באוקטובר הקרוב יתחילו כ–50 תלמידים, רובם בוגרי הפקולטות למדעי המחשב והיחידות הטכנולוגיות של צה"ל — תוכנית לימודים בת שנה באחד התחומים המתוגמלים ביותר בהיי־טק הישראלי כיום: מדעי הנתונים ולמידה חישובית. התוכנית אמנם תתקיים באוניברסיטת תל אביב, אולם היא אינה קשורה לאף מוסד אקדמי ישראלי. מי שמממנת אותה, שוכרת את המרצים ומנסחת את הסילבוס היא חברה שעל אף ממדיה אינה מוכרת מספיק לציבור הישראלי — יאנדקס. בעולם היא זכתה לכינוי "הגוגל של רוסיה".
ברוסיה, יאנדקס (36.82 +0.9%) היא לא רק מנוע החיפוש הפופולרי ביותר (56%), אלא גם זירת המסחר האלקטרוני הגדולה (יאנדקס.מרקט), ספקית שירותי הסטרימינג המובילה (יאנדקס.מיוזיק), ואפילו שירותי המוניות (יאנדקס. טקסי). "זה כל פעם שם אחר שנותנים לנו, היום אנחנו כבר לא 'הגוגל' אלא ה'ספוטיפיי' וה'אובר' של רוסיה'", מתלוצץ המנכ"ל והמייסד ארקדי וולוז', בשיחת טלפון ממוסקבה.
איך קורה שחברה עסקית פותחת תוכנית לימודים עצמאית ומה היא עושה כעת בישראל? הסיפור הזה מתחיל ב–2005, כאשר יאנדקס חוותה צמיחה אקספוננציאלית בעסקיה, וגדלה מ–1,000 ל–2,000 עובדים. האפשרות שלה להמשיך ולצמוח בקצב מהיר היתה בסכנה משום שהיא גילתה שהיא במחסור חמור של ידיים עובדות המתאימות לצרכיה. יאנדקס חיפשה מומחים לבינה מלאכותית הבקיאים במדע הנתונים, בלמידה חישובית ובחקר ביצועים — תכנים שלא נלמדו בהיקף הנדרש, לטעמה, באקדמיה ברוסיה. אלא שבמקום ללחוץ על משרד החינוך המקומי או להמתין שמערכת ההשכלה הגבוהה תתעדכן, יאנדקס עשתה את מה שמעט מאוד חברות מסוגלות לבצע: היא פתחה בית ספר משלה.
בניגוד ליוזמות פנים־ארגוניות של הכשרת מהנדסים במשך מספר חודשים לאחר שהתקבלו לעבודה, בית הספר של יאנדקס הציע תוכנית מלאה בת שנתיים עבור בוגרי תארים מדעיים. בית הספר למדע הנתונים של יאנדקס (Yandex school of data analysis) פתח את שעריו במוסקבה ב–2007. כבר בשנה הראשונה לפעילותו הוא הוכר על ידי שתי אוניברסיטאות מקומיות מהשורה הראשונה — המוסד לפיזיקה ולטכנולוגיה של מוסקבה ובית הספר הגבוה לכלכלה.
בעשור שחלף מאז הוא פתח סניפים בערים נובוסיבירסק ויקטרינבורג (רוסיה); בקייב (אוקראינה); ובמינסק (בלארוס). מדי שנה הוא מושך כ–4,000 בוגרים טריים, המנסים להתחרות על 200 המקומות בתוכנית. וולוז' מספר כי הבין שהתוכנית צוברת מוניטין כשב–2010 קיבל טלפון מחברה ללימודים, שהתעניינה באיזו אוניברסיטה כדאי לבן שלה ללמוד כדי שבסוף התואר הראשון הוא יוכל להתקבל לבית הספר של יאנדקס.
"האוניברסיטאות ברוסיה הוציאו סטודנטים מעולים עם הבנה עמוקה של יסודות הפיזיקה והמתמטיקה, אבל זה רק מנגנון סינון", הוא אומר בראיון ל–TheMarker. "את כל העבודה המתקדמת הם למדו בחברות הטכנולוגיה, אז לקחנו את המושכות לידיים. זו לא תוכנית מסחרית ואנחנו לא רואים ממנה כסף, היא ניתנת בחינם אבל קצת יותר ממחצית מהבוגרים נשארים לעבוד ביאנדקס — אני מקווה שהטובים ביותר. הבוגרים של בית הספר שלנו עובדים בכל החברות הגדולות גם בגוגל, בפייסבוק, במיקרוסופט ובאפל".
התוכנית בתל אביב היא הראשונה שמקיים בית הספר מחוץ למדינות דוברות רוסית. התוכנית, קרויה Y–Data, והיא מיועדת למתכנתים מנוסים. בשונה מברוסיה, התוכנית בישראל אינה חינמית, אולם יאנדקס מסבסדת את רוב עלות ההכשרה, כך שהתלמידים ישלמו 8,000 שקל עבור כל שנת לימודים — סכום הנמוך משנת לימודים מסובסדת באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות (כ–14 אלף שקל לשנה בתואר שני). עד כה נרשמו כ–300 איש למבחני הקבלה, שייערכו בשני מקצים באמצע יולי ובאמצע אוגוסט. מהם יבחרו כ–50 לקחת חלק במחזור הראשון. הלימודים הם בהיקף של 250 שעות לימוד, והסטודנטים מצופים לעבוד בהיקף משרה הנמוך מ–80%, כשחצי משרה הוא ההיקף האידיאלי.
התוכנית עצמה, לטענת מומחים מהתעשייה שבחנו עבורנו את הסילבוס, שאפתנית ומעמיקה. היא מחולקת לתשע יחידות בנות 2–7 שבועות. היחידות הראשונות יסקרו את הרקע המתמטי והתכנותי הדרוש לעיסוק בתחום, וילמדו נושאים באלגברה לינארית, תורת הגרפים, עיבוד אותות ושיטות בשיערוך סטטיסטי. שתי היחידות הבאות מהוות רקע תכנותי בשפת פייתון, בדגש על למידה חישובית ומדעי הנתונים. היחידות שאחריהן מעמיקות בנושאים ספציפיים בתחום הלמידה החישובית. בין השאר יילמדו יחידה בלמידה עמוקה; יחידה שתוקדש לעבודה על ביג דאטה; ובסוף התוכנית יחידה על למידה מחוזקת (Reinforcement Learning) — תחום חדש יחסית התופס תאוצה באקדמיה ובתעשייה ורלוונטי למערכות בינה מלאכותית מתקדמות כמו משחקי מחשב ורובוטיקה.
הסטודנטים בתוכנית יתנסו בבעיות טכנולוגיות אמיתיות, שיוצגו על ידי שורה של סטארט־אפים ישראליים שהסכימו לפתוח את הנתונים שלהם — כמו חברת אנודות, שפיתחה מערכת לזיהוי אנומליות במידע עסקי; וסנס־אדיוקיישן, שפיתחה מערכת למתן משוב אוטומטי ומותאם לתלמידים.
"הסטודנטים הישראליים מבוגרים יותר. הם כמעט לא בוחרים להמשיך לתואר שני במדעי המחשב. יש להם עבודה כבר בשנה הראשונה לתואר הראשון ואין להם זמן לבזבז לכן התוכנית היא שנה ולא שנתיים", מסביר וולוז'.
זאת הפעם הראשונה שאתם מוציאים את בית הספר מחוץ למדינות שבהן אתם מציעים את השירותים שלכם. מה מביא אתכם דווקא לתל אביב?
וולוז': "אנחנו חושבים שהתחום הזה יכול להיות מצליח בישראל. כל העתיד של ההיי־טק הוא בלמידת מכונה. זה כמו החשמל לפני 200 שנה. אבל אם מסתכלים היום על חברות שבאמת עושות למידת מכונה ומשרתות מאות מיליוני אנשים — הן מפוזרות במעט מאוד מקומות בעולם. בעמק הסיליקון ובסיאטל יש את מיקרוסופט, אמזון, פייסבוק וגוגל, יש גם בסין ובקוריאה, ברוסיה ובישראל. אם תסתכלי על מרכז אירופה — אין להם אף שחקן משמעותי; הם משתמשים בטכנולוגיה אמריקאית או סינית".
