באוקטובר הקרוב יצטרף לאלפי הסטודנטים החדשים גם תלמיד לא רגיל: החייל המשוחרר גלעד שליט. אחרי חמש שנים בשבי החמאס, יתמסר שליט למבחנים, לעבודות ולשיעורים בתואר חדש שהצליח לבלבל את כולנו: קיימות. מסתבר שהחוג לקיימות בו ילמד שליט, סוגר בימים אלה שנה ראשונה של לימודים ובעוד השם שלו עשוי לזרוק אתכם לשאלות פילוסופיות הרות גורל (אני חושב משמע אני קיים?) במציאות מדובר בתואר הרבה יותר מעונב ורציני, שמתחבר לחברות ולמוסדות שילטון. “לימודי קיימות (Sustainability) מסתכלים על הסביבה ועל הצמיחה הכלכלית ומנסים להביא את שתיהן לאופטימיזציה", מסבירה לנו ד"ר קרני לוטן, מרצה וחוקרת בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה. “ברור שקל לשמור על הסביבה כשאין בני אדם, ערים ומפעלים בתמונה, אבל במציאות בה אנחנו רוצים את כל מה שיש לתיעוש ולצמיחה להציע – צריך למצוא איך לשמור עליה, איך להביא גם את הצמיחה הכלכלית וגם את הסביבה למצב הכי טוב שלהן".
איפה יכולים למצוא את עצמם בוגרי חוג קיימות? לפי ד"ר לוטן, הם יכולים להשתלב בחברות או ברשויות מקומיות, שם הם יעסקו בהשלכות הסביבתיות של הגוף בו הם פועלים על הטבע וגם על האנשים: הם ידעו לומר האם הוא מזהם ואיך להתמודד עם המצב, איך לצמצם השפעה סביבתית וגם איך לפעול כרגולטורים – למשל, האם כדאי לחייב מפעלים בטכנולוגיה מסוימת או אולי להעדיף לאפשר להם לזהם ופשוט להטיל קנס?
המגמה העולמית של שמירה על הסביבה מגיעה גם לישראל
הרעיון של שמירה על הסביבה נעים מאוד - אתם חייבים להודות, אבל למה מאמינים במרכז הבינתחומי שחברות שכל עניינן הוא רווח, יקצו משאבים כדי לשמור על הסביבה? "היום כל חברה וגוף צריכים להכניס שיקולי סביבה להתנהלות הכלכלית שלהם בגלל חוקים, תקנות וגם פגיעה בהכנסות", מסבירה ד"ר לוטן. “המגמה העולמית הזו מגיעה גם לישראל, אחרי לחץ של ה-OECD, של חוקים סביבתיים וגם של צרכנים, שפיתחו מודעות ואכפת להם אם המוצרים שהם קונים יוצרו בסחר הוגן, אם הם זיהמו את המים שלהם בדרך או אם הבקבוקים מהם הם שותים ממוחזרים. מעבר לזה, גופים שפועלים בסיכון סביבתי חשופים לתביעות משפטיות – וזה פגיעה בכסף ובתדמית".
>> מתלבטים מה ללמוד? רוצים ייעוץ לימודים חינם?
התואר לקיימות נלמד כתואר דו חוגי, בשילוב עם כלכלה או עם ממשל – תלוי לאיזה צד של המשוואה מתחברים הסטודנטים ולמרות שבישראל הוא נפתח לראשונה רק ב-2012, ד”ר לוטן מספרת שהוא קיים בעולם עשור לפחות. אז איך נראים הלימודים שם? ובכן, כדי להבין את הסביבה בפרספקטיבה רחבה, מלמדים בחוג קורסים בארבעה היבטים שונים - כשהראשון שבהם הוא כמובן הסביבה. מדובר בקורסים שמלמדים כל מה שיש לדעת על הסביבה שלנו מבחינה מדעית ועובדתית: “לומדים יסודות של אנרגיה ויסודות של מים, מבינים איך הכדור הזה עובד, מה ההבדל בין רכב חשמלי ללא חשמלי, מהם סוגי המחצבים יש ואיך משפיעות המערכות האקולוגיות זו על זה", מסבירה ד"ר לוטן. “לא תהיי חוקרת ביולוגית אחרי זה, לא מהנדסת וגם לא תצללי למעמקי האוקיאנוס כדי לעשות בו מחקר מדעי – אבל תדעי את כל הבסיס המדעי על הסביבה שלנו".
להבין את המשמעות הכלכלית על הסביבה שלה
אחרי שהבנו את כל העובדות על הסביבה שלנו, בחוג לומדים גם איך להכניס את השיקולים הסביבתיים לתוך הכלכלה, במודלים שמשכללים גם את המשמעות שיש לפעילות הכלכלית על הסביבה שלה. בזכותם, אדם שמחזיק בתואר בקיימות יידע איזו פגיעה סביבתית יש למפעל ויהיו לו כלים לצמצם אותה. אם המשוואה עוד לא מספיק מסובכת, בחוג לקיימות מוסיפים לה משתנה נוסף: האדם. כן, בסוף אלו האנשים שצריכים לחיות בסביבה ולעבוד כדי להניע את הכלכלה והלימודים בחוג כוללים למידה על התנאים להם זקוק האדם במערכת ובחיים בכלל, על הצורך שלו במרחבים פתוחים ובשעות פנאי, על שילוב של ציבור בקבלת החלטות וכן על יחס לאוכלוסיות מיוחדות. לקינוח, הלימודים בחוג כוללים גם מדיניות ומשפט: תקנות על זיהומים, חקיקה סביבתית וגם את הדרכים בהן הרגולציה בודקת ופותרת את הבעיות הסביבתיות ואת הקשרים בין החברות לחקיקה ולרגולציה. "ארבעת הבסיסים האלו יוצרים מקשה של ידע, שנותנת הבנה משמעותית של שיקולי קיימות לבוגרי החוג שייצאו לעולם העסקים", מסכמת ד"ר לוטן.
וכמה עולה התענוג? "שכר הלימוד לשנת תשע"ד הוא 37,550₪”, מספרים לנו בבינתחומי, “תנאי הקבלה לתכנית הינם על בסיס בגרות ופסיכומטרי או בהתאם לקטגוריות הקבלה המיוחדות".