נזהיר מראש: את רוב מה שתקראו פה, תשכחו. זו לא אשמתכם וזה גם לא בגללנו - 90% מהמידע שאנחנו צורכים בצורה פאסיבית אנחנו שוכחים. הבעיה היא שזו בדיוק השיטה שעליה התבססה מערכת החינוך שלנו ב-300 השנים האחרונות: לשבת בכיתה ולהקשיב למורה או למרצה מדבר. לשנן, להוכיח ששיננו, ואז לשכוח. העולם הוא לא אותו העולם של לפני 300 שנה, אבל שיטת הלמידה היא כמעט בדיוק אותה שיטה.
הבשורות הטובות הן ששינויים גדולים בדרך, ויש הרבה מאוד אנשים ברחבי העולם שנחושים לגרום לשינויים האלה לקרות. 40,000 מתוכם הגיעו בשבוע האחרון ללונדון, לוועידות החדשנות בחינוך Bett ו-Learnit. בתוך האנגר העצום, בקנה מידה שקיים רק בחו״ל, התכנסו הענקיות שכולנו מכירים (גוגל, מייקרוסופט, אפל), לצד סטארט אפים צעירים ונמרצים. מדינות פתחו דוכנים (כן, גם אנחנו) ומשקיעים הסתובבו עם פנקסי צ׳קים פתוחים. דיסנילנד של חינוך, עם קצת פחות תורים.
הטכנולוגיה משחקת כאן תפקיד כפול: היא הבעיה והפתרון בו זמנית
״בעולם הטכנולוגי והמהיר שאנחנו חיים בו, הלמידה חייבת להיות תהליך מתמשך״, אומר יוסי חיות, מנהל החדשנות בחינוך של Wix, שסיפר בכנס על הפרויקטים שהחברה עושה ברחבי העולם ללימוד מדעי המחשב, תכנות ובניית אתרי אינטרנט. ״אנחנו חייבים להיות מסוגלים ללמוד כל הזמן. העולם משתנה מהר, החברות משתנות מהר - אז גם אנחנו חייבים להשתנות מהר. הטכנולוגיה היא הכלי שיאפשר לנו לעמוד בקצב, וצריך לזכור שבסוף היא רק הכלי. לא המטרה״.
״אנחנו רואים נהירה של יזמים שמגיעים אל תחום החינוך מתחומים אחרים, ומביאים איתם גישות חדשות וטקטיקות מרעננות״, אומר לנו אבי ורשבסקי, מנכ״ל Mindcet, ארגון בינלאומי מיסודו של מט״ח. אנחנו פוגשים את אבי באירוע הגמר של תחרות הסטארט אפים העולמית שהארגון הפיק. מאות סטארט אפים מעשרות מדינות השתתפו בתחרות, ועברו שלבי סינון שלא היו מביישים ליהוק בתכנית ריאליטי מוקפדת או (להבדיל) ביחידה מובחרת. ״השוק עובר התבגרות מדהימה בשנים האחרונות. אנחנו מזהים טרנדים מרתקים. אנחנו רואים פלטפורמות שמאפשרות למידה אישית דרך שימוש בבוטים וממשקי שיחה, חוויות ״שוברות מסך״ שמשתמשות בטכנולוגיות AR ו-VR כדי ליצור חוויות למידה, שמספרות סיפור באיכות מאוד גבוהה. אנחנו עוד לא שם, אבל אין ספק שאנחנו בדרך״.
הישראלים מככבים לכל אורך הכנס: את הפאנל העוסק במציאת משקיעים לסטארט אפים בתחום החינוך מנהל יקי דיין, מנכ״ל edTech ישראל, וממובילי קהילת הסטארט אפים החינוכיים בארץ. ״כנראה שפינק פלויד צדקו״, אומר אחד מהמשתתפים בפאנל, ״לא בטוח שאנחנו צריכים מערכת חינוך, לפחות לא בצורה שאנחנו מכירים אותה. החינוך עתיד ללכת בדרך שסללו Airbnb וUber -בעולם שבו כל אחד יכול להיות מלונאי, כל אחד גם יכול להיות מורה. לכל אחד יש מה ללמד. סביר שנראה יותר ויותר פלטפורמות שמביאות את הכלכלה השיתופית לתחום הלמידה ומפריטות את מה שהיה בעבר מונופול של הממסד״.