זה אומר שאולי כדאי לכם לפתוח פה מרכז פיתוח, אבל למה תוכנית לימודים?
"אני מגיע לישראל כמה פעמים בשנה, יש לי פה חברים ומשפחה, אבל רק לאחרונה נדהמתי לגלות שכל למידת המכונה שיוצאת מישראל הגיעה מלמטה. אנשים קוראים ספרים ועושים קורסים באינטרנט, אבל אין להם שום תוכנית מסודרת אקדמית מעמיקה לתואר שני של התמחות בבינה מלאכותית ולמידת מכונה, במדע הנתונים. זה נחמד שיש לכם היום הרבה מהגרים רוסים מלומדים משנות ה–90, אבל מה עם הילדים והנכדים שלהם?"
יש תוכניות מזורזות ללימודים כאלה, במתכונת "בוטקאמפס".
"נכון, אבל זה בשוליים — זה כמה חודשים של אימון. איפה האוניברסיטאות שלכם? בוטקאמפס זה מנגנון סינון. כדי לבחור אנשים טובים וללמד אותם בפועל בעבודה. מה שצריך זה תוכנית שתגיע מהאוניברסיטאות כדי להכשיר לעומק" (במארס דיווחה המל"ג כי קיבלה 17 בקשות ממוסדות השכלה גבוהה לפתיחת תוכניות לימודים במדעי הנתונים — 8 תוכניות לתואר ראשון ו–9 תוכניות לתואר שני, התוכנית היחידה הפעילה כיום לפי המל"ג היא תואר ראשון במדע נתונים של הטכניון; ר"ל).
ומה הרווח שלכם בתום הלימודים? בניגוד לרוסיה, אין כרגע יאנדקס ישראל לעבוד בה.
"אנחנו נכיר אנשים והם יכירו אותנו ונראה מה יקרה. בתעשייה שלנו הכל מתחיל מאנשים. שקלנו כמה פעמים לבנות מרכז מו"פ בישראל ועד כה זה לא עבד לנו. אולי עכשיו, סביב בית הספר זה כן יעבוד. הניסיון שלנו בישראל מסתכם בהשקעה בכמה סטארט־אפים, כשהמוצלח שבהם היה פייס.קום, שלצערנו נמכר לפייסבוק ב–2013".
השקעתם פחות מ–4 מיליון דולר תמורת 18%, והסטארט־אפ נרכש ב–60–100 מיליון דולר, לפי השמועות בשוק. זה לא נשמע עצוב כל כך.
"זה היה אקזיט טוב אם היינו חברה פיננסית, אבל זה לא מה שקיווינו שיקרה. גם במקרה של ההשקעה בסיילס פרדיקט — הסטארט־אפ של ד"ר קירה רדינסקי — התאכזבנו שהוא נמכר ל–eBay. החברות האמריקאיות קנו, ובכל פעם קיווינו שזה יהיה אנחנו".
יאנדקס מיוזיק בדרך לישראל
וולוז' הוא יזם סדרתי שהקים כמה חברות. ב–1989, הוא הקים את CompTek — אחת המפיצות הגדולות ביותר של ציוד רשת וטלקום ברוסיה. שנה מאוחר יותר הוא החל להתנסות בתחום החיפוש, כשפיתח — יחד עם חברו ארקדי בורקובסקי — תוכנה המותאמת לחיפוש בטקסט מלא בכתב קירילי. לחברה הם קראו "ארקדיה". ב–1993, בורקובסקי עזב את ארקדיה, והיא התמזגה לתוך קומפטק כמחלקה קטנה שהמשיכה לעסוק בתחום החיפוש, ואיפשרה בעיקר חיפוש בפטנטים, בספרות הקלאסית הרוסית ובתנ"ך.
