המרצה מדברת באיטיות, אתם מנסים לעקוב בכל הכוח, לרשום את הרעיונות העיקריים ולהציל משהו מיכולת הריכוז שלכם - אבל לא בדיוק מצליחים. המצב הזה מוכר לכל סטודנט בעולם, אבל בתחילת השבוע שעבר הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד החליפו את השגרה הזו לטובת הרצאה שהם לא ישכחו לעולם: כן, במקום המרצה צעד לכיתה, בהפתעה מוחלטת, כוכב ההיפ הופ קניה ווסט, לא פחות. ווסט, הוזמן ע"י האוניברסיטה להרצאת אורח על חברת העיצוב שלו, DONDA עליה הוא מעביר סדרת הרצאות בחברות ומוסדות שונים. לא מצליחים להיזכר על מה מדובר? ובכן, דונדה, שנקראת על שם אמו המנוחה של ווסט, היא סוכנות עיצוב ניסיונית שעל הקמתה הכריז בטוויטר בינואר 2012 ושעוסקת בעיצוב בשלל נושאים, בלא פחות מ-22 מחלקות.
באולם צפוף עד כדי אפס מקום, סיפר ווסט על החזון של החברה שלו: “אני מאמין שאפשר להציל את העולם בעיצוב, הכל צריך לעבור תהליך ארכיטקטוני וזו הסיבה שבחברה שלי האנשים הראשונים ששכרתי היו ארכיטקטים שהתחילו לייצר טי שירטים במקום בניינים רק כדי לראות את העבודה באמת הופכת לאמיתית, יוצאת לפועל. אני מדבר איתם על הבנה עצמית ועל האפשרות לראות את היצירתיות שלך מתממשת למול עיניך”, הוא סיפר וחלק עם הנוכחים את המשמעותיות של העיצוב עבורו: ”טעמתי את טעם העיצוב ואת היכולת שלו להשפיע בצורה חיובית. אני יודע שאני יצירתי ושיש עוד יצירתיות בדרך ואני גם יודע שבאופן מסורתי יש אנשים שעוצרים את הרעיונות המקוריים במשרדים, כאלה שעוצרים את האנשים היצרתיים ומאויימים מרעיונות טובים”, הוא הצהיר ומיד תקף את הפוליטיקאים: ”אני מאמין שאוטופיה אפשרית אבל אנחנו מובלים על ידי האנשים הכי טיפשים בעולם, הכי לא הוגנים והכי חסרי טעם בעולם - אז אני לא פוליטיקאי בשום צורה, אם כבר, במקרה הטוב אני בדרך כלל פשוט לא "פוליטיקלי קורקט...”
“אני מתמלא השראה מעצם זה שאני פה"
ווסט, שנשר בעצמו מלימודי אנגלית ב-1996, הסביר לסטודנטים לתואר ראשון בעיצוב שהוא מעריך את הנכונות שלהם ללמוד את המיומנות העיצובית ואת העובדה שהם לא מתעצלים: “אני מתמלא השראה מעצם זה שאני פה", אמר לכיתה הומת האדם, אחרי שהזמין את כל הנוכחים חינם להופעה שלו בבוסטון באותו הערב. “אחרי שהגעתי לפה החלטתי לוודא שלכולם יש כרטיסים למופע שלי הלילה, אז כל מי שרוצה מוזמן לבוא – אני מזמין את כולכם ודאגתי לכולכם לכרטיסים", אמר ווסט לאולם מלא האדם, לקול תשואות הסטודנטים. "אז אני עכשיו במודעות גדולה לגבי ההופעה הערב כי חבורה של ארכיטקטים עומדים לראות אותה אז תדעו מראש שיש כמה פגמים בבמה, טוב?”, אמר בחיוך.
אם הרמתם גבה לגבי הנוכחות של ווסט באוניברסיטה הנחשבת, אתם לא לבד, לפחות כך עולה מהדברים של ווסט בראיון לרדיו 91.7 בלוס אנג'לס בתחילת החודש, דברים שצוטטו באתר “דיגיטל וויספרס”. הוא דיבר שם על היוזמה העיצובית שלו ועל התגובות של אנשים אליה: “אנשים מתפלאים שאני לא מסתפק במוזיקה ואני אומר להם – תסתכלו על סטיב ג'ובס, על ליאונרדו דה וינצ'י, על מיכאל אנג'לו. בגיל 36 יש לי פלטפורמה להציג לעולם הרבה רעיונות יצירתיים אבל רוצים שאנשים יצירתיים ישבו בשקט וישתקו, זה לא בסדר מבחינתם שנילחם”.
