בשבוע הבא תיפתח שנת הלימודים האקדמית, וכ-300 אלף סטודנטים, מרביתם לתואר ראשון, יחבשו את ספסל הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות, מלאי ציפיות לעתיד, וחדורי אמונה שהתואר האקדמי יספק להם עבודה טובה ושקט תעסוקתי. אבל האם כשיסיימו את הלימודים בעוד שלוש או ארבע שנים, שוק העבודה יחכה להם בידיים פתוחות? התשובה שלילית.
שוק העבודה מתמודד כיום עם שתי מגמות סותרות. מצד אחד, ריבוי בוגרי תואר ראשון שיוצאים מהאוניברסיטאות עם תואר אבל לא עם כישורי עבודה; ומצד שני, מעסיקים שלא מצליחים לאייש משרות, משום שהיום נדרשות מיומנויות נרחבות שלא נדרשו בעבר, מעבר לתואר.
אז איפה כדאי לכם ללמוד? היכנסו לייעוץ חינם תוך 3 שעות
לפי סקר מצוקת הכישרונות ManpowerGroup 2013, אחד מכל שני מעסיקים מדווח על קושי באיוש תפקידים (50%) לעומת 36% מהמעסיקים בשנת 2012. לדברי יו"רית קבוצת Manpower ומנהלת מדינות אגן הים התיכון, דליה נרקיס, "40% מהמעסיקים שאנחנו עובדים איתם לא מצליחים למצוא עובדים. כשמדברים עם מעסיקים, מבינים שאין במלאי עובדים מתאימים. לכולנו ברור שחסרים מהנדסים ואנשי טכנולוגיה, אבל חסרים גם בשאר המקצועות. הבעיה היא שיש פער בין הידע והניסיון שמקבלים באקדמיה לבין מה שהמעסיקים דורשים".
לדברי דורון כהן, מנכ"ל כוונון - המספקת שרותי ייעוץ, ליווי והדרכה בכל תחומי הקריירה - "שוק העבודה דורש אקדמאים, אבל מעדיפים לקחת אנשים שיש להם מיומנויות ועוזבים את עולם הידע. המראיינים מחפשים יכולת תקשורת בין-אישית, אנשים בעלי שליטה עצמית, יצירתיים, שמסוגלים לתת פתרונות במהירות. אנשים שיודעים לנהל מו"מ - ויש לכך מבחנים ייעודיים או ראיונות עומק. יכול להיות שמי שקיבל 100 במבחן באוניברסיטה הוא למדן גדול, אבל מי אמר שהוא בעל יכולות חברתיות שחיוניות לארגון?"
"ללמוד אנגלית"
אז מה אפשר לעשות כדי להפוך את התואר לאפקטיבי? לדברי נרקיס, "בשיחות עם גורמים באקדמיה אני מנסה להנחיל את הצורך בציוד התלמידים בארגז כלים שיאפשר להם למצוא עבודה. הכי קשה למצוא את העבודה הראשונה. היום על כל משרה מתמודדים עשרות או מאות מועמדים. מי שיהיה לו את ארגז הכלים הזה - יהיה לו יתרון".
נרקיס מדברת על ארבעה יסודות שכולם מולדים, אבל אפשר להתאמן בהם:
"הראשון הוא תקשורת - היכולת לעשות פרזנטציה, להעביר את המסר באופן ברור, קליט, קצר, בלי הרבה בלבולי מוח. יש היום עודף מידע וצריך לדעת לברור אותו באופן קליט, פשוט וזכיר. התחום כולל גם יכולת לנהל מו"מ. מי שרהוט, מי שיודע להתבטא - קל לו לשכנע.
"השני הוא שיתוף פעולה. היכולת לעבוד בצוות, גם פנים מול פנים, גם בצוות וירטואלי. שיתוף פעולה בין גורמים בארגון ליצירת מכפילי כוח.
"השלישי הוא יצירתיות - מעסיקים מחפשים אנשים שיש להם את הערך המוסף הזה שיסייע להם להצליח. התכונה הזו הולכת עם האלמנט הרביעי - חשיבה ביקורתית - שמאפיינת אנשים שיודעים לא להיות שבלוניים ולצאת מהקופסה. אנשים שלא יחששו לאתגר את הקולגות שלהם. אלה אנשים שאנחנו יודעים לסמן".
לדברי נרקיס, עוד כלי מאוד חיוני הוא שליטה מלאה בשפה האנגלית. "מעסיקים מאוד מאוכזבים מרמת האנגלית של המועמדים. חברות עוברות לפעילות רב-לאומית ולא פעם עסקים בינלאומיים יוותרו על קניית שירותים מעסקים ישראליים, משום שהאנשים שעובדים מולם אינם יודעים להתבטא".
לדבריה, את ארגז הכלים הזה - הכולל כישורי עבודה - אפשר ללמוד בחוג לכלכלה או לחלופין בחוג לתנ"ך. למרות הירידה הניכרת בשנים האחרונות בביקוש למדעי החברה והרוח, נרקיס דווקא ממליצה לא לזנוח את המקצועות האלה.
"אנשים חושבים שאין מה לעשות עם תואר במדעי הרוח. אני אומרת לכו למדו, זה נותן השכלה כללית נרחבת. אנשים עם ידע כזה וארגז כלים מתאים, שיקנה להם חשיבה כלכלית, יכולים להשתלב היטב בשוק העבודה כאנשי מכירות ושיווק, שירותי פנאי והפקה. גם אני לא מחפשת דווקא אנשים עם השכלה במשאבי אנוש. אני צריכה אנשים שילמדו מהר, שיוכלו להטמיע מהר את התחומים שאנחנו עוסקים בהם. עמוס שפירא אמר פעם שכמנכ"ל סלקום הוא מעדיף בוגר תנ"ך על פני בוגר לימודי ניהול ואסטרטגיה עסקית. הסיבה היא שבתואר ראשון לא צריך לימודים מעשיים, אלא ללמד לחשוב. כך שאנשים שלמדו פילוסופיה יכולים להכניס משהו רענן".
כהן מוסיף כי שילוב בין מקצועות שאינם הבחירה הטבעית, יכול לסייע מאוד במציאת עבודה. למשל, שילוב של לימודי מנהל עסקים עם רכישת מיומנות בתחום ניהול המשא ומתן, מכירות, מיומנות בעבודת צוות ויישומי מחשב;
שילוב של לימודי משפטים עם רכישת מיומנות בלימודי תאטרון, משחק, תקשורת בין-אישית ושפת גוף; שילוב של לימודי הנדסה עם רכישת מיומנויות בניהול זמן, ניהול מידע, איתור מידע, חשיבה תוצאתית והבנה של אי-ודאות. יכולת הדרכה תתאים לכל תחום אקדמי.
לדברי כהן, את המיומנויות האלה אפשר ללמוד בקורסים ייעודיים או לעבוד במהלך הלימוד בניהול מערך טלמרקטינג או אפילו בחנות בגדים. נרקיס מסכימה: "אני רוצה לתת לסטודנטים המלצה חמה: לנסות להשתלב בזמן הלימודים בעבודות שקרובות יותר לעבודה של ממש. במלצרות עושים הרבה כסף, אבל המסעדות הן מלכודות דבש. גם במחיר של שכר נמוך כדאי להשתלב בעבודה שתוכל לקדם אתכם בהמשך".
