ינסה מלמד (32), נשואה ואימא לשלושה היא מורה בבית הספר האקדמי לסיעוד ברזילי ובמקביל לכך עובדת בביטוח לאומי וגם - סטודנטית לתואר שני לניהול מערכות בריאות באקדמית נתניה. בימים אלו נמצאת אינסה בתקופת המבחנים האחרונה שלה לתואר, וכמו כל דבר בתקופה המשונה בה אנו נמצאים, גם זה מתנהל קצת אחרת.
"תקופת הקורונה הביאה עלינו המון שינויים אליהם היינו צריכים להתרגל כמשפחה. מחודש מרץ, מתחילת הסגר, ילדי הגדולים ללא מסגרת, בנוסף, לילדי הקטן המתחנך בחינוך ביתי. בעלי עובד בעבודה חיונית כאח במיון ילדים, לכן היינו צריכים לחשוב על פתרונות יצירתיים כדי לשרוד את התקופה הכוללת גם ילדים בבית, לימודים ועבודה מהבית" היא מספרת. "כשהגיעה תקופת המבחנים בזמן הקורונה, שמחתי מאוד שבזמן הסמסטר הייתי נוכחת בכל השיעורים, הסתקרנתי ובאמת למדתי, כי זה מה שהקל עלי במבחנים מרחוק. יום לפני מבחן בתקופת קורונה נראה כמו המתקן הכי סוער בלונה פארק, גם מבפנים וגם מבחוץ. אני מנסה להספיק כמה שיותר מהחומר הנלמד וגם לא לוותר על זמן איכות עם הילדים".
איך מתנהלים בתקופת המבחנים כהורים?
"על מנת לשרוד את תקופת המבחנים בתור סטודנט שהוא גם הורה, הכי חשוב, להסביר לילדים בגובה העיניים, כדי שהם יבינו שאימא או אבא לומדים ושזה מאוד חשוב להם לקבל ציון טוב במבחן" מסבירה אינסה. "לדעתי כאשר מסבירים לילדים את החשיבות של העניין זה נותן אפקט כפול, גם הילדים מנסים להיות בשקט ולא מפריעים, וגם הם רואים כיצד אימא משקיעה ומרחיבה את אופקיה וזו דוגמה מצוינת בעיני. בנוסף, מומלץ לארגן סביבת למידה שקטה, בבית או במקום אחר, אליה אפשר לברוח במהלך היום. לדוגמא אצלנו בבית, הפכנו את חדר המשחקים של הילדים לחדר עבודה מאולתר, ואני מבלה שם את מרבית שעותיי בלימודים ועבודה מהבית. כמובן, להשתדל להפריד בין זמן הלמידה והעבודה לבין הזמן של הילדים".
מה תעשי אחרי התואר?
"אני רוצה לעשות תזה בהמשך, וכבר לא מתייבשת להודות בפני עצמי ששאיפת העל שלי היא לעשות דוקטורט. חוץ מההוראה, מעניין אותי מאוד לעסוק במחקר, לחקור כיוונים חדשים לעשייה בסיעוד. מדובר בתחום כל כך נרחב ומעניין ויש בו המון עשייה ושיפור לעשות כחלק מהקדמה, השינויים הטבעיים שחלים בעולם והחדשנות ".
"בדיוק התחלנו להרגיש שהחיים מתחילים להיכנס למסלול"
מעין (31) ואיתי (30) בן נון, גרים בקיבוץ יסעור, נשואים והורים לכרם בן השנה. שניהם סטודנטים שנה ד' במחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל. "הבן שלנו נולד כשהייתי בסוף השנה השלישית ללימודים. עוד קודם למשבר הקורונה התמודדנו עם האתגר הגדול שבלהצליח לג'נגל בין היותנו הורים טריים לסטודנטים במקביל. משבר הקורונה תפס אותנו כשהבן שלנו היה בן 8 חודשים וכבר הלך לגן שלושה חודשים. בדיוק התחלנו להרגיש שהחיים מתחילים להיכנס למסלול שבו אנחנו מצליחים להתנהל כהורים-סטודנטים ולצמצם את הפערים שצברנו בעקבות הלידה, אבל הסגר ומשבר הקורונה פשוט החזירו אותנו חודשים אחורה וכפו עלינו אתגרים גדולים פי כמה" מספרת מעיין.
"אנו נמצאים בסוף שנה ד' ובעיצומה של תקופת המבחנים שנערכת בצורה מקוונת. איתי עובד כסטודנט בחברת התקשורתqualcom והמשיך לעבוד מהבית גם בזמן המשבר, מה שהחריף את הקושי לעבוד-ללמוד-ולהיות הורים הכל במקביל. ההורים עוזרים כמה שניתן ברמה הכלכלית אבל בגלל החשש שלנו לבריאות שלהם הם לא מגיעים לבקר ולכן גם כמעט אין לנו עזרה עם הילד" היא מסבירה. "מכיוון שכרם רק בן שנה ועדיין יונק, הוא תלוי בנו וזה גיל שכל הזמן צריך להעסיק אותו ולטפל בו, ככה שהדרך היחידה להתמודד היא לחלק את הזמן שלנו ממש לשניים- חצי יום אני עם הילד וחצי יום איתי, ובזמן הזה אנחנו מנסים לשלב עבודה וללמוד כמה שאפשר לבחינות".
