לראשונה בתולדות האקדמיה הישראלית, מספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון בתחומי ההנדסה עלה על מספר הסטודנטים לתואר ראשון בתחומי מדעי החברה, והנדסה נהפכה לתחום הלימודים הגדול ביותר מבחינת מספר הסטודנטים; זאת, לאחר שנים רבות שבהן הובילו הפקולטות למדעי החברה מבחינת מספר הסטודנטים הלומדים בהם — כך עולה מנתונים לשנת הלימודים תשע"ח (2017–2018) שפירסמה אתמול המועצה להשכלה גבוהה.
בנוסף, נמשכת הצניחה במספר הסטודנטים הלומדים לתארים במשפטים ובמינהל עסקים — לאחר שגם פקולטות אלה נהנו במשך תקופה ארוכה מביקוש גבוה של סטודנטים. לפי נתוני המל"ג, כרבע מהסטודנטים לתואר ראשון בישראל לומדים לתואר באחד מתחומי ההנדסה או ההיי־טק כמו הנדסת חשמל, הנדסת מחשבים, הנדסת מערכות מידע, הנדסת תעשייה וניהול, מדעי המחשב ומתמטיקה. שיעור הסטודנטים שלמדו הנדסה בשנה שעברה הוא 18.5%, ושיעור אלה שלמדו מתמטיקה ומדעי המחשב הוא 8%.
מספר הסטודנטים לתואר ראשון בהנדסה עלה ב–7.6% מאז 2012, ומספר הסטודנטים במדעי המחשב זינק ב–50% בשנים אלה. במקביל, באותה תקופה, מספר הסטודנטים בתחומי מדעי החברה — כמו סוציולוגיה, מדעי המדינה, תקשורת, כלכלה ופסיכולוגיה — צנח ב–17%. במלים אחרות, נתוני המל"ג מעידים על גידול במקצועות היי־טק תוך זניחת תחומי לימוד חברתיים והומניים, לצד ירידה מסוימת גם בלימודי ביולוגיה ופיזיקה.
במל"ג תולים את השינויים בביקוש לתחומי הלימוד בתוכנית שהובילה המועצה בשנים האחרונות, בתקציב של מאות מיליוני שקלים, לחיזוק הלימודים התחום ההיי־טק, על ידי מתן תמריצים למוסדות שיקלטו סטודנטים בתחומים של מדעי המח'שב וההנדסה על חשבון תחומים שבהם קיימת "הצפת בוגרים" כמו משפטים ומינהל עסקים. ב–2015 הכריזה המועצה להשכלה הגבוהה כי תתמקד בחמש השנים הקרובות בעידוד לימודי מקצועות ההיי־טק במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. היא הקצתה תקציב של 700 מיליון שקל, שנועד לחולל שינוי במפת ההשכלה הגבוהה. התוכנית הצליחה ליצור שינוי באמצעות מתן תמריצים כספיים למוסדות שהגדילו את מספר הסטודנטים בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב, ובאמצעות הגדלת הסבסוד שהמדינה מעניקה לכל סטודנט שלומד באחד מהמקצועות האלה.
כך, התקציב הממוצע שמעבירה המדינה לסטודנט במקצועות ההנדסה ומדעי המחשב גדל מ–38 אלף שקל לפני 2015 ל–45 אלף שקל כיום, ולעומת זאת הסבסוד הממשלתי לסטודנטים הלומדים מינהל עסקים ירד מ–18 אלף שקל ל–15 אלף שקל. 100 מיליון שקל נוספים הוקצו לתקציבי פיתוח המיועדים לבניית מבנים, שדרוג כיתות ותשתיות בתחומי ההיי־טק.
בנוסף, מוסדות ההשכלה הגבוהה קיבלו תמריצים בסך 35 מיליון שקל שנועדו לקליטת אנשי סגל ולמימון הגדלת מספר הסטודנטים וצמצום הנשירה בתחומים אלה. בתקופה זו השתתפה המדינה בתקציבים לבניית בניין להנדסת מערכות תוכנה ומידע ואבטחת סייבר באוניברסיטת בן־גוריון; בבניינים לבתי ספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר־אילן; בהקמת פקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ובהקמת בית ספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית.
