לא קל להיות סטודנט ולעמוד בדרישות שהלימודים מציבים, עוד פחות קל גם לעבוד ולהתפרנס במקביל לכך. שילוב שני הדברים מצריך תכנון, התארגנות, וניהול זמן מוקפד, כדי שאף אחד מהשניים לא ייפגע, וכדי שלאורך זמן אפשר יהיה לקיימם במקביל. איך עושים זאת? איך שורדים – ואפילו מצליחים – בעבודה לצד לימודים?
מקריבים
לשלב עבודה ולימודים מצריך מידה של מוכנות נפשית ובגרות, במיוחד בשל ההכרח להתפשר על הנאות קטנות שגוזלות זמן, ולהקריב הרגלים ישנים שלא בטוח שיכולים להימשך ולהתקיים באותה המתכונת. למשל שיטוט במשך שעות ארוכות בין ערוץ טלוויזיה אחד למשנהו, או שריפת שעות ברשתות החברתיות או באפליקציות להיכרויות.
אין זה אומר שסטודנט שעובד צריך רק ללמוד ולעבוד. להיפך, הפוגה לטובת עצמו - בצורת פעילות ספורטיבית, פעילות חברתית בשעות הפנאי שאינה פוגעת בסדר היום ומוגדרת לזמן מסוים, מנוחה מתוכננת מראש ומוגבלת בזמן לצורך צפייה בפרק מהסדרה האהובה - היא בבחינת אוויר לנשימה, וחשובה לא פחות בשביל להצליח במשימותיו. אולם המצב החדש מחייב הקרבה של דפוסים ישנים, ותעדוף מחדש של מה שריאלי לשלב בחיים, ומה שאינו.
לכן חשוב להגיע אל תוך המצב הזה כשאנחנו מוכנים להקריב ולתעדף - להקצות מינוני זמן ותדירות חדשים לפעילויות אהובות ומהנות שאינן קשורות לעבודה וללימודים. יעיל במיוחד לערוך לוח זמנים מסודר, ואף אפשר לעשות זאת הן כתכנית שנתית.
נפרדים מהדחיינות
דפוס התנהלות שחובה להיפטר ממנו כשרוצים לשרוד לימודים לצד עבודה הוא הנטייה לדחיינות. זו נטייה שמאפיינת רבים, בכל גיל, וסביר להניח שבתקופות מסוימות היא לא פוגעת או בעייתית כלל, אולם מי שבאמת רוצה להצליח, הן בלימודים הן בשמירה על מקום העבודה שלו, יתקשה לעשות זאת אם ידחה לרגע האחרון משימות הקשורות ללימודים, לעבודה או לחיים ביתר התחומים.
אז איך נפרדים מהדחיינות? מכריחים את עצמנו: פשוט להתחיל. הקושי האמתי נעוץ בהנעה הראשונית. אחרי שמתחילים לרוב מוצאים שהמשימה לא עד כדי כך קשה, משעממת או בלתי אפשרית. כשמתחילים, מה שהרגשנו כלפי המשימה קודם לכן, וההנחות שהנחנו לגביה הופכים לבלתי רלוונטיים, ומה שמתחיל לעמוד לנגד עינינו הוא הצ'ופר שיגיע בסיום העבודה. צ'ופר שיכול להסתכם גם בסימון "וי" ברשימת המשימות.
יתרה מזו, יועיל לדחיינים לפרק משימה גדולה למשימות קטנות, ולהגדיר את הצעד הראשון שצריך להיעשות כדי להתחיל במשימה. במקרים רבים די בכך כדי להשלים משימה שלמה, ארוכה ומאתגרת ככל שתהיה. וכמובן, אפשר גם לשלב הנאה ולהקל מעט על תחושת החשש מלבצע. למשל למידה משותפת עם עמית ללימודים, כתיבת עבודה בבית קפה או בחוף הים, יציאה לבילוי בסיום שלב יעד מוגדר, וכדומה.
הקלו לעצמכם את האתגר
אם אתם סטודנטים מצטיינים באקדמיה, יתכן שתוכלו למצוא עבודה גם כעוזרי מחקר, כמתרגלים או כבודקי מבחנים ועבודות, וקיימים אף מקרים (לא שכיחים, אך קיימים) שבהם סטודנטים לתואר שני משתלבים כמרצים בקורסים אקדמיים לתואר ראשון.
אל תעמיסו על עצמכם ואל תתחייבו לעבודה יותר מכפי שאתם באמת יכולים לבצע בפועל - העריכו במדויק כמה אתם באמת יכולים לעבוד. ככלל, עדיף להתחיל בעבודה מועטה יחסית, ורק לאחר זמן מה של התנסות בפועל להגדיל את ההתחייבות לעוד עבודה, מאשר להתחיל בעבודה מרובה ולאחר מכן להיאלץ לסרב לעבודה או להקריב את הלימודים לטובתה.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי ואין להתייחס אליו ככזה. לקשר עם יעל: בפייסבוק או באתר.