הזוג מספר על האתגר והקושי בלארגן את הזמן, כאשר דברים משתנים כל הזמן, "לדוגמה לפני שבועיים-שלושה שהיה חשש שהילדים בקיבוץ שלנו נדבקו ונאלצו לסגור את הגנים ל3-4 ימים, בדיוק לפני בחינה. ניסינו לחלק ביננו את הזמן, אחד ילמד בבוקר ואחד בערב, אבל זה לא אותו דבר, ללמוד בערב זה פחות אפקטיבי. בסוף לא נשאר לנו כמעט זמן אחד לשניה וזה מייצר גם מתח ביננו. אתה כל הזמן דרוך ונמצא בלחץ כי אתה לא יודע מה יהיה עם המסגרת של הילד ובכלל עם המצב הזה. צברנו פערים עצומים בחומר הלימוד וברגע שפתחו את הסגר וחזרו הגנים ניסינו להדביק את הפערים, אבל עכשיו עם האיום שהגנים הולכים להיסגר עוד פעם, אנחנו ממש חוששים שלא נוכל להשתלט על החומר הלימודי ולא נצליח לגמור את השנה הזו. זוהי התמודדות לא פשוטה והמצב הזה בתחושתנו לא יכול להימשך עוד זמן רב, כי אנחנו פשוט נקרוס".
המתכונת המקוונת מקלה או מקשה על המצב?
"זה שהקורסים עברו למתכונת מקוונת סייע לנו מאד, לא לצאת מהבית כשלא צריך או כשפתאום אין מסגרת לילד, זה מאפשר גם לצפות מתי שנוח בשיעורים ובהרצאות. לגבי מבחנים במתכונת מקוונת- אנחנו מעדיפים את המבחנים המקוונים בגלל החשש מהקורונה אבל מדובר במערכת שטרם עובדת בצורה חלקה ויש המון תקלות טכניות וקשיים לבחון את החומר כמו שצריך. המכללה רשמה לאחרונה פטנט לפיתוח מערכת השגחה על בחינות מרחוק, כדי לפתור את הבעיות הללו שבמבחנים מקוונים ואנחנו מקווים שזה ישפר את המצב להמשך כי אנחנו מבינים שהלמידה מרחוק תישאר איתנו עוד זמן לא מבוטל."
"יש לציין שהמכללה פעלה מול הסטודנטים בשקיפות והוגנות לאורך כל הדרך וניסתה לתווך לנו את המתרחש בכל שלב, אם במעבר לקורסים המקוונים או בהנחיות השונות של משרד הבריאות והמל"ג. לפני תחילת תקופת המבחנים הוציאו לסטודנטים מסמך מפורט שמסביר את ההקלות וההתאמות האקדמיות השונות. אבל במקרה שלנו זה לא מספיק. המצב הייחודי שאנו נמצאים בו חייב אותנו לפנות בצורה פרטנית למכללה לברר על התאמות והקלות בחובות האקדמיים. כל המרצים שלנו מאד מכילים אותנו ותומכים ברמה האישית. הם מבינים כמה המצב קשה ומורכב ורוצים לבוא לקראתנו במה שניתן. במידה ויסגרו שוב את הגנים וישביתו את מערכת החינוך ברמה האקדמית אנו עשויים להיאלץ לדחות קורסים לשנה הבאה ואת סיום הלימודים בשנה או אפילו בשנתיים."
יש לכם בכל זאת טיפים לאחרים, איך לשרוד את תקופת המבחנים כהורה וסטודנט?
"לנצל כל שעה ורגע פנויים שיש לך למקסימום - לקום מוקדם בבוקר ולנצל את השעות לפני שהילדים מתעוררים ולא להתפתות להתעסק בדברים אחרים. לעשות סדר יום ברור והפסקות מובנות לארוחות או פעילויות אחרות. אם יש בן זוג או קרוב משפחה שיכול להיות עם הילד, עדיף לנסות לצאת איתו החוצה לכמה שעות אם ניתן כדי לאפשר למי שלומד פחות הסחות דעת".
מחשבות על העתיד?
מעין מספרת שהיא שואפת לסיים בהצלחה ובהקדם את לימודיה ולהתמקצע מעשית בשוק העבודה, ובהמשך גם ללמוד תואר שני. איתי, שכבר החל את צעדיו הראשונים בתפקיד התחלתי כסטודנט מספר שהוא חושש שהגל השני יביא איתו גם גל פיטורים והוא ימצא את עצמו ללא עבודה כמפרנס יחיד. "אני חושש שהמצב הזה ייצר עבור רבים מהחברים שלנו לספסל הלימודים קושי למצוא עבודה בתום הלימודים. חוסר היציבות הזו מלווה בהמון חוסר ודאות וחששות ומגביל אותנו מלתכנן קדימה. אנחנו לא יודעים מה יהיה, אנחנו פשוט במוד השרדות- מקווים לטוב ביותר ומשתדלים לשמור על אופטימיות".