מאז פרצה מגיפת הקורונה, כל העולם כולו זום אחד גדול. בשנת 1964 טבע מרשל מקלוהן את המשפט "המדיום הוא המסר". משמע לא התוכן והמסר הם העיקר, אלא המדיום - הכלי או ערוץ התקשורת המעביר את המסר הוא העיקר. ואכן, שנת 2020 המחישה באופן ברור כי העולם שייך לזום.
שמונה חודשים לתוך מגיפת הקורונה, ואולי הגיע הזמן לעצור לחשוב ולחשב מסלול מחדש; מוטב להקדיש מחשבה ללמידת עומק כדי ליצר למידה מרחוק שהעיקרון המוביל בה הוא פדגוגי, כפתרון של ERT (הוראת חירום מרחוק Emergency Remote Teaching ).
במצבי חירום מפתיעים וכמוצא של אין ברירה פלטפורמת הזום (המדיום, כן), מחליפה את מתודות המסירה בין המוען לנמען, בין המורה לתלמיד. בכוונה ציינתי את המילה מסירה. אם בהעברת ידע עסקינן אזי בהחלט השימוש בזום יעיל, נח וחביב. הקשר הינו אודיו ויזואלי, קול ותמונה, אפשרויות לשיתוף מסמכים, סימון עם סמנים על גבי טקסט וכו'.
אולם, הצופה במצב זה, בעיקר התלמיד, נותר דיי פאסיבי רוב המפגש. מה גם שרבים וטובים הגדילו לעשות והאריכו את השהייה בזום-זון לשעות ולימים ארוכים ואינסופיים במרחבי הבהייה במסך - מה שגרם למומחים מתחומי הבריאות ובריאות הנפש להבין שצצו תסמינים חדשים, ולא לא מדובר בקורונה, אלא סינדרום של עייפות זום – zoom fatigue . מומחים מטעם אוניברסיטת הרווארד קבעו כי עייפות הזום מתרחשת בגלל שנדרש ריכוז ייתר בשיחה מול המסך, כדי שהמח יוכל לקלוט טוב יותר את האינפורמציה הנמסרת.
כולנו הינו במצב זה: פיצול וחלוקת קשב באופן שמתאר אותנו "כמולטיטסקינג" - אנו יכולים להקשיב בקשב רב, לבדוק את הדוא"ל שלנו, לשלוח הודעה לחבר ולהעלות פרצוף סמיילי בתוך פחות משלושים שניות. אם נוסיף על כך את העובדה שלאור ריבוי הסגרים וההגבלות רוב המרצים, המורים ואנשי החינוך עובדים מהבית והתלמידים והסטודנטים לומדים מהבית, הסחות הדעת אינן נגמרות והמסך שניצב בחדר או בסלון גורם לכולנו לנעוץ מבט מקרוב מאוד בפניהם של קולגות, סטודנטים, עמיתים, הורים, מורים ועוד. במציאות הקיימת של טרום עידן הקורונה, מעולם לא פגשנו בקרבה כל כך גדולה מול פנינו את פניהם של האחרים בסיטואציות חינוכיות כאלה ואחרות.
המסך חוצץ ומקרב בו זמנית. מערבל בין הביתי הפרטי לציבורי-תעסוקתי-חינוכי. הניסיון להישיר מבט ולהישאר בפוקוס מול הזום לאורך זמן קשה ומורכב - המומחים מתארים זאת כ"נעיצת מבט תמידית" במעביר המסר.
מחקרים מראים שהניסיון לעשות מספר דברים בו זמנית פוגם בביצועים, מכיוון שצריך "לכבות ולהפעיל" לסירוגין חלקים מסוימים במוח עבור סוגים שונים של פעילויות, למידה, ועוד. גם המעבר בין משימות אינו יעיל. חוקרים בסטנפורד מצאו שאנשים שמרבים במשימות לא יכולים לזכור דברים כמו בני גילם הממוקדים יותר.
אל תהפכו את הזום לברירת המחדל שלכם
ההמלצה שלנו היא להשאיר את הזום למטרות של וידאו צ'ט לשיחות קצרות. כדאי למשל לשלב אותו בישיבות או בחלקים מוגדרים מאוד מהשיעור, כמו פתיח לשיעור והסבר של משימות. כמו כן, הוא יכול להיות יעיל מאוד למפגשים אישים עם תלמידים, בהם כדאי ורצוי לשלב שיחות בנושאים לימודיים בצד התעניינות במצב הרגשי – חברתי, נושא שלמרבה הצער הוזנח לאור הריחוק החברתי והעדר הקשר הרציף עם קבוצת השווים.
בפעם הבאה כשאתם מול הזום, מומלץ לסגור כרטיסיות או תוכניות אחרות כמו אתרי אינטרנט, וואטסאפ, ועוד, העשויים להסיח את הדעת ולהוציא מריכוז. כן, זה כולל גם את הטלפון שלכם. כדאי מאוד להרחיק את הטלפון ולהישאר במקסימום נוכחות. למרות שזה מאוד מפתה, כדאי להזכיר לעצמכם שההודעה שזה עתה התקבלה יכולה לחכות עוד כמה דקות, וכי תוכלו ליצור תגובה טובה, ברורה ומדויקת יותר כאשר אינכם נמצאים גם בצ'אט וידאו וגם מנסים להקליד בניסוח קוהרנטי תוך כדי.
והנה כמה המלצות להוראה מרחוק טובה יותר שיוצאת מהקומפורט זום:
- הגדירו מראש את מטרות השיעור ואת תוצרי הלמידה הרצויים. זכרו שהקו המנחה הוא הפדגוגיה ולא פלטפורמה כזו או אחרת.
- נסו ליצור מראש באופן מסודר בפלטפורמה נגישה דוגמת המודל, גוגל קלאסרום או אחרות. דאגו שכולן מעודכנות ומוצגות באופן אינטראקטיבי ללמידה עצמית.
- לצורכי המחשה כדאי להכין סרטונים, מצגות מדברות, הקלטות שיעורים, מאמרים, מטלות וכו'. אל תבנו רק על הזום כפלטפורמה היחידה.
- אחת לשבוע הקפידו על שעת קבלה בזום, ברישום מראש של המשתתפים. המטרה: שאלות, תשובות, התעניינות אישית, הבהרת נושאים שאינם ברורים, תמיכה וסיוע.
- אחרי למידה עצמית או אינטראקטיבית של 2-3 יחידות, קיימו מפגש סינכרוני בזום שמשכו לא יעלה על 30 דק'.
- אחרי לימוד של 2-3 יחידות קיימו מבדק ידע - שאלון קצר (רב בררתי) לבדיקת ביצועי ידע, הבנה ויישום לחומרים שנלמדו. אפשר להשתמש במגוון רחב של טכנולוגית המציעות אופציות שונות לבחינת ידע.
- יש להתמקד בהוראה ולימוד התכנים החשובים ביותר (סינון בין חשוב לפחות חשוב, עיקר וטפל). ולא, לא חייבים להספיק את כל החומר! מוטב להעמיק בתכנים העיקריים והחשובים ביותר.
- השתדלו להפוך את המפגשים עם התלמידים לאינטראקטיביים ומעניינים. אל תשאירו אותם פאסיביים יותר מ 10 דקות.
הכותבת היא ראש הפקולטה לחינוך מכללת אוהלו, מכללה להוראה וחינוך בקצרין.