חשבתם על זה שיש הרבה יותר מעצבי שיער ומעצבי אופנה שהם סלבריטאים מאשר כלכלנים ורואי חשבון? ידעתם שטכנאי מזגנים, או חשמלאי מרוויחים בחודש יותר ממרצה למתמטיקה באוניברסיטה? ומי נמצא בצמרת? התעשיין סטף ורטהיימר, שהוא חרט במקצועו, אין לו תעודת בגרות, אבל ממקצוע החרטות הוא השכיל לבנות אימפריה, והוא אחד המטיפים בשער וגם משקיע בחינוך מקצועי במסגרות אותן בנה בעצמו.

איפה אפשר היום ללמוד את המקצועות האלה, לקבל הכשרה והסמכה בהם וגם לצאת עם תעודת בגרות? במסלול הטכנולוגי במשרד החינוך. על פי פרסומי משרד החינוך, החינוך הטכנולוגי נלמד בכ- 860  בתי ספר בפריסה ארצית מלאה, ולומדים בו כ- 140,000 תלמידים, שהם 38% מכלל התלמידים בקבוצת הגיל של כיתות י"א- י"ב.


מגוון מקצועות אדיר

בבתי הספר המקצועיים כבר מזמן לא לומדים רק מכונאות רכב וחשמל. מגוון המגמות והמקצועות הוא אדיר. מה אפשר ללמוד בבתי ספר אלה? הנדסת תוכנה, מחשבים, רובוטיקה ומכונות, אלקטרוניקה, מלונאות ותיירות, עיצוב שיעור וטיפוח החן, תעופה, חשבונאות, צילום, ביוטכנולוגיה, ניהול עסקי, מקצועות הרכב, אפיה ובישול, חשמל, בניה ואדריכלות, תקשורת, עיצוב אופנה, מקצועות הטיפוח, שיווק, קולנוע וטלוויזיה ועוד.

החינוך הטכנולוגי והמקצועי במשרד החינוך הינו מסלול לימודים המתחיל מכיתה י' ועד כיתה יב'. תלמידי החינוך הטכנולוגי יכולים לקבל דחיית שירות ויכולים להמשיך לכיתה יג' ולקבל תעודת טכנאי. אם הם ממשיכים לכיתה יד' הם מקבלים תעודת הנדסאי. (כיום, ישנם בתי ספר רבים בהם אפשר לקבל תעודת טכנאי כבר בסוף כיתה יב').

הדימוי השתפר

העתיד- היציאה הבאה (צילום: ZargonDesign, Istock)
העתיד- היציאה הבאה | צילום: ZargonDesign, Istock

חלק מהציבור עדיין מתייחס לחינוך המקצועי כאל ברירת מחדל למי שכביכול לא יוכלו להגיע להשכלה אקדמית או לתעודת בגרות עיונית. אלה יעדיפו בת רופאה ובן מומחה סייבר (אגב, לשני מקצועות אלה ניתן להגיע עם בסיס טוב יותר לאחר לימודים בבית ספר טכנולוגי/מקצועי).

הדימוי הלא מוצדק הזה הוא שיירים משנות השישים של המאה שעברה, כשבישראל הופנו תלמידים שנשרו ממערכת החינוך הרגילה אל בתי הספר המקצועיים, כי "מי שלא יכול לעבוד עם הראש, עובד עם הידיים", אז "לפחות שיהיה להם מקצוע". התוצאה הייתה, שבתי הספר המקצועיים הלכו ונחלשו, והחינוך הטכנולוגי כמעט ונעצר במדינה בשנות ה-80  והתשעים.

ואולם, אין ספק, שחל שינוי גדול בדימוי זה, והיום בוחרים תלמידים רבים והוריהם (קרוב ל-40%) במערכת החינוך המקצועית/טכנולוגית, משום שהיום היא משלבת לימודי מקצוע פשוטים לצד לימודי טכנולוגיה ומדעים וגם מקצועות עיוניים, מכלול המאפשר לקבל תעודת בגרות אתה אפשר להמשיך ללימודים אקדמיים.

מפגרים אחר מדינות המערב

אגב, הנתונים העולמיים מראים שישראל נמצאת בפיגור משמעותי ביחס למדינות ה-OECD, שהוא ארגון המדינות המפותחות כלכלית במערב. רק 38% מהתלמידים בישראל לומדים בחינוך הטכנולוגי בהשוואה לממוצע של 46% במדינות ה-OECD, או ממוצע של כ-50% במדינות סקנדינביה. בעשור האחרון יש השקעה אדירה בחינוך הטכנולוגי/מקצוע בגלל מחסור משווע בידיים עובדות. את התוכנית להחזרת בתי הספר הטכנולוגים־מקצועיים מגבש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, יחד עם שותפים ובהם התאחדות התעשיינים, איגוד המוסכים ומשרדי הממשלה - הכלכלה, האוצר, התיירות והתחבורה ועוד. גם צה"ל משקיע היום מכספו בחינוך המקצועי-טכנולוגי כדי לשלב את בוגריו במגוון המקצועות הנדרשים אצלו. חלק גדול מהמשרתים ביחידת 8200 המפוארת של חיל המודיעין הם תלמידי הנדסת תוכנה ,וחלק גדול מהמשרתים בחיל תקשוב הם בוגרי מגמת אלקטרוניקה ומחשבים.