איש המפתח בתוך קומפטק, שהיה אחראי על טכנולוגיית החיפוש, היה איליה סגלוביץ' — חבר ילדות של וולוז'. השניים עבדו על מנוע חיפוש מקיף, שלו קראו Yandex (קיצור של “Yet another iNDEXer”) והוא הוצג לראשונה ב–1997, בתערוכת Softool לטכנולוגיית מידע במוסקבה. גוגל, אגב, הוקמה רק ב–1998. כשיאנדקס צברה תאוצה והיזמים הבינו את הפוטנציאל, הם הפכו אותה לחברה עצמאית בשנת 2000, כשוולוז' מכהן כמנכ"ל מיומה הראשון. השותף שלו, סגלוביץ', הלך לעולמו ב–2013.
יאנדקס חריגה בסצנת היזמות הרוסית, שעל אף גודלה ולמרות איכויותיהם המוכרות בעולם של המהנדסים הרוסים, לא הצליחה לייצר תעשיית הזנק משמעותית דיה. יאנדקס הוקמה ב–1997, הפכה רווחית כבר ב–2002, ובמאי 2011 הונפקה בנאסד"ק וגייסה 1.3 מיליארד דולר לפי שווי של יותר מ–7 מיליארד דולר — ההנפקה הגדולה ביותר מאז הנפקת גוגל, ב–2004. מאז היא צמחה לשווי של 12.5 מיליארד דולר.
RuNet הוא מונח פופולרי שבא לציין כי ברוסיה השימוש באינטרנט בפרט — ובטכנולוגיה בכלל — שונה מעט מהמקובל במערב. רוסיה היא אחת המדינות היחידות שבה גוגל אינו מנוע החיפוש המוביל; ווטסאפ אינה פופולרית בה כמו טלגרם ווייבר. וגם לאמזון ופייסבוק קמו שחקנים מקומיים — אוזון (Ozon) ו"אודנוקלאסניקי" (Odnoklassniki), בהתאמה.
ברוסיה, הנשיא ולדימיר פוטין, קורא ל"הסתמכות עצמאית" והפחתת התלות של הרוסים בכלים טכנולוגיים מערביים. חברות מקומיות מקבלות מימון והלוואות נדיבות כדי להחליף יבוא בייצור מקומי. לעובדה הזאת יש השפעה על עסקי יאנדקס, והיא מעוררת שאלות בנוגע ליחסי החברה עם הממשל הרוסי. "אני רוצה להאמין שאנחנו מצליחים כי יש לנו את הטכנולוגיה הטובה בשוק", משיב וולוז. בחברה הסבירו בעבר כי גוגל פשוט לא השקיעה בזמן בשוק הרוסי, וכי השפה הרוסיה העשירה דורשת פתרון ייחודי.
כתבה זו פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות שעשיות לעניין אותך:
- ביה"ד לעובדי רפאל: אסור לכם לשבות
- מאבק הפונדקאות: צ'ק פוינט לא תמכה פומבית, הפניקס והראל לא נתנו יום חופש
וולוז' מציין כי באוגוסט הוא מתכוון להשיק את השירות המסחרי הראשון של יאנדקס בישראל — יאנדקס.מיוזיק. להערה שלי כי השוק הישראלי הוצף לאחרונה בשירותים מתחרים — ספוטיפיי, דיזר ואפל מיוזיק — הוא משיב: "הצלחנו לגבור על ספוטיפיי ברוסיה, כי אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית שקולעת לטעמך וממליצה לך על השירים. ננסה גם אצלכם".
קשה לקבל תשובה על דעתו בנוגע לכוחן הגדול של ענקיות האינטרנט האמריקאיות, לשאלות פרטיות ולשאלת ההתערבות של גורמים רוסיים בבחירות בארה"ב או בברקזיט בבריטניה. ואולם לפני שאנחנו מנתקים הוא מבקש לומר: "אני יהודי, ואני מרוסיה, ולכל מקום שאלך ישאלו אותי על משהו אחד — היהודים ורוסיה אשמים בהרבה דברים, אבל תמיד המציאות קצת אחרת".
