לפני קצת יותר מחודש, לכבוד פתיחת שנת הלימודים האקדמית, פירסמתי טור שדן בצליחת האתגר הקיומי של סטודנטים - שילוב עבודה ולימודים בו זמנית. מאז, נתקלתי לא מעט בשאלה "למה לעבוד בכלל בזמן הלימודים באוניברסיטה?".
ובכן, עבודה בתקופה הסטודנטיאלית היא ממש אינה רק צורך העונה על הכרח לפרנסה. יש לה ערכים מוספים רבים שאסור להקל בהם ראש:
קצת ניסיון, מה יש?
בחירה בדרך המשלבת עבודה ולימודים היא החלטה נבונה, גם למי שלא זקוק לפרנסה מידית. זו דרך נפלאה להשיג את מה שלבוגרי אקדמיה רבים אין: ניסיון מעשי.
במקרים שונים אפשר להתחיל לעבוד בתפקיד בעל מאפיינים משותפים למקצוע העתידי שלכם. (למשל – סטודנט למדעי המחשב העוסק בבדיקות תוכנה בחברת הייטק), אך גם אם אין אפשרות לעסוק במקצוע העתידי, גם עבודה שאינה קשורה ישירות מייצרת ערכים מוספים רבים (למשל – סטודנט לעיצוב העובד כפקיד קבלה במשרד לעיצוב גרפי). בשני המקרים, זאת דרך מצוינת לבדוק את עצמכם בשטח – האם בחרתם בתחום העיסוק שבאמת מעניין אתכם? האם סגנון העבודה הזה באמת מתאים לכם? האם אתם נהנים מהעיסוק היומיומי בתחום הזה?
בנוסף, במקרה השני (עובדים במקצוע שקשור בעקיפין אך לא במה שתעסקו בו בפועל), בעת צפייה בקולגות הפועלים במקצוע עצמו, תוכלו לחוש אם זה באמת הדבר שלו שייחלתם. יתרה מזו, עבודה לצד אנשי מקצוע מייצרת הזדמנות ללמוד ולהכיר רבדים של עולם התוכן העתידי, וכך תוכלו להשיג יתרון על פני מי שלא ייחשף לזה. בעתיד, כשתתראיינו לעבודה בתחום זה, תהיו מוכנים, תדברו בשפה המקצועית, ותספקו דוגמאות מהשטח.
לא רק בתחום שלכם
במקרים שבהם אין אפשרות לעבוד בתחום הנלמד או בקרבתו, כל עבודה – אם לוקחים אותה ברצינות – יכולה להיות מנוף לצבירת ניסיון מעשי כללי, ולפיתוח "כישורים רכים" שיש בהן צורך בכל מצב תעסוקתי, למשל, בין היתר: יכולת עבודה בצוות, יכולת הסתגלות לשינויים ולסביבות עבודה שונות, אחריות אישית, משמעת עצמית ועוד. גם מחוץ לכותלי המשרד תוכלו לפתח כישורים נדרשים כגון משמעת עצמית, יכולת למידה (כשתלמדו בשעות הפנאי תכנים הדרושים להצלחה בתפקיד הזמני), יצירתיות, ניהול זמן – וזאת לא רק במסגרת העבודה, אלא גם ב"ריקוד" הזה מהעבודה ללימודים ובחזרה, מבלי לפגוע באף אחד מהשניים.
ולא בכדי רואים המעסיקים בעין יפה בוגרי אקדמיה, שניכר כי היו דאגו לעבוד בשנים שקדמו לרגע שבו החלו לחפש עבודה כבוגרים. זה מוכיח שהם אנשי עבודה, שהם מסוגלים להיות חלק ממסגרת, שהם מסוגלים להתמודד עם סמכות ניהולית, ולמעשה, הם "התגלחו" כבר על מישהו אחר – ויגיעו בשלים יותר לעבודה.
הכירו את... עצמכם!
עבודה, ולא רק בתחום הלימודים כאמור, היא הזדמנות ליצירת מודעות עצמית והיכרות עם החולשות והחוזקות שלכם כעובדים. עד כה אולי לא עבדתם מעולם, והכרתם את עצמכם בשלל סיטואציות, כתלמידים, כחיילים, כמטיילים, וכעת כסטודנטים. ככאלה אתם ודאי מכירים בתכונות ובמאפיינים שלכם. אולם מי אתם כעובדים?
הכרתה של עצמכם כעובדים מצריכה התנסות וחוויה אמיתית, בשטח. התנסות בפועל יכולה לייצר את אותה מודעות, שנבנית בזכות הסתכלות על עצמכם: כיצד אתם פועלים במצבים שונים? מול לקוחות? מול קולגות? ליד מנהלים? איך אתם מרגישים תחת לחץ ועומס? מה הקצב שמאפיין אתכם? איך הוא לעומת הקצב של הסובבים אתכם? וכמובן, מודעות זו נבנית יותר מכול בזכות המשובים שתקבלו מהממונים שלכם בעבודה, ואכן כדאי להתייחס אליהם ברצינות ולעבוד על הדברים שמועלים בהם. חשבו על כך כהזדמנות להגיע בבוא היום אל "העבודה האמיתית" שלכם מוכנים ו"משופרים".
