הספרייה, המחשב, הטלפון החכם – דרכים לגיטימיות ללימוד באופן עצמאי בעולם המשתנה. בימים עברו, אם לא הבנתם משהו בשיעור לא הייתה ברירה אלא לחפש אחר ספר רלוונטי בספריה. בסוף שנות ה-90', הכרנו לראשונה את "גוגל" ומעט לאחר מכן את "ויקיפדיה", שללא ספק שינו את האופן שבו אנו לומדים. היום, כל סטודנט יכול להיכנס לאפליקציות סרטונים כמו "יוטיוב" או לחשבונות שונים ברשתות החברתיות, ופשוט להשלים הרצאות. אך מהו הדבר הבא? יש מי שאומרים שזו המציאות המדומה.
יאיר גולדברג (27), סטודנט בשנה הרביעית לפסיכולוגיה ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה ובעל העסק VRtime, נמצא בין תומכיה הנלהבים של המציאות המדומה: "לדעתי, מציאות מדומה תהיה השלב הבא בשיפור חוויית הלמידה. כל תלמיד יוכל להיכנס לשיעור במציאות מדומה ולמעשה יהיה נוכח בסרטון, שיותאם לו באופן אישי".
במטרה לבדוק האם למידה בסביבת מציאות מדומה עדיפה על פני למידה ממסך מחשב, בשנה האחרונה הריץ גולדברג מחקר ניסויי במעבדה למציאות מדומה במוסד בו הוא לומד. "השאלה שאנו בודקים היא האם הזיכרון הסמנטי של נבדק הלומד תוכן במציאות מדומה, יהיה טוב יותר משל נבדק הלומד את אותו התוכן ממסך מחשב", מסביר גולדברג.
זיכרון סמנטי?
"זיכרון סמנטי הוא זיכרון של עובדה, מושג או שפה. הזיכרון לטווח הארוך מחולק למידע שניתן להצהיר עליו - זהו מידע דקלרטיבי, ולמידע שלא ניתן להצהיר עליו - למשל מיומנות כמו הליכה. הזיכרון הדקלרטיבי, מחולק לזיכרון סמנטי וזיכרון אפיזודי. נניח, אם אשאל אותך אך היה בחופשה בפריז, את תדעי לפרט יותר לגבי מרכיבי זיכרון אישיים, שנחשבים לזיכרון אפיזודי - האווירה, חיי הלילה, הקולינריה וכדומה. אם הייתי שואל אותך באיזו מדינה נמצאת פריז, זה כבר זיכרון סמנטי".
"במחקר אנו מתמקדים בזיכרון סמנטי, במטרה לבדוק מהי הדרך שבה תלמידים יוכלו להצליח יותר במקצועות שדורשים זיכרון של עובדות ומושגים. אבל, חשוב לציין שגם סוגי זיכרון אחרים מעניינים אותנו, לצורך שיעורים מסוגים אחרים, כמו למידה של יוגה וטניס".
גולדברג חילק את הנבדקים במחקר לשלוש קבוצות על פי פלטפורמת הצפייה: מסך מחשב, מערכת תלת-מימד ב-360 מעלות ומערכת תלת-מימד בדו-מימד. הקבוצה האחרונה היא למעשה קבוצת הביקורת, והנבדקים בה רואים סרטון דו-מימד בעזרת הציוד של המציאות המדומה. "אנו מציגים לכל הנבדקים שיעור מצולם, כשהם מחוברים ל-GSR, מד מוליכות הבודק את רמת העוררת שלהם - כך אנו בודקים עד כמה הם מתרגשים או מתעניינים בסרטון", מסביר גולדברג. כ-24 שעות לאחר הצפייה, הנבדקים משיבים על סדרת שאלות לגבי הסרטון שבו צפו, במטרה לבדוק את הזיכרון לטווח הארוך. ההנחה היא שהנבדקים שיצפו בסרטון בפלטפורמת המציאות המדומה יתרגשו יותר מהצפייה, יעידו על חוויה מעניינת יותר וירגישו נוכחים יותר בסיטואציה. כתוצאה מכך, הם גם יראו יכולות זיכרון טובות יותר.
כיצד בחרתם את השיעור שבו יצפו הנבדקים?
