לפני כשבע שנים א' (השם המלא שמור במערכת), תלמיד בבית ספר יסודי מדרום הנגב, עשה את דרכו לבית הספר. בעודו חצה את הכביש במעבר החציה הגיחה לעברו מכונית ופגעה בו. מתברר שהנהגת הפוגעת הייתה מורה בבית הספר בו למד א'.
א', פונה לבית החולים לקבלת טיפול רפואי והרופאים אבחנו שבר ברגלו. לאחר שזו גובסה, הוא עבר שורה של טיפולים פיזיותרפיים כדי לטפל בכאבים ובנפיחות בברכו. במשך חודש ימים א' בן השמונה שהה בבית ונמנע מכל פעילות ספורטיבית.
עקב התאונה א' סבל מפוסט טראומה שהשפיעה על תפקודו: "מאז התאונה אני פוחד לחצות כביש לבד. לצאת מהבית. יש לי סיוטים, חלומות רעים. אני מרטיב. יש לי פחד להישאר לבד", טען א'.
בכתב התביעה שהגישו הוריו של א' באמצעות עורכי הדין חגי אסולין ואריאל מישורי נגד המורה וחברת הביטוח שלה לבית משפט השלום בתל אביב, נטען כי נגרמו לא' נזקים נפשיים ופיזיים רבים ושהוא מקבל טיפולים רבים לשקם את רגלו. "מתלמיד מצטיין, ילד מלא בשמחת חיים וללא כל בעיה בריאותית או נפשית, הוא הפך לילד חולני, פגוע גופנית, ונפשית, מדוכא, עצוב ובודד שנזקק לטיפול פסיכיאטרי אינטנסיבי", נטען בכתב התביעה.
התביעה ייחסה למורה רשלנות עקב התאונה והוריו של א' תבעו סכום של עד 2.5 מיליון שקל.
לאחר שורה של דיונים בין הצדדים החליטה חברת הביטוח של המורה לחתום על הסכם פשרה עם עורכי דינו של א' והסכימה לשלם לו פיצוי של 700 אלף שקל. הוחלט כי הפיצוי ישאר בקרן חיסכון עד שיהיה בן 18.