תקופת הלימודים האקדמית נחשבת כתקופה הסטודנטיאלית, הצעירה והרעננה שרובנו מביטים עליה בנוסטלגיה ומתגעגעים לזמנים בהם ישבנו על הדשא באוניברסיטה, הכרנו הרבה חברים והצלחנו לעבור את תקופת המבחנים בשלום. אך לא כולם רצים לפי מסלול החיים המודרני, ויש כאלו שבוחרים להיות תלמידים מן המניין בספסלי האקדמיה בגיל מאוחר יחסית. כמה מאוחר? הכול יחסי. מסטודנטית בת 36 שכייפה בארה"ב ועד סטודנטית בת 50 שמשלימה לימודי תואר ראשון לטובת העבודה.
לימודי סיעוד בגיל 50: "אני שקופה בעיני הצעירים, בגילי קשה לפתח קשרים"
מירה סיימה את לימודי ביה"ס לאחיות בצרפת בגיל 22 אך מעולם לא למדה לתואר ראשון, עכשיו בגיל 50 היא החליטה להשלים זאת, "אני לומדת תואר ראשון בסיעוד באוניברסיטת ת"א כי אלו הדרישות היום", ומוסיפה "אני אחות מוסמכת בקופת חולים ואם אני רוצה להתקדם אני צריכה להיות ברמה המבוקשת".
>> מתלבטים היכן ללמוד? היכנסו לייעוץ לימודים חינם
"אם הייתי רוצה ללמוד באקדמיה רק בשביל עצמי הייתי הולכת ללמוד אומנות, אני עושה זאת בשביל העבודה", היא מדגישה. למרות שהיא לא הסטודנטית היחידה שמשלימה לימודי תואר ראשון, היא מצהירה שמדובר בפרוצדורה לא פשוטה, "יש לי 4 ילדים ואני גם סבתא וזה גוזל לי זמן עם הנכדות", היא אומרת, "מאוד קשה לשלב לימודים עם חיי משפחה ומשרה מלאה", היא מוסיפה.
לדבריה יש גם יתרונות בלהיות סטודנטית בגיל 50, "זה משהו חדש לגמרי, זה נחמד מאוד לצאת מסביבת העבודה וללמוד דברים חדשים", היא מספרת "וגם האווירה הצעירה מוסיפה לעניין", היא מסבירה. אך נראה שלא תמיד הסביבה הצעירה כזאת חיובית עבורה: "אני שקופה בעיניהם, וזה מאוד מעצבן אותי", היא אומרת "הצעירים לרוב נמצאים בקבוצות ופחות הולכים לקראתך, בגילי כבר קשה לפתח קשרים חדשים", היא מוסיפה.
סטודנט בן 45: "הסטודנטים הצעירים לא יודעים מי זה גורבצ'וב או מתי הייתה מלחמת ויטנאם"
"הדבר שהכי הפתיע אותי בללמוד יחד עם צעירים ממני ב20 שנה בערך הוא ההבדלים בנינו מבחינת ידע כללי, הם לא יודעים מי זה גורבצ'וב, או מתי הייתה מלחמת ויטנאם ולא שמעו על המלחמה הקרה", אומר אייל (השם המלא שמור במערכת) בן 45 שלומד תואר ראשון במדע המדינה ומדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. אך מדגיש כי למרות הפערים בידע בתחום ההומאני, בתחום הריאלי דברים יכולים להשתנות.
אייל עובד 20 שנה בתחום תשתיות תוכנה, מספר שלא למד באופן פורמלי ומסודר באקדמיה והתקבל לעבודתו בזכות הניסיון הצבאי בתחום. "כעת התחלתי ללמוד בעקבות מלגה שקיבלתי מטעם העבודה, ואת מקצוע מדע המדינה בחרתי בשביל העניין". הוא מספר שהלימודים בגיל שלו מאתגרים: "החבר'ה הצעירים לפעמים דוהרים להשלים את התואר לקבל את הציון ואני בא ללמוד, כבר יש לי כיוון בחיים", הוא מספר גם ש לו אין הרבה זמן פנוי כמו לחבר'ה הצעירים: "אני נע סביב עבודה, משפחה ולימודים", למרות זאת הוא מדגיש כי הוא נהנה מכל רגע.
