עבור צעירים רבים בעלי לקויות למידה, תקופת התיכון זכורה כחוויה רצופת אתגרים. בנוסף לקשיים האוביקטיביים, לא מעט מהם נאלצו לחוות גם תחושת כישלון אישית מכיוון שהמערכת לא ידעה איך להתמודד עם המצוקות שלהם. לפי הסטטיסטיקה, למעלה מ-10% מהילדים בישראל מאובחנים כלקויי למידה, וכאשר אלו מבקשים להתקבל ללימודים גבוהים הם נתקלים בדילמה באיזה מוסד יוכלו לפרוח יותר - מכללה או אוניברסיטה.
מחקר חדש שמתפרסם בימים אלו ערך השוואה בין ההישגים האקדמיים ויכולת ההסתגלות (אקדמית, חברתית, אישית - רגשית ומוסדית) של סטודנטים לקויי למידה לבין אלו שלא, בדגש על ההבדל בין אוניברסיטאות לבין מכללות בארץ. במחקר השתתפו 674 סטודנטים מ- 24 מוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
"סטודנטים עם לקויות למידה במסגרות להשכלה גבוהה, הינם קבוצה ייחודית המחייבת גם התייחסות מיוחדת. המעבר ללימודים ולסביבה אקדמית מציבים בפניהם אתגרים רבים בתחום הלימודי, החברתי והרגשי", מסבירה ד"ר קרישר, מנהלת מרכז התמיכה לסטודנט במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, שערכה את המחקר בהנחייתה של פרופ' ציפורה שכטמן מאוניברסיטת חיפה, "עצם קיומה של לקות הלמידה מהווה גורם סיכון להיווצרותן של בעיות רגשיות או חברתיות נוספות, וכפועל יוצא דבר זה עלול להוביל לקשיים משמעותיים בתפקוד ובהסתגלות. עם זאת, המחקר מצא כי לא ניתן לנבא הסתגלות בהתבסס על הלקות בלבד, אלא גם באמצעות שילובם של גורמים אישיים, משפחתיים וסביבתיים".
עוד בלימודים וקריירה:
- מתלבטים מה ללמוד? קבלו איבחון מקצועי בחינם
- הבוס איים על העובד עם אקדח: מתיחות המשרד שהולכות עד הסוף
- סטודנטים תתעוררו: הגיע הזמן שתפסיקו לשלם מחירים מופקעים בקפיטריות
הגורמים הפנימיים שנבדקו במחקר היו: מסוגלות עצמית ללמידה וסגנון ההתקשרות של הפרט עם הסביבה. יחד עם זאת נבדקו כאמור הבדלים בגורמים חיצוניים בין לקויי למידה ובין אלה שלא, כמו: תמיכה חברתית ותמיכת המוסד האקדמי.
במכללה לקוי הלמידה מסתגלים יותר, באוניברסיטה הממוצע גבוה יותר
על פי ממצאי המחקר, אמנם קיימים הבדלים ברמת ההסתגלות בין סטודנטים בעלי לקויות למידה לבין סטודנטים שלא סובלים מהן, אך נמצא שהבדלים אלה התקיימו רק בקרב סטודנטים הלומדים באוניברסיטאות. כלומר, סטודנטים עם וללא לקויות הלומדים במכללה הסתגלו בצורה דומה, בעוד שרמת הסתגלותם של סטודנטים עם לקויות למידה הלומדים באוניברסיטאות נמצאה נמוכה בהשוואה לסטודנטים ללא לקויות למידה.
באשר לציונים, נמצא כי ממוצע הציונים של סטודנטים עם לקויות למידה באוניברסיטה עומד על 82.14, בעוד ממוצע הציונים של סטודנטים ללא לקויות למידה באוניברסיטה עומד על 84.45. במכללות ההבדלים בממוצעי הציונים גדול יותר: ממוצע הציונים של סטודנטים עם לקויות למידה במכללה הוא 81.17, לעומת ממוצע של 86.73 לסטודנטים ללא לקויות.
ממצא נוסף מלמד שלתמיכה החברתית בסטודנט, בין אם הוא סובל מלקות למידה ובין אם לא, יש תרומה מובהקת להישגיו ולהסתגלותו למסגרת האקדמית. עם זאת, נמצא שהשפעת התמיכה החברתית על ההישגים ויכולת ההסתגלות הייתה גדולה יותר בקרב סטודנטים שסובלים מלקויות למידה. בנוגע להשפעת התמיכה המוסדית (התאמות בבחינות, סיוע פרטני, סיוע קבוצתי) נמצאו הבדלים בין סטודנטים בעלי לקויות למידה שלומדים במכללות ובאוניברסיטאות: הסטודנטים במכללות דיווחו על שימוש רב יותר בתמיכה המוסדית שהוצעה להם, והדבר הוביל לשיפור בתחושת המסוגלות העצמית שלהם ללמידה ולהסתגלותם לסביבה אקדמית.
"ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות הסיוע והתמיכה בלקויי הלמידה גם בגילאים בוגרים יותר", מסבירה ד"ר קרישר, "אמנם סטודנטים עם לקויות למידה שהגיעו להשכלה הגבוהה הם תלמידים אשר פיתחו אסטרטגיות חלופיות ודרכים שסייעו להם לעקוף את הקושי במספר תחומים, אך עם זאת לקות הלמידה מהווה גורם סיכון שעלול להעצים את הקשיים הלימודיים, הרגשיים והחברתיים. על כן חשוב שכל סטודנט יכיר את שרותי הסיוע שמציע מרכז התמיכה במוסד האקדמי בו בחר ללמוד, אשר יסייעו לו להשתלב בהצלחה במסגרת האקדמית".