משכורת של 800-900 יורו לחודש (!) כדי ללמוד. הם מקבלים את המענק הזה ויוצאים לעבוד 15 שעות בשבוע – לא יותר מזה. הם עובדים בעבודות כמו קופאות בסופר או דלפקאי במקדונלדס או ניקיון ואין להם טיפה של בושה לגבי זה. זה ממש לא משנה להם במה הם עובדים ואף אחד לא מעקם את הפרצוף – אין פה סטיגמות לגבי שום עבודה! בנוסף, שכר המינימום פה מתחיל ב-15 יורו לשעה אז הם חיים טוב מאוד. הבעיה היא רק שהם שורפים את הכל על בירה.
איפה גרים רוב הסטודנטים? בהתאם לתרבות של הדנים, כשאתה בן 18 אתה יוצא מהבית והולך לגור לבד, אז הם לא נשארים אצל אבא ואמא אלא גרים במעונות. אחרי סימסטר, אם רוצים, אפשר למצוא דירה פרטית אבל במקומות כמו קופנהגן יש מחסור גדול בדירות, אז אם יש מעונות – לוקחים אותם. לי האוניברסיטה סידרה חדר בדירה ששייכת לה וגרתי שם עם שותפים. שילמתי 350 יורו לחודש לחדר ומי שרוצה דירה ישלם לפחות 1,000 יורו לחודש.
במה האוניברסיטה בה את/ה לומד/ת שונה מאוניברסיטאות בארץ? הבדל עצום. בתל אביבהאוניברסיטה היא קמפוס ענק שלוקח חצי שעה ללכת מצד אחד שלו לצד השני. פה, למרות שזו אחת האוניברסיטאות הגדולות בדמנרק, עם כ-20 אלף, סטודנטים, מדובר בבניין גדול וארוך שלא מסתבכים כשהולכים בו. האוניברסיטה נמצאת מחוץ לעיר ורוכבים אליה באופניים דרך יער שזה ממש נחמד ופסטורלי. מעבר למבנה הפיזי, יש פה פחות ביורוקרטיה והכל מסודר בנוחות עבור הסטודנט. הלימודים מאוד לא פורמליים, המרצים לא פורמליים ולא יבקשו ממך לקרוא להם "דוקטור" – הם מאוד זמינים לשיחה אחרי השיעורים והקשר איתם קל. כשיש הגשות, מתארגנים בקבוצות ולעומת הארץ, שם אומרים לך "קרא לשבוע הבא את המאמר הזה והזה" – פה נותנים לך עצמאות בזה ואם לא קראת – לא קרה שום דבר, זה לא שיש ניקוד על זה. הנוכחות לא חובה – העיקר שתעשי את הבחינה.
מה אנחנו צריכים ללמוד מהם? לבוא לקראת הסטודנט, לפשט את השיטה שמאפשרת ללכת לאוניברסיטאות. למשל, באוניברסיטת תל אביב, ב-90% מהזמן לא היה לי עם מי לדבר. רציתי להוציא גיליון ציונים בקולנוע וצרפתית והפנו אותי ממדעי הרוח לאומנויות ובחוג לאומנויות אמרו לי לדבר עם מדעי הרוח. אם את הולכת למזכירות ויודעות שם משהו - זה נס. תמיד המפתח אצל הג'ינג'י ואת צריכה להסתובב ולחפש. פה הכל דרך האינטרנט, הכל זמין ואם יש בעיה – יש אנשים בחוג שדואגים לקשר בין האוניברסיטה לסטודנט ועושים את הריצות בשבילך. האוניברסיטה היא גם זו שדאגה למצוא לי מגורים ואפילו למערכת השעות. היא דואגת לך להכל.
זה לא הסוף. להטבות לסטודנטים נגיע עוד מעט, אבל לפני זה: בדנמרק אין הבדל בין אוניברסיטה למכללה - שתיהן ציבוריות והלימודים תמיד בחינם לאזרחים דנים ואירופאים. דנמרק קטנה והמדינה משקיעה מאוד בחינוך וכך - באוניברסיטאות בדנמרק יש יותר מקומות בחוגים מאשר תלמידים. אין פה פסיכומטרי וכשהדנים רוצים להתקבל לאוניברסיטה אין להם בעיה. בגלל זה יש חוגים שפתוחים לכולם ומקבלים את כולם - אפילו חוגים כמו מנהל עסקים. בנוסף, יש פה הרבה זרים שמתקבלים ללימודים כי יש מקומות.
רוצים ללמוד מנהל עסקים ומתלבטים היכן? היכנסו לייעוץ חינם
מה הם צריכים ללמוד מאתנו? ברמה החברתית, החיים בדנמרק סובבים סביב אלכוהול – וזה נכון במיוחד לחיי הסטודנטים. אנשים שותים פה כל הזמן כי החנויות נסגרות בשעה 17:00 ואין יותר מה לעשות בעיר. בנוסף, המחירים פה בשמיים: ארוחה במקדולנס עולה יותר מ-10 יורו, על כל דבר יש מע"מ של 25%, והדיור יקר.
במה הסטודנטים שם שונים מהסטודנטים בארץ? ברמה הפרסונאלית – חצי מהסטודנטים לתואר שני פה זרים, כי מלמדים תארים באנגלית והשפה היא לא בעיה וגם כי זה בחינם לאזרחים אירופאים. ברמה החברתית – יש פה יותר חיי חברה סטודנטיאליים מאשר בארץ: יש פאב באוניברסיטה ואנשים מבלים בה לפעמים ימים שלמים אז תמיד יש שם מה לעשות. אגודת הסטודנטים מאוד פעילה, יש פעילויות של הפקולטה ויש הרבה סיכות להישאר בקמפוס - לעומת הארץ בה את מסיימת ללמוד והעוזבת את הקמפוס. האנשים מאוד נחמדים פה. הם לא כמו הישראלים במובן הזה שהם לא מסוג האנשים שיזמו קשר - את תצטרכי ליזום אותו כי הם מאוד מופנמים. שומרים לעצמם הרבה ובקושי מדברים אחד עם השני. זה ניכר מאוד גם על רקע הנוכחות של זרים יותר מוחצנים כמו הספרדים, היוונים והאיטלקים שעושים דברים בצורה שונה. בואי נגיד שאם דני יגיע לאוניברסיטת ת"א הוא יהיה בשוק.
מה אוכלים? כמה עולה? יש פה קפיטריה זולה בה מוכרים מאכל דני מסורתי שהוא מין סנדוויץ' ענק עם נקניקים, דגים וממרחים שהם אוכלים עם סכין ומזלג. הוא וגם ארוחות חמות עולות 5 יורו.
איך נראים לימודי התואר? התואר השני הוא שנתיים, 4 סימסטרים - אני עשיתי אחד מהם בבודפשט. בסמסטר הרביעי כותבים את התזה (למרות שלא בוער להם כלום) ואז לא צריך להגיע לאוניברסיטה בכלל ואם צריך לדבר עם המרצה אפשר לדבר איתו בסקייפ. אני בסמסטר הרביעי ועברתי בזמן הזה לגור בקופנהגן.
איך נראית הכיתה? האוניברסיטה משנות ה-70, נבנתה בסגנון מודרני וזה מוצא חן בעיני, יש אודיטוריומים אבל הם לא גדולים כמו בארץ ויש הרבה כיתות קטנות. רוב השיעורים היו של עשרה או עשרים או שלושים אנשים מקסימום. יש וויי-פיי בכל הקמפוס, יש מקרנים בכל כיתה.
מחברת או לפטופ? כולם מגיעים לשיעור עם לפטופים ול- 90% מהם יש מק.
בני כמה הסטודנטים? סטודנטים לתואר ראשון הם בני 18 או מקסימום 19, אחרי חופשה של שנה. בדנמרק הולכים לשירות צבאי לפי הגרלה, כך שבערך 1 מכל 10 גברים הולך לשירות של 4-5 חודשים והם בשוק מהשירות שלנו. לגבי תואר שני: רוב האנשים בכיתה שלי בני 25-6, אבל בעוד אני חשבתי שאהיה הכי זקן, יש פה דם אנשים בני 30 פלוס ו-40 פלוס וללא ספק יש יותר מגוון של אנשים שעושים תואר שני.
מה תרצה להיות כשתהיה גדול? אני רוצה לעבוד בשיווק או תקשורת בחברה גדולה והאמת היא שאני לא מודאג כי בדנמרק יש המון עבודות פנויות והאוניברסיטה עוזרת לסטודנטים בדרך לעבודה: מפגישה אותנו עם אנשים שלמדו את התואר הזה ועובדים ומסייעת בכתיבת קורות החיים ובאימון לראיונות העבודה.
קל פה למצוא פה עבודה, אין אפליה על רקע גיל כמו בארץ והם אפילו מעדיפים אנשים מבוגרים. לא אכפת להם מה הדת שלך ואיזו שפה אתה מדבר, מה הלאום שלך – הם לא מפלים.
בריחת המוחות - תחזור לארץ? כן. אם אמצא עבודה בארץ אני אבוא. גרתי הרבה שנים בחו"ל ואחרי זמן כזה אתה מבין שלא כל כך נורא בארץ. גם בדנמרק יש אנשים מסכנים ועלובים - אנשים הם אנשים בכל מקום, האופי האנושי לא שונה. כלומר, החיים בדנמרק נחמדים – אבל הם לא טובים לכולם ואני מוצא אותם משעממים.