איך לומדים עם מרצים בגיל שלך? "זה לא מוזר בכלל, יש יחס קולגיאלי עם המרצים וזה מאוד נחמד", הוא מוסיף.
סטודנטית בת 39: סטודנטית מצטיינת ואמא במשרה מלאה
""בגילי המופלג", 39 הבנתי שאני צריכה תואר ראשון", מספרת רותם בן דרור לייבמן רכזת ספורט בחברה למתנ"סים. "הבנתי שאם אני רוצה להתקדם במקום עבודתי חשוב שאלמד ולכן חיפשתי מקום שאוכל לשלב בין העבודה והלימודים", היא מספרת. רותם, סטודנטית שנה ג' באוניברסיטה הפתוחה, לומדת מדעי החברה ומדעי הרוח ומתמחה בקרימינולוגיה מברכת על הרגע שהפכה לסטודנטית מן המניין, ואף תזכה לעמוד בשבוע הבא בבית הנשיא לקבל את התואר המכובד של מצטיינת הנשיא לשנת הלימודים תשע"ד.
לדבריה, היתרונות ללימודים בגיל המאוחר יחסית הם ברורים: "זה עניין של אחריות הבנה ורצינות", היא מסבירה, "פתאום אני מסתפקת רק בציונים של 95 ומעלה, ההסתכלות היא אחרת". רותם מתפקדת גם כאמא במשרה מלאה לבתה בת ה-6: "גם היא יודעת שבתקופת המבחנים נעמדים דום בבית ויש לי תמיכה מאוד גדולה מהמשפחה", היא מספרת בגאווה.
>> מתלבטים היכן ללמוד? היכנסו לייעוץ לימודים חינם
ובכל זאת, מהם הצדדים הפחות חיובים בלמידה "באמצע החיים"? "נזכרתי מאוחר מדי, יכול להיות שאם הייתי נזכרת לפני הייתי במקום אחר", היא אומרת אבל לא מצטערת: "למדתי רפואה סינית ועשיתי את מה שרציתי, פעם לא היה דגש על לימודים לתואר ראשון והיום זה מאסט", היא מציינת. נראה כי ספסל הלימודים הופך לחלק חשוב בחייה, "אני חושבת על לימודי תואר שני, זה מאוד מעניין אותי".
סטודנטית להיסטוריה כללית: "החיסרון היחיד שאין קורסים ב8 בבוקר"
"זה כיף ללמוד, אני מרגישה שאני עושה משהו רק בשבילי, אני נהנת מאוד להגיע לאוניברסיטה", מצהירה נורית שמחוני פינטו בת 42, סטודנטית להיסטוריה כללית באוניברסיטת ת"א. "תמיד רציתי ללמוד אבל החיים הביאו אותי לכיוונים אחרים". נורית, אם לילדה עם צרכים מיוחדים, מספרת שהיא מקדישה את מרב זמנה לגידול בתה. "עבדתי בכל מיני עבודות, הנהלת חשבונות , מזכירה רפואית ועכשיו החלטתי להשאיר את כלהדאגות מאחור וללמוד בשביל עצמי".
"תמיד אהבתי היסטוריה והחלום שלי הוא להיות מורה להיסטוריה", מסבירה נורית את בחירת תחום הלימוד. ומדגישה כי היא נהנת מתפקידה החדש בתור סטודנטית, "אני לא מבריזה משיעורים, זה מאוד חשוב לי, אני צמאה לידע", היא מסבירה את התחושה החדשה שמלווה אותה באקדמיה אך מודה שיש גם חסרונות: "החיסרון היחיד שאין קורסים בשעות מוקדמות ואני צריכה להספיק לחזור הביתה בצהריים ולדאוג לילדה שלי", היא מוסיפה.
איך מתייחסים אלייך הסטודנטים הצעירים?
"אני לא נראית כזאת מבוגרת", היא מציינת, "אני יושבת איתם ומדברת איתם, כיף לי איתם", היא מסבירה. אך למרות זאת מודה שיש הבדלים לפעמים בינה לבין דור הדיגיטלי, "אני למשל לא מקלידה במחשב, משתדלת לכתוב הכול ולא תמיד מספיקה".
