במדינה אורגון שבארצות הברית סטודנטים כבר לא צריכים לעמיד פני חולים כדי לפספס יום לימודים. במקום זה הם יכולים לבחור לקחת לעצמם יום "בריאות נפשית", בעל מאפיינים דומים ליום מחלה רגיל. החוק החדש המאפשר ימי חופש כאלו הוא הראשון מסוגו בארצות הברית.

יש שיקראו לחוק החדש "פינוק", אבל הצעירים שנלחמו למענו טוענים כי הוא נועד לשנות את הסטיגמה סביב בריאות נפשית והטיפול בה. מומחים לבריאות הנפש מספרים כי זהו אחד החוקים הראשונים שמורה לבתי ספר ולאוניברסיטאות באופן מובהק להתייחס לבריאות הנפש באותה הרצינות כמו בריאות הגוף. אגב אורוגון היא לא הראשונה - גם במדינת יוטה חוקקו חוק דומה בשנה שעברה.

הצעת החוק, שנחתמה בחודש שעבר על ידי המושלת של אורגון, הינה אחד הניצחונות הבודדים של האקטיביסטים הצעירים החיים במדינה. הצעירים נלחמו מול הרשויות למען שירותי טיפול נרחבים יותר לבריאות נפשית, אכיפה חמורה יותר על החזקת נשק והורדת גיל ההצבעה. במלחמות האלו הם לצערם הפסידו.

היילי הארדקסטל, בת ה-18 מפרוורי פורטלנד, שלקחה חלק משמעותי במלחמה למען חוק ימי "בריאות נפשית" מספרת שהיא ושותפיה למאבק קיבלו השראה מהמחאה אותה הובילו תלמידי "פרקלנד". תלמידים אלו הובילו מחאה בכל ארצות הברית נגד הזילות באכיפה ושליטה בכלי נשק בעקבות ירי המוני שהתרחש בבית ספרם על ידי אחד מחברם לספל הלימודים: "הם הוכיחו לנו שצעירים יכולים לשנות לגמרי את השיח הפוליטי", היא אומרת, "בדיוק כמו המחאה שלהם, החוק הזה מגיע מפי הצעירים".

היילי, שמתכננת ללמוד באוניברסיטת אורגון בשנת הלימודים הקרובה, מספרת שהיא ועוד מנהיגים צעירים הציעו את החוק כדי לתת מענה למשבר הבריאות הנפשי בבתי הספר וכדי "לעודד בני נוער לשתף אחרים כשקשה להם".

לא פינוק - הצלחת חיים

דבי פלוטניק, מנהלת קבוצת ההסברה "בריאות נפשית אמריקה", מספרת כי השתתת החוק בבתי ספר הינו צעד חשוב בשינוי האופן בו החברה מתייחסת לבריאות נפשית. "הצעד הראשון בהתמודדות עם המשבר הזה הוא להקטין את הסטיגמה סביבו", היא מסבירה, "אנחנו צריכים לתת לטיפול בבריאות נפשית את אותה לגיטימציה לטיפול ברגל שבורה או כל מחלה אחרת".

באורגון, התאבדות היא אחד הגורמים המובילים למוות של אנשים בין גילאי 10 ל-34. כמעט 17% מתלמידי כיתות ח' מדווחים כי שקלו ברצינות לשים קץ לחייהם ב-12 החודשים האחרונים. למדינה זו יש שיעור התאבדות של ארבעים אחוז מעל הממוצע הלאומי, אך זוהי לא רק בעיה באורגון; שיעור ההתאבדות בארצות הברית טיפס וגדל ביותר מ-30% ב-20 האחרונות. גם אצלנו, לפי נתוני משרד הבריאות, מדי שנה נוטלים את חייהם 500 בני אדם בישראל, מתוכם 100 צעירים מתחת לגיל 25, והגיל רק הולך ויורד.

עד עתה, בתי הספר באורגון היו מחויבים לאשר רק היעדרויות שהיו קשורות במחלות פיזיות. אם היעדרות התלמיד לא הייתה מאושרת על ידי ההנהלה הוא הסתכן בעונשים, ויותר מזה - הוא לא יכול היה להשלים מבחנים שפספס.

למרות שההתנגדות להצעת החוק על ידי הרשות המחוקקת הייתה מזערית, היילי מספרת שהיא חוותה התנגדות אליו דווקא מצד ההורים. יש הורים שטענו כי החוק מיותר, משום שתלמידים יכולים בכל מקרה להיעדר מהלימודים באמצעות שקרים או העמדת פנים. אחרים טענו שהחוק יעודד תלמידים להיעדר עוד יותר מבית הספר. יש לציין כי באורגון שיעורי ההיעדרות מבית הספר הם מהגבוהים בארצות הברית, כאשר אחד מכל שישה תלמידים נעדר לפחות מ-10% מהלימודים – כך לפי מחקר שבחן את הרגלי הלמידה בשנת הלימודים 2016-2015.

"ההורים שמעבירים ביקורת על הצעת החוק לא מבינים את תכליתה", היילי מתעקשת, "תלמידים בכל מקרה יעדרו מבית הספר, בלי קשר לחוק החדש. אבל יכול להיות שהם לא ישקרו בקשר לסיבת ההיעדרות אם בית ספרם יכיר בצורך ליום חופש למען בריאותם הנפשית. למה שנעודד תלמידים לשקר להורים ולמורים כשאפשר לעודד פתיחות בנוגע לבריאות נפשית, לפתח שיח טוב יותר בקשר לנושא ולעזור לבני נוער לקבל את העזרה אותה הם צריכים?".

רוקסן וג'ייסון וילסון, הוריה של קלואי, מסכימים עם היילי. בתם קלואי שמה קץ לחייה בפברואר 2018 כשהיא בת 14 בלבד. הוריה מספרים כי בתם התמודדה עם בריונות קשה שהסבה לה דיכאון נפשי כבד כאשר יצאה מהארון כביסקסואלית. כשבבית הספר היה בלתי נסבל, קלואי הייתה מעמידה פני חולה כדי להישאר בבית.  "היא שיקרה כדי שיאשרו את היעדרותה, לכן לא הייתה לנו את ההזדמנות לדבר אתה על מצבה הנפשי. יכול להיות שהיינו יכולים להציל אותה." מספרת אמה, שכיום מנהלת תכנית למניעת התאבדויות בקרב בני נוער.

קלואי הייתה אחת מחמישה בני נוער שהתאבדו באותו החודש. רוקסן וג'ייסון חוששים כי המתנגדים להצעת החוק לא לוקחים מספיק ברצינות את הקשיים איתם מתמודדים בני הנוער של היום: "כשקוראים לילדים מפונקים או רגישים מידי זה רק מונע מהם להיות כנים עם מבוגרים בנוגע לקשיים שהם עוברים", אומר ג'ייסון ומזהיר: "אנחנו צריכים לעשות כל שביכולותינו כדי לפתוח את השיח על בריאות נפשית בין ילדים להוריהם".

אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה. במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו.
נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: