אף אחד לא מופתע לגלות שהרופא שמטפל בו הוכשר בחו"ל. תנאי הקבלה לאוניברסיטאות בישראל קשים, והדרישה לרופאים רק הולכת וגוברת. כעת נראה שהמגמה הזו זולגת לתחומים אחרים. לראיה – תכנית לימודי תואר שניה בפסיכולוגיה שנפתחת עכשיו בסלובקיה ומקווה למלא את שורותיה בישראלים. התכנית הזו מצטרפת לתכניות המשווקות לישראלים בהונגריה, ולשלל סטודנטים ישראלים שבחרו באופן עצמאי ללמוד את הנושא בחו"ל.
המסלול, שמפעילה חברת IMS, ייפתח בנובמבר הקרוב. מדובר בשלב זה על קבוצה של כעשרה סטודנטים שיתחילו ללמוד שם לתואר שמוכר על ידי כל מדינות האיחוד האירופי, ויצטרפו לקהילה לא קטנה של 250 סטודנטים ישראלים לרפואה ורפואת שיניים שכבר נמצאת בעיר קושיצה (Košice) שבסלובקיה, שם ממוקמת Safarik university, בה מתקיימים הלימודים.
״יותר קשה להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה בישראל מאשר לתואר ברפואה״, מספר קובי מונוביץ מ-IMS "והביקוש עצום, אז כל מקום שפותח מסלול בחו״ל ממלא את השורות מהר״. המחזור הראשון של הלומדות והלומדים בסלובקיה נפתח ללא תנאי קבלה מיוחדים (פרט לתואר ראשון, כמובן), אבל המחזור הבא כנראה כבר יצטרך לעבור מבחן כניסה. ההרשמה עד סוף אוקטובר. מונוביץ מסביר שהלימודים מתקיימים בשפה האנגלית, נמשכים שנתיים, עולים 4,500 יורו לשנה שכר לימוד ועוד כ-500 יורו בחודש מחיה – כולל הדירה והחשבונות. אגב, כנראה שגם שם המילקי זול יותר.
מה קורה אחרי שבוגרי התכנית מסיימים את הלימודים? כדי לעבוד כפסיכולוג/ית בארץ הקודש יש להירשם בפנקס הפסיכולוגים ולאחר מכן לפנות לוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית, שתקבע אם הלימודים בחו״ל הם שווי ערך ללימודים לתואר שני בפסיכולוגיה בארץ. אם הוועדה תמצא חוסרים – למשל חוסר בפרקטיקום, שהוא אחד מהתנאים - יהיה צורך בהשלמות של קורסים או של פרקטיקום, כדי שהבוגר/ת של התואר בחו״ל יוכלו להתחיל התמחות קלינית בישראל. בנוסף, יש להגיש לוועדה אישור על קבלת תואר מוסמך מאוניברסיטה מוכרת, בצירוף הקורסים הנלמדים והסילבוס. פרטים נוספים תוכלו למצוא בנהלי משרד הבריאות.
במשרד הבריאות ביקשו להבהיר שאין בידם נתונים לגבי מסלול לימודי תואר שני בפסיכולוגיה בסלובקיה: "במידה ונקבל בקשת רישום של בעל תואר כזה נבחן את מסלול הלימודים לגופו כפי שאנו עושים לגבי מסלולי לימוד אחרים מחו"ל״.
לנצח את הסטטיסטיקה
המסלול שעוברים סטודנטים בדרך אל תואר ה״פסיכולוג״ אינו פשוט, אז למה בכל זאת לבחור בלימודים בחו״ל? המסלול המייאש שעוברים סטודנטים בארץ ומספר המקומות המצומצם באוניברסיטאות יכול לספק תשובה אפשרית. משה נגדאי (31), הלומד בשנה שניה לתואר שני בפסיכולוגיה בגרמניה, מספר על מה שהביא אותו לחפש השכלה מחוץ לישראל: ״פעמיים הגשתי בארץ מועמדות לתואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה: בפעם הראשונה הגעתי לשלב הראיונות ובפעם השנייה אפילו לשלב הזה לא הגעתי, למרות שבאתי עם נתונים טובים יותר. אם להאמין לשמועות, בארץ יש רק 13-14 מקומות למסלול הקליני כל שנה ובערך 400 מועמדים ללימודים כך שסטטיסטית הסיכוי להתקבל נמוך מאוד, בין 3-5 אחוזים״.
מה צריך כדי להגיש מועמדות ללימודים? ״היה צורך בממוצע של למעלה מ-90 בתואר הראשון ובציון גבוה במבחן המתאם הארוך והקשה, שמשווה את כל תלמידי התואר הראשון ומעניק לך ציון יחסית למי שלקח איתך את המבחן", מספר נגדאי. "נוסף לנתונים הללו יש ראיונות שקובעים דירוג – אבל למיטב הבנתי, כל מראיין יכול לדרג אותך במקום שונה מזה שהיה מדרג אותך מראיין אחר״.
הבעיה היא שתכנית הלימודים נפתחת פעם אחת כל שנה, כך שבין מועמדות למועמדות צריכים המועמדים להמתין שנה שלמה – במקרה של נגדאי, שנתיים שלמות של המתנה: ״אני חושב שצריכים להיות פרמטרים אחרים לקבלה לתואר בארץ״, אומר נגדאי, ״למשל התחשבות בזמן ההמתנה – כך שמי שחיכה יותר זמן יוכל לקבל עדיפות וגם צבירת ניסיון פרקטי באופן מובנה ולא רק בהתרשמות של המראיין. גם שקיפות חסרה בתהליך בארץ, בו מי שלא מתקבל לא יודע מיד מדוע״.
נגדאי אמנם בחר במסלול אחר, אבל מבקש להבהיר שלא מדובר במסלול לימודים יוקרתי פחות. ״בגרמניה הביקוש לפסיכולוגים עולה על ההיצע ובכל שנה מתקבלים ללימודים באוניברסיטת פוטסדאם בה אני לומד כ-70 סטודנטים, כמחצית מהם למסלול קליני. זה לא שסיכויי הקבלה פה גבוהים, אבל יש בגרמניה המון אוניברסיטאות כך שכשהחלטתי לנסות בחו״ל, להשקיע שנה של לימודי גרמנית ואז להגיש מועמדות – יכולתי להגיש מועמדות ל-22 אוניברסיטאות ולהתקבל ל-6״.
ההשלכות על החזרה לישראל צריכות להיכנס למערכת השיקולים של הנרשמים ללימודים בחו"ל. ״כדאי לשקול טוב את ההשלכות של לימודים בחו״ל על העבודה בפועל לאחר מכן", מסכם נגדאי."לא צריך להשמיץ את התואר בישראל, אבל חשוב לדעת שיש נתיבים אחרים להתפתחות״.