בעד ונגד חזון המתמטיקה של בנט (צילום: חדשות 2)
צילום: חדשות 2

ביקוש גדל ושכר גבוה לבעלי מקצוע טכנולוגי

מהם היתרונות של החינוך הטכנולוגי-מקצועי?

  • מקפצה טבעית למסלולי ההנדסה באקדמיה והן לשוק העבודה. מחקרים מראים באופן ודאי כי בוגרי בתי ספר טכנולוגיים בתחום מדעי ההנדסה למיניהם, מזמנת להם הישגים גבוהים יותר בלימודי ההנדסה באוניברסיטה, מאשר לתלמידי החינוך העיוני.
  • ניתן לקבל תעודת מקצוע רלוונטית לצד תעודת הבגרות ובכך נפתחות הזדמנויות רבות יותר בשירות הצבאי ובהשתלבות בשוק העבודה בעתיד. בניגוד לבתי הספר העיוניים, תלמיד בבית ספר מקצועי, שלא מצליח בבחינות הבגרות, מקבל לפחות תעודת מקצוע מוסמכת – גם סיפוק עצמי  על ההישג, וגם אפשרויות להשתכר בעתיד. נוסף לכך, לימודי מקצוע אף מגדילים את הסיכוי לתעודת בגרות, שכן הצלחה בלימודי המקצוע נותנת מוטיבציה להצליח גם בלימודים העיוניים.
  • סביבת לימודים עתירת טכנולוגיה וחוויית לימודים מוחשית, שיתופית ומגוונת. ההכשרה הטכנולוגית מחזקת ומזמנת בסיס שהוא מעבר לתחום ידע מסוים. מדובר על כישורים כמו יכולות תכנון, עבודת צוות, דיוק, חקר - שלא מקבלים בחינוך העיוני. התלמיד הטכנולוגי עובד מאוד קשה, הוא חייב לצבור נקודות ובונוסים, עולם הידע שלו הרבה יותר רחב, והוא רוכש מיומנויות משוכללות ורבות.
  • אפשרות להמשיך ללימודי טכנאים והנדסאים.
  • מימוש עצמי – בניגוד לבתי הספר העיוניים בהם המגמות מוגבלות, לימודי מקצוע מאפשרים לתלמידים לעסוק במה שמעניין אותם ובמה שהם אוהבים, שזה מתכון מנצח להצלחה.
  • שירות משמעותי בצבא; כאמור, בצה"ל יש ביקוש גדול לבעלי ידע מקצועי, מה שמהווה גם הזדמנות מעולה לצבור ניסיון.
  • יש ביקוש גדל והולך לבעלי מקצוע טכנולוגיים ברמת שכר טובה, והביקוש גבוה במיוחד למי ששירתו במקצועם בצה"ל וכבר רכשו ניסיון. אלה מתקבלים מייד בשכר גבוה.
  •  רכישת מקצוע כבסיס לעצמאות כלכלית – א. קוסמטיקאית ממרכז הארץ, טוענת שאם הייתה לומדת בבית ספר עיוני, אז: א. סביר שהייתה מקבלת תעודת בגרות עם ציונים לא טובים ולאחר הצבא הייתה מחפשת עבודה כזבנית בחנות בגדים. ב. היא לא הייתה מגיעה לעצמאות כלכלית בזכות המקצוע אותו למדה בבית ספר מקצועי. "יש לי חברות שסיימו בגרות בבית ספר עיוני שהיום הן מורות מכובדות, אבל אני מרוויחה פי 8 מהן בחודש," היא אומרת. ויש גם כאלה שידעו שיוכלו להתמודד בהצלחה עם בגרות במתמטיקה ואנגלית ברמת 5 יחידות בבית ספר עיוני, אבל העדיפו ללמוד ביוטכנולוגיה בבית ספר מקצועי וכך לבנות לעצמם בסיס מוצלח יותר ללימודי ההמשך ברפואה, ביוטכנולוגיה ועוד באוניברסיטה; כנ"ל לגבי מהנדסים.

מערכת החינוך הטכנולוגי משלבת היום בין מקצועות עיוניים, מדעיים וטכנולוגיים. בהתאם לכך נבנים מערכי הלימוד בבתי הספר המקצועיים, בפיתוח מגמות חדשות ובהתעדכנות בלתי פוסקת בכל מה שחדש וחדשני בעולם חינוך זה. המטרה של משרד החינוך – להגיע למצב בו 50% מתלמידי התיכונים המקצועיים לומדים בחינוך המקצועי-טכנולוגי ו-50% בחינוך העיוני.

מה שנותר לכם הוא לבדוק את האופציות במגוון העצום של המגמות ובתי הספר המקצועיים בארץ. תוכלו להתחיל בכך באתר משרד החינוך.