המשבר שאליו נקלעה מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית בעשור האחרון, כתוצאה מניהול כושל, שחיקה תקציבית והקפאת הגידול בסגל האקדמי, מתבטא גם בהידרדרות של המוסדות הישראליים בדירוגים הבינלאומיים. ואולם עיבוד של נתוני דירוג שנחאי לאוניברסיטאות המובילות בעולם, שפורסם באחרונה, מגלה כי האוניברסיטה העברית, הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת תל אביב מצליחות לשמור על מיקום מוביל ברשימה.

האוניברסיטאות הישראליות הצליחו להתברג בין 50 המוסדות הטובים ביותר בתחומים כמו מדעי המחשב (הטכניון ואוניברסיטת תל אביב), מתמטיקה (האוניברסיטה העברית), כימיה (מכון ויצמן) והנדסת חשמל (הטכניון). עם זאת, לדירוג שנחאי ל–2016 התווספו לראשונה שורה של תחומים הנדסיים שבהם האוניברסיטאות הישראליות אינן מצטיינות.

הנתונים האלה אמורים להדליק נורת אזהרה לתעשיית ההיי־טק המקומית, שהאקדמיה היא המשאב היקר ביותר עבורה — ומספקת לה מהנדסים ומהנדסות איכותיים. תעשיית ההיי־טק הישראלית סובלת ממחסור חמור בכוח אדם מתאים, הנובע מצניחה תלולה במספר הבוגרים במדעי המחשב, במתמטיקה ובסטטיסטיקה בעשור האחרון.

חלקם של הלומדים לימודי הנדסה דווקא שומר על יציבות יחסית בשנים האחרונות ומהווה שיעור משמעותי של 18%% מכלל הלומדים לתואר ראשון - ולכן היעדר ההצטיינות של האוניברסיטאות בתחום זה הוא מפתיע. מחסור בכוח אדם איכותי לתעשייה הוא אתגר בסיסי בעל השלכות ארוכות טווח, כמו שחיקה ביכולת התחרותית של ישראל מול מדינות העולם שמשקיעות תקציבים בתחום.

דירוג אוניברסיטאות לפי מקצועות

מדד שנחאי נערך על ידי אוניברסיטת ג'יאטונג הסינית ונחשב אחד הדירוגים האמינים בתחום האקדמיה המתפרסמים בקביעות בעולם. הדירוג מתייחס בעיקר לאיכות המחקר במוסדות, ומבוסס על כמה אינדיקטורים, כמו מספר חברי הסגל והבוגרים שזכו בפרסי נובל ומדליות פילד, מספר הפעמים שבהם הופיע מאמר של חוקר באוניברסיטאות בכתבי העת המדעיים המובילים, ודירוגים המתבססים על מספר הפעמים שבהן מאמרים של חוקרים במוסד צוטטו על ידי עמיתיהם. הדירוג מתייחס ל–500 אוניברסיטאות, מבין 1,200 שנבדקות מדי שנה.

בבדיקה על פי מדינות, ממוקמת ישראל במקום 13 בעולם בצמוד לסין, בלגיה ודנמרק, אחרי שהצליחה להכניס לרשימת 100 המוסדות האקדמיים המובילים שתי אוניברסיטאות. המדינות שמדורגות מעל ישראל ברשימה הן (לפי הסדר) ארה"ב, בריטניה, יפן, שווייץ, אוסטרליה, קנדה, גרמניה, צרפת, הולנד ושוודיה.

"חלה ירידה משמעותית בתפוקה"

הנתונים האלה מתפרסמים במסגרת עבודה שכתב פרופ' אורי קירש, חוקר במוסד שמואל נאמן בטכניון, ששימש בעבר סגן יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). מלבד עיבוד נתוני דירוג שנחאי, קירש ניתח את מצבו של המחקר המדעי בישראל לפי תפוקת המאמרים בישראל ומספר הציטוטים האקדמיים שלהם.

פרופ' אורי קירש
פרופ' אורי קירש: "המציאות כיום, של ירידה מתמשכת בתקציבים, פוגעת ביכולתן של האוניברסיטאות לחקור. אוניברסיטאות שלא יידעו לשלב כוחות עם התעשייה יתקשו להמשיך להתקיים". צילום: גיל אליהו


לפני שבועיים TheMarker פירסם עבודה של קולגות שלך במוסד שמואל נאמן, שהגיעו למסקנה כי ישראל מידרדרת בדירוג ההשפעה המדעית בהשוואה למדינות אחרות. אבל כשהסתכלנו על הטבלה ראינו שאנחנו קרובים מאוד בדירוג לארה"ב. יכול להיות שזה אומר משהו על המדדים יותר מאשר על ישראל
קירש: "באופן אבסולוטי ישראל אפילו לא קרובה לארה"ב. יש גישות מדידה שונות באקדמיה — מספרי פרסומים, מספר הפרסומים לנפש, ממוצעי ציטוטים לפרסום, מספרי מאמרים הנמצאים בעשירון הפרסומים המצוטטים ביותר או בעשירון כתבי העת היוקרתיים ביותר, מספר הפרסומים שנכתבו בשיתוף פעולה עם התעשייה או עם אוניברסיטאות מחו"ל, ואפילו שילוב של כל אלה עם משקל שונה לכל מדד. כל השיטות זוכות לביקורת, כל אחת מהן יכולה להטות את התוצאות לכיוון זה או אחר, ואין שיטה מושלמת אחת".

