308,355 סטודנטים התחילו היום את שנת הלימודים האקדמית במוסדות להשכלה גבוהה, אך למרות שמדובר בהתחלה חדשה עבור רובם, נראה כי סטודנטים רבים מתקשים לעמוד בנטל הכלכלי. התאחדות הסטודנטים פרסמה אתמול את תוצאות סקר הסטודנט לשנת 2013 שערכה בדבר רווחת הסטודנטים. בסקר השתתפו 9268 סטודנטים לפיו עולה כי 55% מהסטודנטים נאלצים לקבל סיוע כלכלי מההורים.41% מהסטודנטים השיבו כי הם מקבלים סיוע כלכלי בגובה 9,000 שקלים בשנה, 18% מהם הודו כי הם מקבלים בין 9000 ל-12,000 שקלים ו-41% השיבו כי הם מקבלים מעל 12,000 שקלים בשנה.
הרבה סטודנטים מתקשים לשלב בין החיים הסטודנטיאליים שכוללים תשלומי שכר דירה, עבודה וגם השקעה בלימודים. "יוקר המחייה וההוצאות השוטפות בתור סטודנט בתל אביב גרמו לי לחזור לגור בביתי בקריית ביאליק", מספר חן שלומד כלכלה וניהול באוניברסיטת תל אביב והתחיל את שנתו השנייה באוניברסיטה. "למרות שגרתי במעונות ושילמתי 'רק' 1,300 שקלים עדיין הייתי צריך לעמוד בהוצאות מחייה שכוללות אוכל, נסיעות, ומערכת שעות תובענית ופשוט לא יכולתי לעמוד בכך", מצהיר חן.
"עבדתי בסמסטר הראשון בתור פקיד קבלה בבית מלון והרווחתי בסביבות 1,000-1,500 שקלים בחודש אבל מהר מאוד הבנתי שבלתי אפשרי לשלב בין העבודה ללימודים", הוא מדגיש. חן מספר כי החזרה לבית הוריו מקלה ומשמחת אותו "יש לי אוכל, מיטה, אני חוסך בדברים הקטנים, יש לי פרטיות ונוחיות ואמא שדואגת לי ושואלת 'אתה צריך משהו הסופר', את זה לא היה לי במעונות". מטרתו הנוכחית היא להתמקד בלימודים, "עכשיו יש לי ראש שקט לסיים את התואר בהצלחה, זו ירידה לצורך עלייה וזו ממש לא בושה", אומר חן.
חיי הסטודנטים: לומדים, ממלצרים וגרים בדירה שכורה
סקר ההתאחדות מראה כי על מנת להיות סטודנט חייבים לשלב בין לימודים לעבודה במשרה חלקית, 78% מהסטודנטים העידו כי הם עובדים במהלך לימודי התואר. השכר הממוצע הסטודנטיאלי עומד על 2,872 שקלים. 48% מהסטודנטים השיבו כי הם מרוויחים 1,000 עד 3,000 שקלים בממוצע לחודש (ברוטו), 20% מהסטודנטים השיבו כי הם מרוויחים עד 1,000 שקלים ו-19% השיבו כי הם מרוויחים בין 3,000 ל-5,000 שקלים ורק 13% העידו כי הם מרוויחים מעל 5,000 שקלים בממוצע לחודש.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בסקר שערכה ב-2008, כי העבודה הפופולרית ביותר בקרב הסטודנטים בישראל מתמקדת בתחומי מלצרות, אבטחה ושירותים. 35% מהסטודנטים בגילאי 20-29 השיבו כי הם עובדים במקצועות הללו בזמן לימודי התואר. 20% השיבו כי הם עובדים במקצועות פקידות ו22% השיבו כי הם עובדים במקצועות טכניים. בנוסף 5% השיבו כי הם מועסקים בתחומי תעשייה ובינוי. מהסקר עלה כי רב הסטודנטים עובדים בממוצע 30 שעות בשבוע, כ-40% דיווחו כי עבדו 40 שעות ויותר ו25% עבדו מתחת ל-20 שעות בשבוע.
ליאת גני, סמנכ"לית, מנהלת חטיבה בחברת כוח האדם "מנפאואר" אומרת היום, כי "ניתן להעריך שבשילוב בין העדפות הסטודנטים, הצורך להתאים למערכת השעות וההיצע הקיים של משרות בשוק, ניתן למצוא כי מרבית הסטודנטים עוסקים בתפקידים בתחומי שירות הלקוחות והמלצרות. משרות נפוצות אחרות יהיו: עבודות זמניות (יום עד שבוע), פקידות קבלה ואדמיניסטרציה, שמירה, קידום מכירות והסברה ועבודות בלתי מקצועיות דוגמת: העמסה ופריקה, ליקוט ומחסן, בדגש על עבודות המאפשרות משמרות".
