ההסלמה במצב הבטחוני הביאה למתיחות רבה בין המגזר היהודי לערבי גם בפנים הארץ, ולאירועי אלימות שכמותם לא זכורים לנו עוד מאז אירועי אוקטובר 2000.
מתוך מטרה לעצור את ההידרדרות ואת ההסתה בחברה הישראלית, חברות עסקיות, אנשים פרטיים ומובילי דעה יצאו בשלל יוזמות וקמפיינים שקראו לעצור את האלימות, ולעודד את השיח הקורא להשבת הדו-קיום ושיתוף הפעולה בין המגזרים. גם הסטודנטים והמוסדות האקדמיים - בין המקומות הבודדים בהם נשמר המרקם הייחודי שמאפשר דיאלוג בין הצדדים - לקחו חלק והתגייסו למאמץ הלאומי.
במכללה האקדמית אחוה, למשל, לומדים סטודנטים מכלל המגזרים בחברה הישראלית. המכללה ממוקמת באזור הדרום, אשר ספג לא מעט ירי טילים בסבב הלחימה האחרון ובו מתגוררים מרבית מהסטודנטים הלומדים בקמפוס שהחליטו יחד, יהודים וערבים, ליצור יוזמות לקירוב לבבות ודו קיום.
כך למשל, קבוצה של 35 סטודנטים יהודים וערבים, המשתתפים במיזם "קולות שלובים" – להקה המורכבת מכלל המגזרים - הפיקו קליפ הקורא לאחדות ועיבדו מחדש את "שירו של שפשף", בעברית ובערבית:
עוד במסגרת מיזם "קולות שלובים", הופקו סטיקרים שהודבקו על מכוניות הסטודנטים, עליהם הודפסו תמונות של סטודנטים הלומדים בקמפוס ומשפטים שהם בחרו המתארים את תחושותיהם. הסטיקרים הפכו גם לשילוט מואר ברחבי הקמפוס ובאזור המכללה וכן לקמפיין ברשתות החברתיות. בין הציטוטים שנבחרו: "תהיו טובים. הכל יהיה בסדר", "אין אהבה, אין תקווה" ועוד.
בנוסף, אגודת הסטודנטים זימנה את כלל הסטודנטים ל-ZOOM פתוח של שיח חופשי בין כלל הסטודנטים, שהתקיים בחלקו מהממ"דים בדרום, בו סטודנטים מכל המגזרים שיתפו בתחושותיהם, סיפרו על חוויותיהם ועל התמודדותם מנקודת מבטם האישית. הנהלת המכללה יזמה בין היתר שיח פתוח ברשתות החברתיות שעסק בהפגת מתח וחרדה בעקבות המצב, בהשתתפות כלל הסטודנטים ובהנחייתו של ד"ר יובל בלינקי, פסיכולוג המכללה.
"במכללה האקדמית אחוה ישנו מרקם חברתי ייחודי, שבו 90% מהסטודנטים הן נשים, כשליש בדוויות מהדרום והרוב המכריע מהיתר הן תושבות הדרום, שהיה מטווח במיוחד בימי הלחימה", אמרה נשיאת המכללה האקדמית אחוה, פרופ' יפעת ביטון. "האתגר שניצב לפתחנו היה לשמר את האמון, את התקווה ואת השותפות שמאפיינת את המקום. את אלה בונה מדי יום ביומו למידה יחד, כתף אל כתף. יוזמות סטודנטיאליות, לצד יוזמות של הסגל וההנהלה הוכיחו שגם תחת מטר הטילים והכאב שקרעו את החברה הישראלית, ישנו צמא להרגעת הרוחות ולהגברת התקווה להמשך שגשוג אקדמי ואישי של כולנו, סגל וסטודנטיות כאחד".