מה מצבה של ישראל לפי המדדים שלך?
"במרבית תחומי המחקר ישראל עדיין נמצאת במקום טוב יחסית במדדים האיכותיים, כמו מספר הציטוטים שהמאמרים מקבלים, למרות הירידה שחלה בשנים האחרונות. ואולם במדדים הכמותיים המייצגים תפוקה — כמו מספרי פרסומים — חלה ירידה משמעותית במקומה של ישראל".

נשמע שהגעת בדיוק לאותה מסקנה.
"נכון. אבל המדדים שפורסמו התייחסו לכל האוניברסיטאות כמקשה אחת, ולא בדקו אתההבדלים ביניהן.

מה גילית לגבי האוניברסיטאות?
"מספר הפרסומים הגבוה ביותר מבין האוניברסיטאות הוא באוניברסיטת תל אביב — במידה רבה בגלל בית הספר לרפואה, שהיא תחום עתיר בפרסומים. בהמשך מדורגות האוניברסיטה העברית, עם כ–75% ממספר הפרסומים באוניברסיטת תל אביב; הטכניון (כ–60%); ומכון ויצמן (כ–35%). ממוצע הציטוטים לפרסום הגבוה ביותר הוא במכון ויצמן, במידה רבה בשל הפעילות הרחבה שלהם בתחומי מדעי החיים, שהם בעלי ממוצע ציטוטים גבוה לפרסום. בהמשך מדורגים האוניברסיטה העברית, עם כ–60% מממוצע הציטוטים לפרסום במכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב (כ–55%)והטכניון (כ–50%)".

מעניין. הצלחה בתחומים כמו משפטים, כלכלה, פסיכולוגיה או בלשנות לא תועיל לאוניברסיטאות בדירוגים בינלאומיים - כלומר, יש אוניברסיטאות שמראש נמצאות בעמדת נחיתות.
"נכון. מדעי הרוח והחברה הם קשים מאוד למדידה, והשפעתם מועטה במדדים כמותיים, ולכן מחלקות מעולות במשפטים או בפסיכולוגיה לרוב לא יטו את הדירוג לטובת האוניברסיטאות האלה. המדדים הבינלאומיים טובים רק כדי לשקף את המצב בתחומי המדע והטכנולוגיה".

דירוג אוניברסיטאות במדד שנחאי

תלויים בחברות זרות

אז נחזור למדע. ההשפעה של המדע הישראלי נשחקת — זה אומר שהדור החדש של החוקרים מוצלח פחות?
"למדע הישראלי יש הישגים בולטים, ובאופן כללי הוא עדיין מוערך מאוד בעולם. החוקרים באקדמיה הישראלית זכו בחמישה פרסי נובל ובפרסים יוקרתיים בינלאומיים אחרים בשנים האחרונות, והם זוכים בשיעור גבוה של הצלחה בהשגת מענקי מחקר, ברישום פטנטים ובהעברת טכנולוגיות לתעשייה.

"הדור החדש של החוקרים לא פחות מוצלח — אבל תחומים מסוימים נמצאים במצב חמור ביותר וחוקרים עוזבים לחו"ל וכותבים עבור אוניברסיטאות אחרות. זה נובע ממדיניות הקפאת הגידול במספר חברי הסגל האקדמי, והפחתה משמעותית בתקציב ההשכלה הגבוהה למחקר בעשור הקודם. הידרדרות רמת ההוראה והמחקר עלולה לגרום לכך שבטווח הארוך יינזקו מקורות האספקה של כוח אדם מעולה לתעשיות עתירות הידע".

המדינה לא משקיעה, אז מי כן?
"ב–2012 מקור המימון העיקרי למחקר ופיתוח היה שילוב של יזמות עסקית ומקורות זרים (84%). המימון הציבורי היה 12%. לשם השוואה, שני עשורים לפני כן, ב–1991, היחס היה 50%–50%. אז כיום מערכת המדע־הנדסה־טכנולוגיה־חדשנות הישראלית תלויה במידה רבה בהשקעות בין־מדינתיות ובחברות זרות".

זה בטח קשור בשיתוף הפעולה המחקרי בין האקדמיה לתעשייה — שישראל מצטיינת בו.
"נכון, בעבודה שנכתבה עבור אונסק"ו ופורסמה באחרונה, נקבע כי ישראל היא מנהיגה עולמית בשיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה. המחקר המודרני לא יכול להיות מנותק מטכנולוגיות אפשריות, וההתקדמות הטכנולוגית בתעשייה תורמת לקידום המדע הבסיסי".

אז האקדמיה עוברת ממחקר חופשי לאינטרסים עסקיים. זה עוד יכול להישמע בסדר כשמדובר בחברות כמו אינטל ויבמ שמשתפות פעולה עם החוג למדעי המחשב, אבל לא היינו רוצים שתנובה או טבע יתערבו לנו במחקר האקדמי.
"אני לא חושב שיש הבדל בין טבע לאינטל — זו היי־טק וזו חברת תרופות, ושיתוף הפעולה עם שתיהן תורם לכלכלה הלאומית. ברור לגמרי שהשמירה על החופש האקדמי היא קריטית, אבל המציאות כיום של הירידה בתקציבים פוגעת ביכולתן של האוניברסיטאות לחקור, ואוניברסיטאות שלא יידעו לשלב כוחות עם התעשייה יתקשו להמשיך להתקיים. במרבית המקרים נוצר שיווי משקל בין דרישות התעשייה לבין השאיפות של האוניברסיטה לעשות את המחקר הטוב ביותר".

לכתבה המקורית באתר TheMarker

המדריך המלא - איך אפשר לקנות דברים מהמחשב ובזול?
פארקי תעסוקה מודל 2017 מה בעלי העסקים מחפשים ואיפה?