תופעת בריחת המוחות הישראליים לחו"ל ממשיכה להתרחב, למרות המאמצים להחזירם לארץ: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון ל-2017, כ-33 אלף ישראלים שקיבלו תארים אקדמיים ממוסדות ישראליים חיים בחו"ל לתקופה של 3 שנים ויותר. מדובר על 5.8% ממקבלי התארים האקדמיים בישראל בשנים 2011-1980.
לפי הנתונים, מדובר בתופעה רחבה במיוחד בקרב בעלי תואר שלישי, ש-11% מהם חיים כיום בחו"ל. לפי הלשכה, הגידול במספר האקדמאים החיים בחו"ל נמשך מאז 2003, והוא עלה ב-26% מאז 2013. לפי הנתונים, בשלוש השנים האחרונות, פחות ופחות אקדמאים שעברו לחיות בחו"ל בוחרים לחזור לארץ.
רק בשבוע שעבר, הכריז שר החינוך ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה, נפתלי בנט, על הגידול המרשים בלימודי הנדסה ומדעי המחשב בישראל, ועל התרומה הצפויה מכך למשק – אך מסתבר שאלו בדיוק התחומים שמציפים לאחר הלימודים את המשקים בחו"ל, בעיקר בארה"ב.
כ-25% מבעלי תואר שלישי במתמטיקה ממוסדות ישראליים חיים ועובדים כיום בחו"ל. כך גם כ-20% מבעלי התואר השלישי במדעי המחשב, 17% מבעלי תואר שלישי בהנדסת מכונות, וכ-16% מבעלי תואר שלישי בתחומים כמו הנדסת מכונות, הנדסה ביו-רפואית והנדסת אווירונאוטיקה וחלל.
התופעה משמעותית גם בקרב בוגרי תואר ראשון ושני – במיוחד בתחומי מדעי המחשב, הנדסה ומתמטיקה. אלה מקצועות מבוקשים מאוד בישראל, שמנסה לשמור על מעמדה כ"אומת הסטארט-אפ": כ-13.6% מבוגרי תואר ראשון בהנדסת מחשבים וחשמל חיים כיום בחו"ל, וכך גם 13% מהבוגרים במתמטיקה, 12% מבוגרי מדעי המחשב ו-12.5% מבוגרי הנדסת מערכות מידע. אך המגמה בולטת גם במקצועות כמו מוזיקה, ש-21.6% מבוגרי התואר הראשון בו חיים כיום בחו"ל.
בריחת המוחות בתחומי ההיי-טק בולטת גם בקרב בוגרי תואר שני: כ-15.5% מבעלי תואר שני במתמטיקה ובמדעי המחשב חיים בחו"ל, וכך גם כ-11% מבוגרי תואר שני בהנדסה.
לפי הלמ"ס, 20% מבוגרי מכון ויצמן למדע חיים כיום בחו"ל, וכך גם 11% מקרב בוגרי הטכניון. לצד זאת, גם כ-8%-9% מבוגרי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב חיים בחו"ל.
כתבה זו פורסמה במקור ב-TheMarker
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
- רוצים להתקדם בחיים? הכי כדאי ללמוד מדעי המחשב. ומה פחות מומלץ?
- לאן נעלמים הסטודנטים? נתונים חדשים ועגומים על האקדמיה בישראל
תופעת בריחת המוחות נוצרת בעיקר לאחר לימודי התואר השלישי בארץ, כאשר הבוגרים נדרשים לעבור את תקופת הפוסט דוקטורט במוסד מוביל בחו"ל, בעיקר באירופה ובארה"ב, כדי להגדיל את סיכוייהם להשתלב בחזרה במוסד מוביל בישראל או בחו"ל. עם זאת, לאוניברסיטאות בישראל אין יכולת לקלוט בחזרה את החוקרים שהכשירו, ולכן חלקם הגדול של החוקרים ממשיך לעבוד בחו"ל לאחר תקופת ההכשרה. שם גם השכר גבוה באופן משמעותי מאשר בארץ, וגם אפשרויות המחקר ושיתופי הפעולה הבינלאומיים גבוהים יותר.
בעשור האחרון מנסות האוניברסיטאות להחזיר לארץ מדענים וחוקרים שעברו לחו"ל בתמיכת הממשלה, אך בהצלחה חלקית. בתקופת כהונתו של נפתלי בנט כיו"ר מערכת ההשכלה הגבוהה, נרשמו ירידה בחוקרים הישראלים שחוזרים לישראל, ועלייה בקרב האקדמאים שמהגרים לחו"ל.
בסופו של דבר, שיעור העוזבים לחו"ל נותר גבוה משיעור המדענים החוזרים – ובשנים האחרונות פחות ופחות מעדיפים לחזור לארץ. למשל, ב-2017 חזרו לארץ 601 אקדמאים ישראלים ששהו יותר משלוש שנים בחו"ל – מספר נמוך יותר מאשר ב-2016, אז נקלטו בחזרה כ-700 אקדמאים ישראלים, או למשל ב-2014 אז חזרו לכאן כ-900. ההפרש בין מספר היוצאים לחו"ל לתקופה ממושכת למספר השבים מחו"ל ממשיך לגדול מדי שנה. וכך ב-2017, מספר המהגרים היה גדול ב-2,082 מאשר מספר החוזרים.