"דו קיום אין משמעותו הסכמה מוחלטת, אין משמעותו היעדר וויכוח. משמעותו למידה, היכרות וחיים זה לצד זה"
נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, פרופ' אריה מהרשק
חשוב לציין, שפעולות נקודתיות, חשובות ומבורכות ככל שיהיו, אינן יכולות לכסות על הפצע המדמם של השבועות האחרונים, ודרושה עבודה אמיתית של שיקום מחדש ושימור הדו-קיום בחברה הישראלית.
המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, יושבת בעיר כרמיאל שבגליל המערבי, ממש בלב הפסיפס הרב-תרבותי של המדינה. הסטודנטים ואנשי הסגל במכללה הם יהודים, דרוזים, צ'רקסים, מוסלמים ונוצרים, שחיים באזור וחיים את עקרון הדו-קיום הלכה למעשה באופן יומיומי. בימים אלה קשה להתעלם מהחשש לפגיעה במרקם האנושי הייחודי לאזור, והאירועים ביישובים סביב המכללה הצליחו לערער את תחושת הבטחון של תושבי האזור. מנכ"ל המכללה, אחיאב גולן, כינס את כל דרגי הניהול במכללה, לדון על דרכי התמודדות והתנהלות המכללה ועובדיה. "יש לשמור על אווירת דו קיום וכבוד הדדי האופייני למכללה בימים כתיקונם, ולהקפיד על כך דווקא בימים שאינם כתיקונם", ציין.
לאור האירועים האחרונים, הקימו במכללה צוות חשיבה המורכב מחברי סגל, נציגי אגודת הסטודנטים ודקנט הסטודנטים, כדי להגדיר תכנית אסטרטגית לטיפול בסוגייה ולפעול יחד, פרואקטיבית, לעידוד וליצירת היכרות, שיתוף-פעולה וחברות בין אוכלוסיות הסטודנטים המגוונות הלומדות במכללה.
לוח שנה שכולל את כל החגים – של כל הדתות
הצורך בחיים משותפים ודיאלוג בין הצדדים לא נולד אתמול, כי אם מושרש במוסד באמצעות תוכניות הידברות ופרויקטים משותפים לכלל המגזרים, בכל ימות השנה. כך למשל, מקיימים סדנת הידברות יהודים-ערבים שעוסקת בלימוד ושיח בסוגיות של ההיסטוריה והתרבות של שני העמים, תוך הכרות עם הנרטיבים השונים, ויצירת קשרים חברתיים בין הסטודנטים.
בנוסף, מפעילים בקמפוס תכנית "התקווה הישראלית באקדמיה", העוסקת בגיוון, ברב-תרבותיות ובחשיבות לחיזוק החברה הישראלית בכלל ושיפור האווירה בקמפוס בפרט. התכנית מכוונת לסגלים האקדמי והמנהלי, אך גם תומכת בפעילויות תרבות של סטודנטים, בניית לוח שנה המציין את כלל החגים והימים המיוחדים של הדתות השונות, הוצאת דפי מידע על המכללה ותכניות התמיכה הפועלות בה בשפה הערבית ועוד.
"האירועים האחרונים לימדו אותנו עד כמה מתוח עלול להיות הקשר והיחס בין מגזרים שונים בחברה הישראלית. אך מבחן התוצאה מלמד אותנו שהיכרות עם האחר וחיים בדו-קיום חזקים אף יותר", אמר נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, פרופ' אריה מהרשק, "כמי שעומד בראש מכללה בה לומדים ועובדים סטודנטים ומרצים ממגזרים שונים, אני מבין את החשיבות הרבה בהובלת הידברות והכרת השונה לאורך כל השנה, כדי שבעת מבחן נדע לעמוד מול המבקשים להרוס את המבנה החברתי האיתן עליו אנו עמלים. עבודה משותפת עוד בתקופת הלימודים במכללה תוביל לעבודה משותפת במקומות העבודה, בחיי היומיום; ובעתיד אולי אף תסייע לשבור חומות וחסמים נוספים שעדיין קיימים בתוכנו. דו קיום אין משמעותו הסכמה מוחלטת, אין משמעותו היעדר וויכוח. משמעותו למידה, היכרות וחיים זה לצד זה".