את הקונספט של רעיונות טובים שנעצרים על ידי העולם המאורגן, הוא השמיע גם פה: "דווקא אלו האנשים שיש להם רעיונות אמיתיים, כאלה שבאמת יכולים לשנות, לארגן מחדש את העולם, לעצב ערים, לבנות תכניות לימוד, להקל על החיים. זה חלק מהמשחק שאני רוצה להיות בו, להפוך את החיים מדהימים”.
ווסט יודע בדיוק למה זה קורה, למה אותם אנשים יצירתיים לא מצליחים לתרום את תרומתם לחברה: "יש חוסר יצירתיות בהוליווד, חוסר יצירתיות בבגדים, חוסר יצירתיות במערכת החינוך, חוסר יצירתיות בגלובוס – נקודה. יש חוסר ביצירתיות כי בן אדם צריך לשלם חובות 20 שנה לפני שהוא מגיע למעמד בו הוא יכול לספר על הרעיון שלו – ואז הוא כבר לא תמיד רלוונטי. אני כרגע רלוונטי ויש לי את הפרספקטיבה ואת הקול ואני הולך לצעוק חזק ככל יכולתי ואני לא הולך לקבל שום דבר חוץ מהצלחה". ווסט מסביר בדיוק למה הוא האדם הרלוונטי, למה דווקא הקול שלו יישמע: “בורכתי", הוא אומר, "והרבה מהחלומות שלי התגשמו: אני מתחתן עם נערת חלומותיי, יש לי חברים טובים ומשפחה ואני אולי לא הביליונר הכי גדול על הכוכב הזה או הכי חתיך או הכי אהוב, אבל כרגע – בגלל "ניו סלייבס" (שירו מהאלבום האחרון "Yeezus" שהוקרן על 66 בניינים ברחבי העולם) יש לי את הקול הכי חזק ואני הולך להשתמש בו, יש לי קול ששווה טריליוני דולרים".
המטרה של "דונדה": לשפר את החיים
אבל לפעמים, גם הקול הכי חזק לא מספיק כדי למשוך את תשומת הלב של האליטה הישנה: "אני יכול להיפגש עם כל הביליונרים בעולם והם יסתכלו עלי כאילו לא אני יצרתי את כל מה שיצרתי", הוא סיפר בראיון, “ואז אני הולך לתכנית של ג'ימי קימל ואומר שם שאני גאון יצירתי ואנשים לא מבינים על מה אני מדבר, אז אני אסביר ככה שתבינו – זה הטייטל שלי, זה התואר שלי”, הוא אמר, “אני לא יודע להסביר בצורה אחרת את מה שאני עושה, את זה שאני נלחם – נלחמתי כדי לקבל חוזה הקלטות, אני נלחם כדי לייצר בגדים ואני נלחם כדי ליצור סרטים".
ווסט המשיך וסיפר שהחברה שלו, "דונדה", רוצה לייצר הכל - וכשהוא אומר הכל, הוא מתכוון לכך שהוא רוצה לעצב גם את המדים לקבוצת הכדורגל של בתו בבית הספר ואת הרכב בה תיסע הקבוצה. אם זה נשמע לכם כמו חזון של אב מעורב – אתם לא טועים, ווסט מצהיר שהמטרה שלו בחיים היא "להגיע הביתה" ושהוא עומד להיות מאמן הכדורגל של הבת שלו בבית הספר. עד שזה יקרה, הוא מספר ש"דונדה" חושבת ומתכננת כל מה שאפשר לראות, לשמוע ולטעום ורוצים – בגדול – פשוט לשפר את איכות החיים שלנו: "אני לא רוצה לעמוד בדרך של גאונים אחרים", הסביר, "אני לא רוצה להתחרות בהם אלא למצוא את הרעיון הכי טוב. אני רוצה ליצור את ה"וולט דיסני" הפוסט אינטרנטית, אני רוצה להיות "ראלף לורן"הפוסט אינטרנטית". ועם כאלה שאיפות, טוב שיש לווסט השראה שתסייע לו: "אלוהים הוא ההשראה שלי", הוא מספר, "הוא ברא את היקום, הוא נתן לנו את הכוח, את רצון החופשי ואת היכולת ליצור במרחב, בחלל, שיש לנו".