תואר ראשון בבוסטון: סטודנטית בת 31 לומדת עם סטודנטים בני 18
רותם (36) לא מתפקדת על תקן סטודנטית ישראלית טיפוסית אך גם היא לא התחילה ללמוד "בזמן כמתבקש". היא השתחררה משירות קבע בצבא בגיל 28 והחליטה לארוז את חפציה ולטוס לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, ארה"ב. "טסתי לארה"ב, כי נמאס לי מהתקופה הארוכה בה הייתי בצבא ופשוט הכרתי את בעלי, התחתנתי ונשארתי ללמוד שם, היא מספרת ל-mako. "כשהייתי בארה"ב, לא ידעתי מה אני רוצה לעשות ואיזה מקצוע אלמד אם בכלל ועבדתי כבייביסיטר הרבה שנים".
למה בחרת ללמוד דווקא עכשיו?
"החלטתי להירשם ללימודי קרימינולוגיה ופסיכולוגיה בגיל 31 באוניברסיטת מסצ'וסטס בוסטון", לאחר שלדבריה, הופעל עליה לחץ מתון ע"י אמא שלה שרמזה לה כי הגיע הזמן להכיר את ספסל הלימודים מקרוב. הלימודים נמשכו כ-5 שנים ורותם סיימה את הלימודים בחודש מאי האחרון. בחודשים הקרובים תתחיל לעבוד במקצוע שרכשה כעובדת סוציאלית.
לדעתה ההגעה לשערי האוניברסיטה בגיל מאוחר יחסית דווקא חיובית: "את כבר יודעת מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה, יש הרבה תלמידים שמגיעים ללמוד ועוד לא התבגרו מספיק ואני עברתי כבר דבר או שניים בחיים". היתרון השני מבחינה הוא הרצינות והשקדנות, "לקחתי את הלימודים ברצינות כי אני יודעת שיש לזה מטרה, זה בשבילי ובשביל המשפחה, בשביל פרנסה טובה יותר. צעירים לוקחים את הלימודים בקלות דעת ויוצאים לבלות כל ערב, אני לא הרשיתי לעצמי לפספס שיעור אחד".
"החיסרון הוא שאכן לא יצרתי חברויות. באתי ללמוד וללכת", אבל היא מודה שהיא לא רואה בזה רק חיסרון, "בגיל הזה את פחות רוצה להכיר חבר'ה בני 20, אין לך צורך בכך. בשנה האחרונה גם הפכתי לאמא במשרה מלאה אבל זה לא הפריע לי לסיים את הלימודים, אמי ואחותי באו לעזור לי בגידול הילד, והצלחתי לסיים את התואר".
אמא לשלושה תהפוך לסטודנטית בשנה הבאה
חני סיבוני (36) אמנם עוד לא התחילה ללמוד אבל מתעתדת להתחיל בלימודי תואר ראשון, "החלטתי להירשם ללימודי חינוך, זו העבודה שהכי מתאימה לי בתור אמא", חני, היא אם לשלושה ילדים (11, 8, 5) המנהלת עם בעלה את מפעל הרהיטים המשפחתי, "עץ פטל" בקריית ביאליק. "תמיד רציתי ללמוד אבל זה התעכב ועכשיו הגעתי למסקנה שאין לי למה לחכות".
בימים אלו סיבוני משלימה בגרויות ולאחר שתסיים את המשימה הראשונה, תירשם ללימודים לשנת הלימודים הבאה בחינוך באחת המכללות בצפון. "אצטרך לוותר אולי על העבודה אבל סיכמתי הכול עם בעלי והוא מאוד מפרגן". סיבוני מודעת לזמן שתצטרך להקדיש ללימודים אך היא אינה חוששת מהאתגר: "אני מחכה לזה, אני רואה את זה כהשקעה חשובה ובעתיד זה יתרום לי במציאת עבודה". היא דווקא מחכה לאוכלוסיה הצעירה שתפגוש על ספסל הלימודים: "אני מניחה שרב הסטודנטים יהיו צעירים, אבל אני באה עם ראש פתוח והכל יהיה בסדר".