ואולם זאת מגמה הנמשכת כבר 20 שנה באקדמיה. היא נובעת מהעדפה של הסטודנטים ללמוד תחומים שבהם יש להם סיכוי גבוה יותר להגיע להכנסה גבוהה בשוק העבודה. כלומר, הביקוש ללימודי הנדסה נמצא במגמת עלייה קרוב ל–20 שנה, במקביל לצניחה מתמשכת במספר הסטודנטים במחלקות למדעי הרוח. בתקופה הזאת גם החל גידול בלימודי משפטים ומינהל עסקים. עם זאת, בשנים האחרונות, איבדו לימודי המשפטים ומינהל העסקים את יוקרתם לטובת מקצועות ההיי־טק — וגם הם החלו לסבול מירידה בביקוש. בשנים האחרונות, כאשר הביקוש ללימודי הנדסה שבר עוד שיאים, נבלם הגידול במספר הסטודנטים לתואר ראשון, וכך שאר תחומי הלימוד נפגעו.
הפריחה בלימודי מדעי המחשב וההנדסה, הניכרת בשנים האחרונות, באה לידי ביטוי גם בפתיחת מכללות ציבוריות המתמקדות בלימודי ההנדסה. המהלך, שבוצע לפני שלוש שנים תרם למכללות להנדסה וסייע להן להגדיל את הכנסותיהן, אך פגע במכללות ציבוריות המתמקדות בתחומים אחרים ובהם מינהל עסקים ומדעי החברה.
הביקוש ללימודי הוראה — בשיא
עד 2017, ובמשך שנים רבות, מדעי החברה היו תחום הלימודים הגדול ביותר מבחינת מספר הסטודנטים הלומדים בו לתואר הראשון. כיום לומדים בו 34 אלף סטודנטים בלבד, לעומת 42 אלף סטודנטים ב–2012. מנגד, מספר הסטודנטים לתארים בהנדסה עלה בתקופה זו מ–32 אלף ל–34.6 אלף סטודנטים.
אחד התחומים שספג את הפגיעה הקשה ביותר הוא מינהל עסקים, שמספר הסטודנטים בו צנח ב–19% מאז 2012. לימודי מינהל עסקים נחשבו לאחד מהתחומים הלוהטים במערכת ההשכלה הגבוהה. הם נהנו מגידול יציב וקבוע במספר הסטודנטים בשני העשורים האחרונים, ומספרם בסך הכל עלה בכ–170% מאז 2000 עד היום. עם זאת, ב–2013 מספר הסטודנטים לתואר הראשון בתחומי הניהול החל לרדת בחדות. בשנים האחרונות הירידה נבלמה וכיום שיעורם הוא 9.7% מהסטודנטים. לשם השוואה, 17% מהסטודנטים למדו לתואר ראשון בחינוך ובהוראה.
לימודי משפטים, שגם נהנו מעלייה בביקוש מתחילת העשור, נמצאים אף הם במגמת ירידה בשנים האחרונות: מאז 2012 מספר הסטודנטים לתואר הראשון במקצוע הזה ירד ב–19%.
בעשור האחרון נרשמה גם ירידה במספר הסטודנטים בלימודי המדעים — ביולוגיה ופיזיקה. שיעור הסטודנטים לתואר ראשון בביולוגיה ירד מ–3.2% ב–2007 ל–2.5% ב–2018. שיעור הסטודנטים לפיזיקה ירד מ–1.8% ב–2007 ל–1.4% ב–2018, אך מאז 2012 חל גידול במספר הסטודנטים לפיזיקה.
לעומת הירידה בתחומי לימוד רבים, הביקוש ללימודי הוראה נמצא בשיא — ושיעור הסטודנטים לחינוך עלה מ–14.4% ב–2013 ל–17% כיום. בשנים האחרונות נרשם המכללות להוראה גידול במספר הסטודנטים למרות עצירת הגידול במספר הסטודנטים לתואר ראשון — נתון שככל הנראה נובע מהעלייה בשכר המורים שהחל בעשור האחרון, אך גם מהירידה בתנאי הקבלה ללימודי ההוראה, המאפשרים כיום להתקבל גם ללא פסיכומטרי או עם ציון פסיכומטרי נמוך במיוחד. באחרונה נחשף ב–TheMarker כי הציון הממוצע של הסטודנטים לתואר ראשון בהוראה במבחן הפסיכומטרי ירד אל מתחת ל-500.