טרנד נוסף שמקבל מקום של כבוד בכנס הוא הגיימפיקציה - הוספת אלמנטים משחקיים לתהליך הלמידה. בשנים האחרונות דובר לא מעט על חשיבות המשחק כמגרש האימונים של החיים, והגיימפיקציה מייצרת חוויה שמשלבת בין יתרונות המשחק והתועלת שבלמידה. דוגמה טובה לכך היא אפליקציית לודוס, שאת היזם שעומד מאחוריה, דניאל קובלר, אנחנו פוגשים בכנס. מבט חטוף באפליקציה עלול לבלבל: היא פשוט יפהפייה, מעוצבת על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר בשוק האפליקציות, נראית יותר כמו משחק אטרקטיבי מאשר כמו הלומדות העייפות שהתרגלנו לראות. במקום תחושת הבאסה שכרוכה בפתיחת ספר אלגברה, כאן התלמיד מרגיש בבית. מאחורי הממשק המזמין עומדת מערכת שממפה בצורה מדויקת את החוזקות והחולשות של כל אחד מהתלמידים, ומאפשרת למורים להתאים עצמם לצרכים של הכיתה. את התוכן יוצרים המורים עצמם, בהתבסס על מערך השיעור הקיים, ובהמשך יוכלו גם למכור אותו למורים ולתלמידים אחרים. התלמיד נהנה יותר, תהליך הלימוד מדויק יותר, והמורה מקבל תמריץ ליצירת תכנים איכותיים יותר. כל הצדדים מרוויחים.
צריך לשבור את המשוואה שהדרך להצלחה עוברת באקדמיה
לא על הכל פה כולם מסכימים, אבל נדמה שיש קונצזוס סביב דבר אחד; בעולם שבו כל פיסת מידע היא תמיד במרחק של חיפוש אחד בגוגל, המעסיקים יעדיפו את אלה שמסוגלים יותר על פני אלה שיודעים יותר. ״אני מאמינה שעם השנים, נראה יותר פוקוס על יוזמות שמאפשרות פיתוח מיומנויות, רכישת יכולות רגשיות, קוגניטיביות ופרקטיות״, אומרה לנו קייטי פרייאט, מארגנת כנס Learnit.
אחד הסטארט אפים המעניינים בתחום הזה הוא Whitehat של איון בלייר (הבן-של טוני, ראש ממשלת בריטניה בדימוס), שמציע תהליך הכשרה הפוך מזה של האקדמיה: הם קודם עוזרים לצעירים חסרי ניסיון למצוא התמחות בתחום שמעניין אותם, ורק אחרי זה מלמדים אותם איך למלא את התפקיד - מתוך תפיסה שזו הדרך היעילה יותר ללמוד. ״העולם משתנה. החברות הכי גדולות כבר לא דורשות תואר. יש מקצועות שלנצח ידרשו תואר אקדמאי, ויש כאלה שלא. צריך לשבור את המשוואה שהדרך להצלחה עוברת באקדמיה. זה נכון שהמילניאלס רוצים להיות מיליונרים וחולמים לשנות את העולם, אבל הם גם מוכנים לעבוד ממש קשה כדי לעשות את זה. אנחנו צריכים להציע להם מסלולי למידה שמותאמים לעולם שהם גדלו בו״.
ולמרות כל הגאדג׳טים והחידושים, לא כולם יוצאים מהכנס מרוצים. ״יש יותר מדי התמקדות בפיצ׳רים, עד ששכחו לשם מה הם נועדו. מארגני הכנס שכחו שהטכנולוגיה צריכה לשרת את החינוך, ולא להיפך״, אומרת לנו סיון מלניק יניב, מנהלת "קהילת אננס", שהוקמה במטרה למצוא את הדרכים שבהם הטכנולוגיה יכולה להעצים את התהליך החינוכי, במקום לאיים עליו. אל הכנס היא מגיעה ביחד עם משלחת של מחנכים ויזמים מהקהילה, שנחושים למצוא דרכים להתאים את הלמידה לעולם החדש. ״הבשורה לא תגיע מחברות ההיי טק לבדן, חדשניות ככל שיהיו. רק שיתוף פעולה בין מחנכים ליזמים יביאו את הפתרונות לאתגרים שהעולם החדש מציב בפנינו״.
הכותבים הם משתתפים בתוכנית Zell ליזמות של המרכז הבינתחומי הרצליה, ומקימי kulacampus.co, סטארט אפ שעוזר לגשר על הפער שבין הלימודים לשוק העבודה.