וועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה תקצה כ-100 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות לצורך יישום תוכנית לשילוב סטודנטים מהעדה האתיופית במערכת ההשכלה הגבוהה.
מנתונים שהוצגו בפני הוועדה בשנת הלימודים הקודמת רק 1.1% מהסטודנטים בישראל היו ממוצא אתיופי - 1.2% מהסטודנטים לתואר ראשון היו אתיופים וכך כחצי אחוז מהסטודנטים לתואר שני. זאת, למרות ששיעור הסטודנטים באוכלוסיה עומד על כ-1.7%. שיעור הסטודנטים ממוצא אתיופי בלימודי תואר שלישי עומד על 0.1% בלבד. מדובר על 2,946 סטודנטים ממוצא אתיופי שלמדו בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל - במכללות והאוניברסיטאות.
כיום רק כ-11% מהסטודנטים יוצאי אתיופיה לומדים באוניברסיטאות ורובם לומדים במכללות הפרטיות, המתוקצבות או במכללות להוראה, כשחסמים רבים מונעים מהם להשתלב במערכת, ובעיקר בפקולטות המבוקשות, ובכך מקשים עליהם להשתלב בשוק התעסוקה. בין היתר, נמצא כי שיעור הזכאות לבגרות של התלמידים האתיופים נמוך מהממוצע וכי הבחינה הפסיכומטרית מהווה עבורם חסם לכניסה ללימודים וללימודים בפקולטות מבוקשות - כפי שהיא מהווה חסם גם לתלמידים ערבים. כמו כן, הסטודנטים ממוצא אתיופי סובלים מחסם כלכלי שמקשה עליהם להשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה.
בוועדה מינו צוות מקצועי שאמור לגבש את התוכנית לאחר שאותרו חסמים שמונעים מבני העדה האתיופית להשתלב בהשכלה הגבוהה. בכך, הוועדה ממשיכה במדיניות שבה החלה ב-2010 לעצור את הגידול הכללי במספר הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה ולהתמקד בשילוב אוכלוסיות שלא מיוצגות באקדמיה כמו ערבים, חרדים וכעת בני העדה האתיופית. יו"ר הות"ת, פרופ׳ יפה זילברשץ מסרה כי בחמש השנים הקרובות שילוב בני העדה האתיופית במערכת ההשכלה הגבוהה יהיה אחד היעדים המרכזיים של המערכת.
עד כה, בוועדה ניסחו יעדים ראשונים לתוכנית הכוללים הגדלה של מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במכינות הקדם אקדמיות ובלימודי התואר הראשון ביותר מ-50% והגדלה של מספר הסטודנטים ממוצא אתיופי בלימודי התואר השני בכ-30%, ובנוסף צמצום היקפי הנשירה במכינות ובלימודי ההשכלה הגבוהה לצד קידום מינוי אנשי סגל יוצאי אתיופיה באוניברסיטאות ובמכללות.
מסקנות הוועדה יוגשו תוך שלושה חודשים. בין היתר, הוועדה מתכננת להציע להקים מערך הכוונה למערכת ההשכלה הגבוהה, סיוע בלימודי התיכון ובלימודי התואר הראשון, הכנה לתעסוקה לקראת סיום התואר הראשון.
"צעד קטן בדרך לחברה שוויונית וצודקת יותר"
ג'ג'או בימרו, סטודנט באוניברסיטה העברית וממובילי המאבק של סטודנטים יוצאי אתיופיה אמר "לאחר מעל ל-30 שנים בהם אזרחים יוצאי אתיופיה הופלו בהשכלה הגבוהה ולא זכו ליחס שקיבלו שאר האזרחים היום אנחנו ניצבים בפני תיקון היסטורי. השכלה גבוהה היא צורך בסיסי גם לאזרחים יוצאי אתיופיה והיום לאחר מאבק עיקש וחסר פשרות המועצה להשכלה גבוהה כרולת את יוצאי אתיופיה בתוכנית החומש הקרובה. צעד קטן בדרך לחברה שוויונית וצודקת יותר".
"ההחלטה להציב את הנגשת יוצאת אתיופיה כיעד מרכזי במערכת התגבשה לאחר שורה של דיונים שקיימנו בחודשים האחרונים עם נציגי המגזר, חברי כנסת ומשרדי ממשלה", אמרה יו"ר הותת פרופ' יפה זילברשץ. "אני משוכנעת כי התוכנית שתוצג תהיה מקיפה ותביא להעלאה משמעותית הן של מספר הסטודנטים בקרב יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה והן במספר המסיימים את לימודיהם האקדמיים בהמשך. התוכנית תביא להשתלבות קלה יותר יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית ובשוק העבודה ולצמצום פערים".
יו"ר התאחדות הסטודנטים גלעד ארדיטי אמר כי "סטודנטים יוצאי אתיופיה נתקלים בחסמים רבים בכניסה לאקדמיה. אנו רואים באקדמיה כזרז למוביליות חברתית ומקפצה לקריירה ולכן מדובר בצעד חשוב ומשמעותי שאנחנו שמחים להיות חלק ממנו".
ב-2012 החלה הות"ת ליישם את התוכנית לשילוב חרדים באקדמיה בתקציב שנתי של 180 מיליון שקל, שכללה הקמת מסגרות לימוד מיוחדות ונפרדות לחרדים, אך עד כה התוכנית זכתה להצלחה חלקית בלבד. ממחקר של מוסד נאמן שפורסם בשנה שעברה עלה כי בעקבות התוכנית מספר הסטודנטים החרדים עלה לשיא של כ-10,000 סטודנטים, אך זאת בעיקר בזכות גידול מרשים במספר הנשים החרדיות שהשתלבו בהשכלה הגבוהה בעוד שמספר הסטודנטים הגברים החרדים ירד. בשנים האחרונות הוועדה מנסה ליישם תוכנית דומה גם לציבור הערבי, אך היא עדיין לא יצאה לפועל.
כתבה זו פורסמה במקור ב-TheMarker
כתבות נוספות שיענינו אותך:
מבוא לכלכלה: כך שורדים רוב הסטודנטים את התואר
"יש אנשים שיכולים לקרוא מיילים של מנהלים - ולראות את המשכורות של כולם"