הכול יחסים: המלצות וקשרים
עבודה בהיותכם סטודנטים תועיל לכם גם לשם השגת המלצות לעתיד. המלצות אלה משמעותיות וחשובות ביותר בתהליך חיפוש העבודה ה"אמיתי", והן יכולות להגיע, כמובן, ממעסיקים לשעבר.
יתרה מזו, יצירת קשרים עם מעסיקים, עם עובדים אחרים ועם לקוחות, היא פתח רחב למדי להתקשרות עם גורמים נוספים ("מכרים של..."), שעשויים להיות ברגע האמת מעסיקים המחפשים עובדים כמוכם. דעו לשמור על יחסים טובים במהלך עבודתכם עמם, ושמרו על קשר גם לאחר שתעזבו. אולי הם יהיו מי שיקשרו אתכם אל המעסיק הבא שלכם.
ואחרי שהבנו למה זה חשוב, בואו נוריד את זה לפרקטיקה – איך בעצם עושים את זה בצורה נכונה?
עבודה ולימודים – עשו ואל תעשו
קשרים, רבותיי, קשרים: הקפידו לשמור על קשר חיובי וטוב עם הממונים או עם דמויות מפתח אחרות בעלות כוח והשפעה או בעלות קשרים משמעותיים. למשל, מרצה שתרגלתם בעבורו ושמקורב למספר מנהלים בכירים בתעשייה שאליה פניכם מועדות. נסו לגרום לכך שהם יכירו ויזכרו אתכם. תוכלו לעשות זאת על ידי מחקר מאחורי הקלעים על אודותיהם, וזיהוי הערכים המוספים שאתם יכולים להציע להם (למשל סיוע בעבודתם), ובכך לייצר עניין מצדם לסייע לכם בהמשך.
אם מדובר במנהלים הישירים שלכם, נסו להבין מה מעורר בהם הערכה, וכך תוכלו להתאים את התנהגותכם ולגרום להם להתרשם מכם לטובה. בבוא הזמן, אנשי הקשר הללו אולי יוכלו לקשר אתכם למעסיקים פוטנציאליים שהם מכירים, להמליץ עליכם בכתב או בעל פה, או אף להעסיק אתכם בעצמם.
ניסיון בלי ניסיון: בקורות החיים שתיצרו לעצמכם כבוגרי לימודים, כללו את ניסיונכם המעשי בעבודה, גם אם היא לא שייכת כלל לתחום שלמדתם. תוכלו לעשות זאת על ידי שימוש בכישורים הניתנים להעברה. אלה הם כישורים הנרכשים במקום עבודה אחד, ויכולים לתרום במקומות עבודה אחרים: יכולת פתרון בעיות, עבודה בצוות, כושר תכנון, ארגון ותעדוף, כישורי תקשורת ורבלית, ידע טכנולוגי ועוד. העדיפו תמיד לציין כישורים שנדרשים להצלחה בתפקיד הבא.
המלצות או לא להיות: כשאתם מסיימים לעבוד במקום מסוים, סיימו זאת בחיוך, ואל תיפרדו לפני שבידיכם מכתב המלצה. אם אין מדובר בארגון מסודר שבו הדבר נהוג וישנה תבנית קיימת לכתיבת המלצה, נסו לכוון את מעסיקכם להתייחס בהמלצה לכישורים הנחשבים כנחוצים בתפקיד הנשאף הבא שלכם. ואם ההמלצה אכן חמה ומחמיאה, בקשו את הסכמת מעסיקכם להעביר את הפרטים שלו בתור ממליץ למעסיקים פוטנציאלים בעתיד.
לא להיחפז למסקנות: השתדלו להימנע מלהסיק מסקנות שגויות לגבי עצמכם או לגבי המקצוע תוך כדי עבודה, בזמן שאתם עובדים ומתנסים, ולומדים על עצמכם בשטח. למשל – אל תמהרו להסיק כי העיסוק בתחום משעמם (יתכן שבחברה זו התפקיד משעמם), או שבמקצוע זה אין אפשרויות קידום (יתכן שבחברה אחרת הדברים אינם כאלה). חוץ מהחוויה האישית הנקודתית שלכם, פתחו תמיד את הראש, והביטו אל מעבר לכתף תוך כדי שאתם מנסים להבין "איך אחרים העוסקים בתפקידכם חווים אותו בחברות אחרות?".
יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר"המועמד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי ואין להתייחס אליו ככזה. לקשר עם יעל: בפייסבוק או באתר.