בשלב הבא — חיזוק מדעי הרוח
גם מספר הסטודנטים לרפואה עלה בשיעור ניכר של 25%, אך שיעור הסטודנטים ביחס למספר הכללי נותר ללא שינוי — כ-1.1% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים בפקולטות לרפואה. בנוסף, בשנים האחרונות נרשם גם גידול במספר הסטודנטים הלומדים את אחד ממקצועות העזר הרפואיים כמו אופטומטריה, עובדי מעבדה ועובדי סיעוד.
כאמור, בשנים האחרונות נמשכה הירידה במספר הסטודנטים הלומדים באחד מתחומי מדעי הרוח, כך שמספרם ירד בעשרות אחוזים בשנים האחרונות. שיעור הסטודנטים לתואר ראשון בתחומים אלה אמנם נותר יציב ב–2018 בהשוואה לשנה הקודמת, והסתכם ב–5.9% מהסטודנטים לתואר ראשון — אך זאת לאחר שבשני העשורים האחרונים מספרם של הסטודנטים למדעי הרוח ירד ב–70%.
בשנתיים האחרונות המועצה להשכלה גבוהה מנסחת תוכנית לחיזוק לימודי מדעי הרוח, אך זו עדיין לא הובאה לאישור המועצה ואינה מגובשת באוניברסיטאות. כפי שפורסם ב–TheMarker, הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה צפויה לאשר את התוכנית, שתקציבה מסתכם ב–100 מיליון שקל בחודשים הקרובים. במסגרת התוכנית האוניברסיטאות יציעו לתלמידים מסלולי לימוד חדשים, שישלבו בין תחומי הלימוד השונים במדעי הרוח, ואף יאריכו את לימודי התואר הראשון בשנה — בדומה למתכונת לימודי הליברל־ארטס הנהוגה באוניברסיטאות המובילות בחו"ל.
יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב, פרופ' יפה זילברשץ, אמרה אתמול: "הצלחנו להביא לשינוי אמיתי במסלולי הלימוד בישראל — הרבה יותר הנדסה והיי־טק ופחות לימודים במסלולים שבהם השוק מוצף כמו משפטים ומינהל עסקים — בזכות תמריצים של מאות מיליוני שקלים. בקרוב נאמץ מודל תמריצים גם במדעי הרוח, במטרה לחזק את המחקר וההוראה, לרבות פיתוח תוכניות לימוד חדשות ומינוף התארים הדו־חוגיים, המשלבים לימודי מדעי הרוח עם דיסציפלינות אחרות".
שר החינוך ויו"ר המל"ג, נפתלי בנט, אמר: ״עברנו מדשדוש לזינוק בלימודי ההנדסה וההייטק בישראל. צריך יותר מהנדסים ויותר לומדי מחשבים. זה מחזק את המשק ומחזק את מדינת ישראל. פעלנו להיפוך המגמה על ידי עידוד יותר סטודנטים ללמוד מקצועות היי־טק על פני משפטים, מינהל עסקים ומדעי הרוח. אני שמח שביצענו תיקון חשוב זה.
כתבה זו פורסמה במקור ב-TheMarker
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:
- שנת הלימודים במכללות הציבוריות עלולה לא להיפתח כסדרה
- הסכם חדש: חברי הסגל הזוטר באוניברסיטאות יקבלו תוספת שכר של 10.5%
"הבסיס להמשך קיומה של ישראל כאומת הסטארט־אפ הוא השקעה בתחומי המדעים, זו עוצמתה של ישראל בזירה הבינלאומית במשך שנים, ואותה יש להמשיך לטפח. לראשונה, המהנדסים ואנשי היי־טק עומדים בראש הרשימה, וזה מבטא שינוי חברתי ותפישתי עמוק. אנחנו מפתחים את הכלכלה והתעשייה ויוצרים מקומות עבודה. המל"ג מעודדת עוד ועוד שינויים כאלה, על פני רבבות עורכי דין ומשפטנים שמציפים את השוק. זאת אחת הדרכים המשמעותיות ביותר לדאוג לעתיד הסטודנטים והמדינה".