מ' משלבת בין היותה סטודנטית לכלכה וניהול באוניברסיטת תל אביב, לבין היותה אחראית משמרת בגלידריה בעיר וגם מצליחה לממן את מחייתה בדירה שכורה במרכז ת"א, "לפעמים דווקא העבודה היא לטובה כי היא משמשת לי כמעין מפלט מהלימודים אך אין זה ספק שזה עול ובזמן שחבריי יוצאים ונהנים אז אני צריכה ללכת ולעבוד וגם בסופי שבוע", אומרת מ'.
מ' (23) מספרת כי לפני שהתחילה את הלימודים האקדמאים עבדה בחברת הייטק וחסכה כסף על מנת שתוכל "לשרוד" את החיים בתור סטודנטית, "אני חיה מהחסכונות שחסכתי במשך שנה שלמה ומשלימה הכנסה בגלידה כדי שאוכל לממן את ההוצאות השוטפות". למרות שמ' מצליחה לשלב בין העבודה ללימודים היא מודה שזה אפשרי אך לא קל בכלל "ההורים שלי עדיין עוזרים לי מדי פעם מבחינה כספית לפי הצורך, שכר הדירה שלי הוא 2,000 שקלים בחודש ואין ספק שמשכורת של 1,500 שקלים לא מספיקה לי בשביל לממן את ההוצאות למחייתי". היא מוסיפה.
" אני לא מבוסס כלכלית מספיק על מנת לשכור דירה בת"א"
על פי סקר הסטודנט 2013 שפרסמה התאחדות הסטודנטים עולה, כי 45% מהסטודנטים מתגוררים בדירה שכורה, 39% מהסטודנטים מתגוררים בבית ההורים או קרובי משפחה, 10% מתגוררים במעונות סטודנטים, ו- 6% בלבד גרים בדירה שבבעלותם.
מאור אסולין (26), סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה שהחל היום את השנה השנייה בלימודי התואר ולומד לתעודת הוראה באוניברסיטת תל אביב מספר שמבחינתו עשה בחירה מושכלת כאשר בחר לגור בבית הוריו בנהריה במהלך התואר הראשון והשני, "ההחלטה לגור בבית אפשרה לי לסיים את לימודי התואר הראשון ולסיים את לימודי התואר השני בגיל 26 בלבד. הצלחתי להתייצב כלכלית ולא להיות בחובות וגם להמשיך לחיות את חיי ולבלות בשעות הפנאי, למרות הנסיעה הארוכה", מספר מאור.
"אמרתי לעצמי שאני מעדיף להשקיע בלימודי התואר ובתור מי שלמד ארבעה ימים בשבוע, ידעתי שלא אוכל לעבוד במשרה מלאה ולממן שכר דירה", למרות זאת, הוא מוסיף "עבדתי בעבודות שונות במשרה חלקית בהן הרווחתי בערך 1,500 שקלים בחודש כמו בסלקום ומשרות בתחום החינוך שהיו קשורות ללימודיי ועדיין גם היום אני לא מבוסס כלכלית מספיק על מנת לשכור דירה בתל אביב", הוא מדגיש.
למרות שמאור אוחז בתואר ראשון בפסיכולוגיה אותו סיים במכללת גליל מערבי, הוא עובד בתור פקיד קבלה בבית מלון בעיר. "חינכו אותנו שהאקדמיה תסלול לך מקצוע ותעזור במציאת עבודה אך האוניברסיטה רק מעשירה ומחכימה ובשום פנים ואופן לא מהווה מכון השמה לעובדים. כשאסיים את לימודי התואר השני אוכל לבחור בין שלושה תפקידים, מורה, סוציולוג או פקיד קבלה במלון, השאלה הגדולה היא האם אבחר בתחום שאני אוהב או במקצוע שיאפשר לי להרוויח כסף בכבוד"?
"אני מחכה בקוצר רוח ליום שבו אוכל לפרוש כנפיים"
ג' (25) שלומד הנדסת מכונות באוניברסיטת תל אביב מספר גם הוא שלא היתה לו אפשרות אחרת כשהחליט להישאר בבית הוריו ברמת גן. "לא הייתה לי ברירה מבחינה כלכלית, התחלתי ללמוד הנדסת מכונות וידעתי שזה תחום שלא ניתן לשלב בו עבודה גם, הפקולטה עצמה ממליצה לא לעבוד וטוענת שלא תבוא לקראת סטודנטים שמשקיעים את רב זמנם בעבודה ולא בלימודים".
ג' מספר ששקל להפסיק את לימודיו כבר באמצע שנת הלימודים הראשונה, "בסוף הבנתי שלא כדאי לי ומתישהו אצטרך להתחיל ללמוד אבל אני מחכה בקוצר רוח לזמן שבו אוכל לעבוד, לגור בדירה משלי ופשוט לפרוש כנפיים". העובדה שהוא גר עם ההורים מקשה עליו, "צעירים בני 25 לא צריכים לגור עם ההורים, הם צריכים להתחיל את חייהם ולהיות עצמאים", אומר ג' אבל מוסיף "אבל אין לי ברירה, זה נטו שיקול כלכלי".