"כדי לבדוק את הזיכרון הסמנטי של הנבדקים, היה צורך בתוכן סמנטי איכותי. פנינו לחברת הייעוץ הארגוני SIT, שמציעה סרטוני הדרכה לייעול החדשנות הפנים ארגונית, והם שמחו לשתף פעולה. לאחר שעברנו על מספר שיעורים, מצאנו אחד שהכיל תוכן סמנטי רב וצילמנו את המדריכה בשלוש פלטפורמות צפייה שונות, על פי קבוצות הניסוי".
"תוצאות הניסוי מעניינות, אבל הדבר החשוב כאן הוא ההבניה של הפרדיגמה. כלומר, מטרת הניסוי המסוים הזה היא לבדוק האם מציאות מדומה היא מדיום עדיף, אבל המטרה הגדולה היא להבין באופן מפורט יותר מהי דרך הלימוד העדיפה לכל אוכלוסייה", מסביר גולדברג.
אלטרנטיבה לשיעורים פרטיים וריטלין
לא בכדי החליט גולדברג, שאובחן בילדותו כבעל הפרעות קשב וריכוז, להתמקד בתחום שיפור הלמידה. "כילד, הפתרון שהציעו להוריי הסתכם בשיעורים פרטיים וריטלין. היום, בעולם כבר מתחילים לבדוק כיצד להתאים את השיעורים לצרכים של הילדים. למשל, יש תלמידים שזקוקים לכיתה שקטה, למורה שמדבר בטון מסוים או לסביבת לימוד עם צבעים וצורות מסוימות. סרטונים של מציאות מדומה הם אולי לא הפתרון השלם לילדים בעלי הפרעות למידה, אבל הם יכולים להוות חלק משמעותי מפתרון אלטרנטיבי, שעדיף על פני החלופות הקיימות כיום", משתף גולדברג.
מה הביא אותך להתעניין דווקא במציאות מדומה?
"במסגרת הלימודים, נחשפתי לתחומים רבים שבהם ניתן להשתמש בטכנולוגיה של מציאות מדומה כדי לעזור לאנשים, החל מטיפולים בפוביות וטראומות ועד לטיפולים פיזיולוגיים. התחילו לעלות לי רעיונות בנושא, ובראשם הרעיון לאפשר לכל מי שירצה ללמוד בפלטפורמה של מציאות מדומה. בדרך כלל, סטודנטים משתתפים בתכנית כעוזרי מחקר בלבד, אבל כשהצעתי את הרעיון לראש המעבדה, פרופ' דורון פרידמן, הוא אפשר לי לערוך מחקר משל עצמי".
גולדברג הוא אוהד כל כך גדול של מציאות מדומה, עד שהחליט לפתוח לפני כשנה את חברת VRtime, שמציעה אירועים המשלבים חוויית מציאות מדומה. "מציאות מדומה היא חדשנות פורצת דרך, אבל כרגע אנשים מתעניינים בעיקר בהיבט הכיפי והחווייתי, אז החלטתי לפנות לעולם האירועים", הוא אומר.
"רכשתי את הציוד המתקדם ביותר בשוק והתחלתי להקים עמדות הפעלה במציאות מדומה לאירועים שונים. קהל היעד מגוון מאוד - אני יכול ללכת ליום הולדת של ילד קטן ולאחר מכן לאירוע של חברה גדולה. חלק מהחזון שלנו הוא להפיץ את חוויית המציאות המדומה לכל מי שמתעניין בכך, ולכל אירוע נעשית התאמה אישית של החוויה, בהתאם לדרישות המזמין".
בעתיד נראה את המציאות המדומה בתחומים רבים לדעתך?
"מציאות מדומה קיימת כבר עשרות שנים, אבל בשנים האחרונות נראית התקדמות משמעותית בנושא, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת העניין בקרב האוכלוסייה. היום, אנחנו רואים את ההשפעה של טכנולוגיית המציאות המדומה בתעשיות שונות - טיפולים פסיכולוגיים, ביטחון, עיצוב ועוד. במקביל, תאגידי ענק כמו כמו 'גוגל' ו'פייסבוק' משקיעים ברכש חברות בתחום המחקר והפיתוח של מציאות מדומה".
"קשה לומר כרגע מה מהחידושים האחרונים בתחום המציאות המדומה יישאר לטווח הארוך. בכל אופן, מדובר בטכנולוגיה בעלת פוטנציאל אדיר, שיכולה לעזור בתחומים רבים ומגוונים. מציאות מדומה עוד נמצאת בשלביה המוקדמים, ואני בטוח שהיא תמשיך להפתיע אותנו בעתיד".