א' היא מורה ותיקה במערכת החינוך מלמדת מזה 34 שנה באחד מבתי הספר בנגב. לאורך השנים זכתה לשבחים על עבודתה, אך לפני כשלוש שנים נדהמה לגלות שמנהלת בית הספר בו היא עובדת הגישה נגדה תלונה במשטרה לפיה היא צעקה עליה, תקפה אותה וזרק עליה קלסר. במקביל לתלונה זומנה א' להליך משמעתי במשרד החינוך שבסיומו היא קיבלה נזיפה והערה בתיק האישי.
התלונה במשטרה שהגישה המנהלת נגד א' נגנזה ונסגרה - א' נחקרה ולא נמצאה שום ראייה או הוכחה שיש בה מספיק כדי להעמידה לדין. אך א' לא הסתפקה בזאת הגישה תביעה משל עצמה לבית הדין האזורי לעבודה נגד התנהלות משרד החינוך כלפיה, ונגד המנהלת. לטענתה, המנהלת התנכלה והחרימה אותה במטרה לגרום לכך שהיא תפוטר או תפרוש מעבודתה.
"עשו לי משפט שדה", קבלה א' בכתב התביעה שהגישה באמצעות עו"ד אוהד אור, "כל ההליך המשמעתי נעשה בחוסר תום לב ובצורה חד צדדית. זלזלו בטענות שהעליתי ולא התייחסו אליהן". לדבריה, הראייה לכך היא שתיק החקירה נגדה נסגר ולא הוגש נגד כתב אישום פלילי. היא תבעה מבית הדין לקבוע כי בנוסף להליך השימוע הלא תקין, יש בהגשת התלונה נגדה במשטרה הוצאת לשון הרע.
מנגד, משרד החינוך הגיש כתב הגנה באמצעות הפרקליטות בו דחה את טענותיה של א'. לטענת משרד החינוך, השימוע שנערך למורה היה בהתאם לנהלים משום שהמנהלת ציינה כי א' נקטה כלפיה באלימות. השופט צבי פרנקל אמנם דחה את תביעתה של א' לקבלת פיצוי בגין לשון הרע, בנימוק שכל ההליך נגדה נערך באופן דיסקרטי ולא הוכח שהייתה פגיעה בשמה הטוב. יחד עם זאת מתח השופט ביקורת על הליך השימוע.
השופט קבע בפסק הדין כי היו פגמים וליקויים בהליך השימוע נגד א', וכי אם משרד החינוך היה מתנהל כראוי ובוחן לעומק את הראיות בפרשה, הוא היה מסתפק בהתראה בלבד כלפי א' ולא בנזיפה. הוא ציין כי לאור אותם פגמים יש לפצות את א', שכן סגנית המחוז שערכה לא' את השימוע הייתה חדשה בתפקידה והודתה בעדותה כי היום הייתה נוהגת אחרת בעניינה של המורה. עוד נחשף כי מנהלת המחוז ששלחה מכתב לא' מכתב נזיפה לא קראה את פרוטוקול השימוע המקורי שנערך על ידי סגניתה. לדבריו, גם התנהלות המפקח הייתה בעייתי שכן קודם לשימוע הוא שוחח עם סגנית מנהלת המחוז מבלי שא' ידעה על כך.
השופט קבע כי א' תקבל פיצוי של 40 אלף שקל ועוד סכום של 5,000 שקל הוצאות משפט. בעקבות תביעתה של המורה, משרד החינוך ביטל את הנזיפה נגדה והשופט כתב בשולי פסק הדין כי מן הראוי שהמשרד יסיק מסקנות מהתנהלות גורמים במשרדו כדי למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד.