פותחים שנת לימודים אקדמית: כחודש וחצי לאחר שתלמידי בית הספר החלו את שנת הלימודים, מצטרפים אליהם הסטודנטיות והסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ - יותר מ-300 אלף מהם, למען הדיוק.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
רובם המכריע של הסטודנטים (יותר מ-233 אלף) בלימודים לתואר ראשון, ירידה של 0.2% לעומת השנה שעברה. כ-63 אלף סטודנטים יתחילו את שנת הלימודים כחלק מלימודי תואר שני - זינוק של 2.6% לעומת שנת הלימודים הקודמת - ו-11 אלף בלימודי דוקטורט (0.1% יותר מבשנה שעברה). כ-1,300 יפתחו את השנה כחלק מלימודי תעודה, צניחה של 8.7%.
מרבית הסטודנטים לתואר ראשון יפתחו את השנה במכללות האקדמיות - 91,670 מהם, ליתר דיוק, לעומת 74,710 שילמדו באוניברסיטאות המחקר ו-40 אלף שבחרו באוניברסיטה הפתוחה. במכללות האקדמיות לחינוך ילמדו 26,320 סטודנטים לתואר ראשון. מדובר בעלייה של 2.3% בלומדים במכללות האקדמיות ושל 2.5% במכללות לחינוך, במקביל לירידה של 2.5% בלומדים באוניברסיטאות המחקר ו-3.1% באוניברסיטה הפתוחה. עם זאת, העלייה בלמידה במכללות היא בלעדית לאלו שמתוקצבות על ידי ות"ת, כאשר במכללות החוץ-תקציביות נרשמה ירידה של 0.9%.
מתחילת שנות ה-90 ועד היום זינק מספר הלומדים לתואר ראשון ביותר מפי שלושה. עם זאת, בשלוש השנים האחרונות חלה התייצבות במספרם, כשהשינוי המרכזי הוא חלוקתם בין סוגי המוסדות האקדמיים השונים. מזה כעשור כמות הסטודנטים לתואר ראשון במכללות גדול מזה הלומדים באוניברסיטאות, גם לאחר הפיכת המוסד האקדמי באריאל ממכללה אקדמית לאוניברסיטה.
הכי קשה להתקבל: רפואה והנדסת חשמל
המקצוע אליו קשה ביותר להתקבל לתואר ראשון באוניברסיטאות הוא, כצפוי, לימודי הרפואה, אליו ניסו השנה להתקבל יותר מ-2,000 בני אדם - מהם התקבלו רק 520. גם המקצועות העזר-רפואיים מבוקשים מאוד, כשמתוך 3,660 שניסו להתקבל אליהם התקבלו רק 1,750, פחות ממחציתם. גם ארכיטקטורה היא מקצוע מבוקש, כשרק מחצית מאלו שניסו להתקבל אליו הצליחו: 250 מתוך 505 מועמדים.
להנדסת חשמל ואלקטרוניקה התקבלו 1,190 סטודנטים מתוך 2,080 מועמדים, וללימודי משפטים 680 מתוך 1,180 מועמדים. ללימודי מדעי המחשב התקבלו 1,285 סטודנטים מתוך 2,095 מועמדים, וללימודי כלכלה 780 מתוך 1,220. התחום אליו הכי קל להתקבל באוניברסיטאות הם לימודי מדעי הרוח, אליהם התקבלו 1,255 סטודנטים מתוך 1,650 מועמדים.
בשנה האחרונה פיזור הסטודנטים ברחבי הארץ היה רחב: 31.2% למדו בתל אביב ו- 13.7% מהם למדו בירושלים, 17.6% למדו במחוז המרכז ו-14.3% למדו בדרום הארץ. 13.4% למדו בחיפה, ו-9.7% בצפון הארץ. מדובר בשינוי דרמטי לעומת תחילת שנות ה-90, אז קרוב ל-65% מהסטודנטים למדו בתל אביב ובירושלים לבדן.
תכנית המל"ג: חיזוק מקצועות ההיי-טק
תשע"ח היא השנה השנייה בה מיושמת התכנית הרב-שנתית, שנועדה לחזק את מסלולי ההיי-טק בישראל. התכנית כוללת תוספת הדרגתית של כשני מיליארד שקלים לתשתיות המחקר; תוספת הדרגתית של כ-700 מיליון שקלים למקצועות ההיי-טק; תוספת של 1.2 מיליארד שקלים לשילוב אוכלוסיות ייחודיות; תוספת הדרגתית של 300 מיליון שקלים לחיזוק הבינלאומיות של המוסדות האקדמיים ותוספת הדרגתית של 120 מיליון שקלים לטובת חדשנות בהוראה.
שר החינוך נפתלי בנט, שמכהן גם כראש המל"ג, בירך את הסטודנטים לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית. "אני מאחל לכל הסטודנטים בישראל שנה אקדמית מלאת אתגרים והגשמה עצמית", מסר. "אנחנו מבטיחים לתת לכם את הכלים הטובים ביותר להצלחה והתפקיד שלכם הוא לעבוד קשה להיות יצירתיים ולהיות מובילים במחקר, בקהילה ובהמשך גם בתעשייה".
יו"ר ות"ת, פרופסור יפה זילברשץ, מסרה כי "תשע"ח היא השנה השניה ליישום התכנית הרב שנתית במערכת ההשכלה הגבוהה, הכוללת תוספות הדרגתיות של כ-7 מיליארד שקלים. במסגרת התכנית הרב שנתית חל גידול ניכר בתקציבים של מוסדות הלימוד וקרנות המחקר. אנחנו נגדיל את ההשקעות במסלולי ההיי-טק ומדעי הרוח, נקדם את נושא החדשנות בהוראה, והבינלאומיות בהשכלה הגבוהה, וכן נאפשר ליותר סטודנטים המתגוררים בפריפריה להשתלב במצוינות האקדמית של ישראל".