האבטלה צנחה מתחת ל-5%, ורמת התעסוקה בישראל כיום גבוהה מאוד ונראה שכמעט הגיעה למיצוי. אבל גם הסיכונים גוברים: הזדקנות האוכלוסייה צפויה לצמצם את היקף התעסוקה - כך מתריע מרכז טאוב בדו"ח מצב המדינה שמפורסם היום.
ירידה בשיעורם באוכלוסייה של אזרחים בגילי העבודה העיקריים (25–64) גרעה כשתי נקודות אחוז מהצמיחה לנפש, ומגמה זו צפויה להימשך ולגרוע כ-0.6 אחוז מהצמיחה מדי שנה עד תום העשור.
בנוסף, אבטלה נמוכה אין פרושה מקום עבודה איכותי. סקר מיומנויות דיגיטליות בין־לאומי מראה כי רק כ-27% מהבוגרים בישראל דורגו ברמות המיומנות הגבוהות, לעומת 31% ב-OECD. בקרב יהודים לא חרדים, רמת מיומנויות המחשב טובה ביחס למדינות אחרות, אולם בקרב חרדים הרמה ירודה ובקרב ערבים היא נמוכה אפילו יותר.
על הרקע הזה, מרכז טאוב קובע כי "בעשור האחרון קצב הגידול בהון האנושי ירד משמעותית. לאחר כמה שנים שמרכיב ההון האנושי תרם משמעותית לצמיחה, מסתמן כי צמיחה זאת מתקרבת לכדי מיצוי". במרכז טאוב מוסיפים כי "יותר ויותר מהעובדים שנקלטים בשוק העבודה למדו במכללות שנפתחו בעשורים האחרונים, בעיקר בתחומי עריכת דין ומינהל עסקים, ואיכות ההכשרה שהן מעניקות נמוכה ביחס לאוניברסיטאות".
צילום: ניר קידר
שוק עבודה שאינו שוויוני בעליל
תעסוקת הנשים בישראל הגיעה ב-2014 ל–74.3% - השיעור הגבוה בכל הזמנים, שנשמר גם ב-2015. נתון זה מציב את ישראל מעל לממוצע של 67.4% במדינות OECD. נשים יהודיות מועסקות בשיעור גבוה במיוחד: כ-80%, אך אחוז הנשים הערביות המועסקות הוא 33% בלבד.
במרכז טאוב מסבירים את פערי השכר בין נשים לגברים בכך שנשים עובדות פחות שעות יחסית (37 בשבוע לעומת 455 לגברים). במרכז מוסיפים כי "הגורם השני בחשיבותו לקביעת הפער הוא משלחי יד וענפים: נשים נוטות לבחור משרות המאפשרות היקף משרה נמוך, כמו הוראה, המאופיינות בשכר שעתי נמוך".
ואולם טענת מרכז טאוב כי מדובר ב"בחירה" אינה עולה בקנה אחד עם הציפיה החברתית לאימהות מלאה כמו גם עם שוק עבודה שאינו שויוני בעליל - מספר הגברים היוצא לחופשת לידה זעום, יש רוב גברי בהנהלות ועוד.
לפי מרכז טאוב, ישנו תחום נוסף שיכול להסביר הבדלי שכר: "נשים מגיעות להישגים מתמטיים נמוכים יותר מגברים, והוכח שהישגים גבוהים יותר במתמטיקה קשורים לרמת שכר גבוהה יותר. הקיטוב המגדרי בבחירת ענפי תעסוקה מתחיל כבר בתיכון; בנות מגיעות להישגים כלליים גבוהים יותר ושיעור הזכאיות לתעודת בגרות גבוה יותר, אך הן פונות פחות למקצועות ריאליים (כמו מתמטיקה, מחשבים ופיזיקה). במבחני המיצ"ב בכיתה ה' ההישגים בחשבון דומים בין בנים לבנות, אך עד גיל התיכון כבר נפתח פער. כדי לשנות את המצב יש לעודד בנות ללמוד מקצועות ריאליים כבר בבית הספר היסודי, ואף קודם לכן".
הם מציינים עוד כי "רק 27 אחוז מהסטודנטים למדעי המחשב הם נשים, ובין בוגרות התואר רבות מועסקות בחינוך או בענפים אחרים, ולא במקצועות רווחיים יותר בתחום שלמדו. ייתכן שאחת הסיבות לכך היא שעות העבודה הארוכות בתחום, וייתכן שצמצום מספר שעות העבודה, או הרחבת האפשרות לעבוד מהבית, יכולים לאפשר לנשים רבות יותר לעבוד בתחום ההיי־טק".
מרכז טאוב מזכיר גורם נוסף כמו קושי לנהל משא ומתן על השכר, וכן את הנטיה של נשים נשואות לעבוד קרוב לבית יותר מגברים נשואים, לכן האפשרויות העומדות בפניהן מעטות יותר - וגם בכך יש להסביר חלק מפער השכר.
הכתבה פורסמה במקור באתר The Marker
הסוד הגלוי של ההיי-טק הישראלי – והסיוט הגדול של בוגרי המכללות