תקופת המבחנים בעיצומה, את העבודות כבר הייתם אמורים להגיש ורובכם חשב שבזמן הזה הוא כבר יהיה בתאילנד, בחופשת רגיעה של פוסט סמסטר, אבל המציאות הישראלית אחרת עבור הסטודנטים הישראלים. חלק לא מבוטל של סטודנטים וסטודנטיות גויסו למילואים ולוקחים חלק בלחימה, מבחנים זוכים למועדים מיוחדים ומי שחורשים לאלו שכן מתקיימים די מתקשים להתרכז באמת, כששטף החדשות ממשיך להגיע.
בזמן שחבריהם על מדים, החליטו חלק מהסטודנטים להתגייס במבצע משלהם: ״אני קצין קרבי במילואים ועם תחילת המבצע ציפיתי לקבל צו 8 אבל לא גייסו את היחידה שלי״, מספר פרי ז׳אנו, בוגר המכללה למנהל ומתרגל בה, ״אז החלטתי שאני מגייס את עצמי למלחמה בחזית אחרת, מלחמה הסברתית״. יחד עם החבר אורן ססלר, אסף ז׳אנו קבוצה של חברים והתחיל לבנות מסד נתונים הסברתי שמפיץ מידע וחומרי הסברה במרחב הוירטואלי. ״בהמשך קיבלתי מייל מד״ר דפנה קריב, ראש המחלקה לאסטרטגיה ויזמות במכללה למנהל, ששאלה אם אנחנו מכירים מישהו מהסטודנטים שיוכל להקים חמ״ל הסברה כזה. סיפרתי לה שאני כבר מנהל חמ״ל שכזה וכך קיבלתי עזרה וסיוע מהמכללה, מהגורמים המקצועיים שעוזרים לנו לנהל אותו טוב יותר, מביה״ס לעסקים שמממן לנו את האוכל, כמה מחשבים ואת המקום״.
ז׳אנו גייס למבצע כאלף סטודנטים וחברים, חלקם עובדים מהבית וחלקם מגיעים לחמ״ל שמאוייש מהבוקר עד הערב בכעשרים סטודנטים בכל רגע נתון: ״יש לנו קובץ שמרכז חומר הסברתי, עובדות, לינקים לכתבות, סרטונים, תמונות ואת המידע ההסברתי הזה אנחנו מפיצים לפי הצורך״, הוא מסביר. ״אנחנו מחפשים קבוצות אנטי ישראליות כמו ״I Hate Israel״, מדווחים עליהן לפייסבוק ומנסים להגיב למסרי ההסתה והשנאה שיש בקבוצות הללו עם מידע עובדתי. זה תמיד ייעשה בצורה מכובדת ותמיד יכיל עובדות וכך אנחנו יוצרים דו שיח עם האנשים שמשתתפים בקבוצות הללו. כך למשל, קרה לי שהתחלתי לשוחח עם בחור. השיחה התחילה בגידופים מצידו והסתיימה בכך שהוא הבין את הנקודה שלנו והתנצל על ההתנהגות שלו. אני חושב שזה שדה קרב שננטש שנים ארוכות ועכשיו אנחנו רואים את התוצאות של ההזנחה הזו כי יש הרבה פרו פלסטינים שנחושים בדעתם - אני מנסה להאיר את הצד שלנו למתנדנדים, לקולות הצפים, לאלה שלא באמת יודעים את העובדות״.
בשדה הקרב שננטש מקבל עכשיו החמ״ל של הסטודנטים תגבורת בצורת משרד החוץ שמשתף איתם פעולה, מעביר להם אסטרטגיות, מידע ולינקים שיכולים לסייע במלחמה על התודעה. בנוסף, ביום ראשון האחרון השיק החמ״ל גם את פרויקט Heart To Heart, במסגרתו הם מקיימים מדי ערב שיחות וידיאו באמצעות גוגל האנג אאוט. ״אנחנו מזמינים אנשים מכל העולם לדבר איתנו, שיראו שגם בצד השני יש בן אדם רגיל, שרוצה את היכולת לשתות כוס קפה בשקט, שהולך לים, שהוא כמותם״.
אחת המתנדבות בחמ״ל היא טל כהן (25), סטודנטית שנה בקורס לתקשורת ומנהל עסקים שהחליטה לקחת חופש של שבועיים מהעבודה כדי להתמסר למשמרות מול המחשב ולנסיעות לדרום. ״אני בחמ״ל כל יום והאמת היא שהופתעתי לגלות כמה זה קשה. בכיתי שם לא פעם כי מקללים אותנו כל היום, כי מפיצים כמויות של שקרים. את רואה תמונות של ילדים הרוגים ומגלה שאלו בכלל תמונות מסוריה ואז מראה להם את המקור, אבל לפעמים יש עובדות קשות שאת לא יכולה לברוח מהן. אין מה לעשות, נהרגים גם ילדים בפעולות ואז אני מדגישה את הצד שלנו, את זה שעושים הכל כדי לא לפגוע בחפים מפשע אבל בסופו של דבר זו מלחמה וכמו במלחמה, גם חפים מפשע נפגעים. משרד החוץ הביא אלינו מומחה סייבר שהסביר לנו מה לעשות ובימים האחרונים ניסחנו תשובות קבועות לדברים שחוזרים על עצמם, נוסף לעובדות".
"נוסף לחמ״ל, פעם או פעמיים בשבוע אנחנו יורדים לשדרות כדי לעזור בסיוע אגודת הסטודנטים. התחלנו לפני כחודש, קבוצה של 15 סטודנטים, ותוך 4 שבועות גדלנו לאוטובוס שלם שבא לעזור״. הסטודנטים מסייעים גם בגני הילדים וכהן מסבירה שהחוויה הזו שינתה את התפיסה שלה לגבי מה שקורה בדרום: ״את חושבת שאת באה לעשות שמח לילדים ומגלה שההורים והגננות צריכים את זה לא פחות. אנחנו מגיעים והן יכולות לנוח רגע, לנשום שניה. אנחנו עושים איתם ארוחת צהרים, הרקדות, מציירים ציורים לחיילים שהבאנו אחר כך לפצועים בברזילי. הפעילות במרחב המוגן ויש מוזיקה אז הם לא שומעים את הצבע האדום ויש קצת הפסקה מכל מה שקורה. אני במקור מרעות והחוויה הזו פוצצה לי את הבועה, נחשפתי למציאות אחרת. את נוסעת 45 דקות ומגיעה למקום בו ילדה בת 4 מסבירה לך מה זה צבע אדום. את מרגישה כמו במשחק מחשב, כשכל בום של הכוחות שלנו מרעיד את כל החלונות ואת רואה את ענני העשן השחור מגיעים מעזה, הם חיים את זה אבל מוכנים לסבול הכל כל עוד זה יביא להם שקט. זה חוסן נפשי מדהים״.
עוד ב-mako לימודים וקריירה: