בלקאאוט. מילה אחת, פשוטה ומאיימת, שכל תלמיד או סטודנט מכירים. אתם יושבים מול שאלות המבחן, יודעים שלמדתם את החומר - ושום דבר לא עולה. לאט-לאט הדברים מתחילים לחזור אליכם, ועדיין - משהו חסר. דברים שקראתם, למדתם וידעתם לפני המבחן - פשוט לא עולים ברגע האמת.
בלקאאוט הוא בדרך כלל ביטוי של חרדת בחינות, כשאדם נכנס לחרדה כשהוא צריך להגיע להישג מסוים. ביטויים נוספים שלה, כמו שרבים מכם ודאי יוכלו להעיד בעצמם, הם גלי חום ודופק מהיר, התרגשות וכמובן - הרבה לחץ. "לצד הגורם האישיותי הברור שמוביל לחרדת בחינות, כמו פרפקציוניזם ופחד מכישלון, גם לסביבה יש תפקיד מכריע", מסבירה אורן זך, מנחת הורים וצוותי חינוך לאתגרי קשב. "החיים בחברה המערבית הם מרתון של הישגים. אנחנו עוברים משוכה אחר משוכה, מתעודת הבגרות שמתיימרת להבטיח הצלחה בעתיד, ועד התואר השני. אלה מסרים סמויים מהחברה שנכנסים לתת המודע ומלחיצים אותנו".
לדבריה של זך, אחת הדרכים להתמודד עם הלחץ, היא תכנון נכון של דרך ההתכוננות לבחינה. "אסטרטגיית למידה היא דבר חשוב שעשוי להפחית את הלחץ באופן משמעותי, וגם למנוע מצב של בלקאאוט. זה מתחיל בחלוקה נכונה של הלמידה, במידות קטנות לאורך זמן, ולא באופן מרוכז יומיים לפני הבחינה, וממשיך בהרגלים שכדאי לסגל תוך כדי הלמידה".
אם כן, ריכזנו עבורכם כמה טיפים לשיפור הזיכרון, בעזרת צוות מורי "קידום" לבגרויות ופסיכומטרי:
קחו נשימה עמוקה
רוב החמצן בגוף מגיע לא לריאות, אלא דווקא למוח, שזקוק לו כדי לפעול. לכן, לפני שאתם מתחילים ללמוד - קחו כמה נשימות עמוקות, עדיף בעמידה, ממש כמו שעשיתם בשיעור היוגה האחרון. כך למעשה תאפשרו למוחכם את התנאים הטובים ביותר ללמידה.
ספורט - אין, קפה - אאוט
ללמוד עם קפה וחפיסת שוקולד זה אמנם הרבה יותר כיף, אבל כשמדברים על שיפור הזיכרון - עדיף שתוותרו על הקפאין והסוכר. הסיבה היא פשוטה: כשאנחנו ערניים המוח פועל טוב יותר והזיכרון משתפר. אבל ממתיקים מעוררים אתכם רק בטווח הקצר, ובמקומם עדיף לבחור בארוחת בוקר בריאה ומאוזנת, שינה טובה ופעילות גופנית. אולי לא כיף כמו שוקולד, אבל זה עשוי להשתלם לכם ברגע האמת.
דלגו למוסף התשחצים בעיתון
ידעתם שפעילויות כמו פתירת תשחצים, תשבצים וסודוקו משפרות את היכולת שלנו לשלוף תשובות וזיכרונות? אגב, אם פותרים את הסודוקו הקל זה לא נחשב.
שחקו בעט, תשמעו מוזיקה
עבור רבים מאיתנו, משחק בחפצים כמו כדור, עט או צעצוע קטן בזמן הלמידה - משפר את היכולת לזכור את מה שלמדנו. כך גם לגבי מוזיקה - כל עוד אתם מרגישים שהיא הופכת אתכם לממוקדים יותר, ולא מוציאה אתכם מריכוז.
תזיזו את עצמכם
כשאתם לומדים, משננים, קוראים או מסכמים - בדרך כלל כדאי שתעשו את זה תוך כדי תנועה. תסתובבו קצת בחדר, עשו הפסקות כדי לטפל בדברים קטנים. המוח שלכם ימשיך לחשוב ולעבד את המידע תוך כדי, בצורה טובה יותר.
היו מאורגנים
קשה לנו להאמין שאנחנו מפתיעים אתכם בטיפ הזה, אבל בכל זאת: ארגנו את המידע והיו ממוקדים, כך תזכרו טוב יותר ותלמדו באופן יעיל יותר. אם אתם בלגניסטים מלידה, תמיד תוכלו למצוא חבר מאורגן וללמוד איתו.
שאלו שאלות
גם אם הדבר האחרון שמעניין אתכם כרגע הוא המבחן, נסו להתעניין בחומר, להסתכל עליו מזווית אחרת, לשאול שאלות לגביו. עניין והסתקרנות מביאים להבנה ולזיכרון טובים יותר. בהתחלה זה אולי ירגיש מאולץ - אחר כך כבר לא.
שימו לב לתזונה שלכם
אחרי שוויתרנו על השוקולד, בואו נדבר על מה כן כדאי להכניס לתפריט. אז ככה, מסתבר שאכילה של מזונות המכילים קולין (CHOLINE) עוזרת במעבר מידע בין תאים וביצירת הנוירוטרנסמיטר האחראי למרכזי הזיכרון במוח. קולין נמצא, בין היתר, בכרובית ובבוטנים, בכבד, בקר ובביצים. בנוסף, גם רוזמרין וציפורן, שמזרימים דם למוח, ידועים כמחדדים את הזיכרון.
אסוציאציות, רגשות ומה שביניהן
כל מי שהתנסה בלימודים לפסיכומטרי מכיר את השיטה הזו - מחברים מידע שרוצים לזכור עם מידע אחר, נגיש יותר, מוכר, אהוב או מעניין, כמו מילה, שיר, חרוז, תמונה או מספר, שקשורים לנושא. למשל, רוצים לזכור תאריך? תהיו בטוחים שזה יהיה הרבה יותר קל אם חבר טוב שלכם במקרה חוגג יום הולדת בתאריך הזה. גם לחבר את המידע לרגש עשוי לעזור לכם מאוד, שכן אנחנו זוכרים טוב יותר כשמדובר בדברים בעלי רגש או ערך סנטימנטלי.
ואיך אפשר לוותר על שינון
אמנם מדובר בשיטה הישנה והמוכרת - אבל כדאי שתוודאו שאתם מיישמים אותה בצורה הנכונה: במקום לשנן את החומר בתדירות גבוהה בזמן קצר (למשל שעה אינטנסיבית של שינונים) - חזרו על המידע לאורך זמן, במינונים הגיוניים, כך שתשפרו את הזיכרון לטווח הרחוק.