בסוף שנה שעברה, שאול, תלמיד שנה א' בכימיה, ניגש למבחני סמסטר. תוך זמן קצר הוא כבר הספיק לענות על השאלה הראשונה. תשובה ארוכה, מנומקת ומרשימה למדי. רק שאז חזר לקרוא את השאלה והבין שהפזיזות שלו עלתה לו ב-12 דקות מבוזבזות. התשובה שכתב לא היתה נכונה. תסכול ומתח היו רק חלק מהתחושות שהשתלטו באותו רגע על היכולת שלו לחשוב ולהמשיך במבחן. ביום יום שאול סבל מקושי להתרכז וללמוד, וקושי להקשיב בהרצאות. כמו כן חווה אי שקט פנימי שהפריע לו בלימודים וגם בעבודה. במשך השנים הוא חווה קשיים דומים, בלי לדעת ממה הוא סובל, עד שהגיע בשנה שעברה לנוירולוג שאיבחן הפרעת קשב (ADHD). אבחון שנראה לשאול מתאים יותר לילד בבית ספר יסודי מלסטודנט שנה א.
״הפרעת קשב היא בהחלט לא הפרעה של ילדים בלבד, והיא גם לא מופיעה לפתע בבגרות. ברוב המקרים היא מתבטאת כבר בילדות רק שאינה תמיד מאובחנת או מטופלת. יש מקרים שבהם סטודנטים לא יודעים שהתסמינים שהם חווים נגרמים בשל הפרעת קשב, מכיוון שחלקם אפילו עברו את בית הספר היסודי או את התיכון בלי קושי מיוחד, אך זה לא אומר שהיא לא היתה שם בגיל צעיר יותר״, מסבירה ד״ר רחל בן חיון, ״פעמים רבות, סטודנטים החווים קושי משמעותי בלמידה או שאינם מצליחים כפי שהם מאמינים שהם יכולים פונים ליחידה לקידום סטודנטים במוסד האקדמי שבו הם לומדים. כאשר עולה החשד לליקוי למידה או הפרעת קשב הסטודנטים מופנים לאבחון״.
לדברי ד״ר בן חיון, האתגר העיקרי הוא להבין באילו מקרים מדובר בהפרעת קשב. ״אחרי הכל, לא נרצה לתת טיפול תרופתי לאדם שאין לו הפרעת קשב, ולכן חשוב לנו לאבחן בצורה אובייקטיבית ומדויקת עד כמה שניתן״.
כיצד מתבצע אבחון הפרעות קשב?
״אבחון הפרעת קשב במבוגרים מבוצע על ידי רופא מומחה בתחומו, אשר התמחה ורכש ניסיון בטיפול בהפרעת קשב, לדוגמה נוירולוג, פסיכיאטר, או רופא משפחה שעבר התמחות. הפרעות קשב פוגעות בצורה שונה אצל כל אחד – לדוגמה, יש סטודנטים הסובלים בעיקר מפגיעה בריכוז ויש כאלה שיהיו אימפולסיביים או היפראקטיביים, אך כמובן שיש סטודנטים עם קשיים משולבים. הקשיים פוגעים לא רק בלימודים, אלא גם בתחומים נוספים כגון עבודה, חיי המשפחה, קשרים חברתיים ועוד. ולכן בשלב הראשון הרופא יבדוק מאילו קשיים סובל הסטודנט ובאילו תחומים בחיים.
אבחון הפרעת הקשב הוא אבחון קליני במהותו. במידת הצורך ניתן להיעזר במבחנים ממוחשבים או אחרים, אך מבחנים אלו אינם קובעים את האבחנה. במסגרת האבחון נבדוק גם האם יש מחלות או קשיים אחרים העשויים להתלוות להפרעת קשב, לדוגמה, הפרעה רגשית כגון חרדה ודיכאון, או ליקוי למידה, למשל דיסלקציה או דיסגרפיה. יש מקרים שבהם נבצע בדיקת דם כדי לוודא שאין מחסור בוויטמין B12, אנמיה או בעיה בבלוטת התריס – שכן בעיות אלה עשויות לגרום לבעיה בקשב.
האם היפראקטיביות בקרב סטודנטים דומה להיפראקטיביות בקרב ילדים?
״בשונה מילדים היפראקטיבים שעסוקים ללא הרף בפעילות כזו או אחרת, היפראקטיביות בקרב מבוגרים לרוב מתבטאת באי שקט פנימי, אך היא עשויה גם להתבטא באופן שונה. לדוגמה, יכול להיות שסטודנטית תתקשה להתמקד במטלות שהיא מקבלת ולא תוכל לשבת זמן ממושך בלי לקום ולזוז כל הזמן. יש סטודנטים שיבחרו לעסוק הרבה בספורט, אפילו ספורט אתגרי, מכיוון שספורט מעלה רמות מוליכים עצביים במוח, דבר הגורם לשיפור הקשב ולתחושה טובה יותר בגוף״.
ומה לגבי אימפולסיביות?
״גם כאן, אימפולסיביות יכולה להתבטא מעט שונה בקרב מבוגרים. היא עלולה לגרום לחוסר סבלנות, להתפרצויות זעם או לקושי להקשיב, דבר שעשוי לעורר ריבים וחיכוכים עם חברים ובני זוג. אימפולסיביות יכולה לבוא לידי ביטוי גם על הכביש, בנהיגה לא זהירה. אמנם הפרעת קשב ממשיכה גם כשמתבגרים, אך אצל מבוגרים רבים האימפולסיביות והיפראקטיביות מתמתנות עם הזמן״.
באילו כלים נוספים אתם משתמשים באבחון הפרעת קשב?
אנו מבצעים הערכה מקיפה להפרעת הקשב הכוללת ריאיון מקיף עם הסטודנט, ושימוש בשאלונים מותאמים למבוגרים. הריאיון מקיף תסמינים בילדות ובבגרות, וכולל תסמינים בתחומים שגרתיים של החיים במבוגרים, כולל עבודה, לימודים, מערכות יחסים ומשפחה, קשרים חברתיים, שעות הפנאי ותחביבים, בטחון עצמי ודימוי עצמי״.
״לפעמים נשתמש גם במבחנים להערכת ״התפקודים הניהוליים״, שהם כישורים חשובים מאוד לסטודנטים. למשל תכנון וארגון, ניהול זמן, דחיינות (לא להתחיל מטלה או להתחיל אותה ולדחות את סיומה), גמישות קוגניטיבית (לעבור מדבר לדבר ולעשות אותם טוב), וזיכרון העבודה, המקביל לזיכרון לטווח הקצר. המבחנים הם כלי עזר אבחוני בלבד מכיוון שלא תמיד נאבחן באמצעותם הפרעת הקשב״.
ומה עם בדיקות ממוחשבות ? האם גם הן יכולות לאבחן הפרעת קשב?
״פעמים רבות סטודנטים פונים לנוירולוג ששולח אותם לבדיקות ממוחשבות מסוג TOVA, MOXO, CPT – אבל, בניגוד לתפיסה הרווחת, בדיקות אלה לא מאבחנות הפרעת קשב. היתרון שלהן טמון בעיקר בזה שהן עוזרות לנו לדעת להתאים טיפול תרופתי למטופל. חשוב לציין שאבחון הפרעת קשב אינו דורש את הבדיקות האלה לצורך אבחון, וההפניה אליהן צריכה להתבצע על ידי איש מקצוע בלבד״.
איך אפשר לטפל בהפרעות קשב בקרב סטודנטים?
״אם אבחנתי אצל סטודנט או סטודנטית הפרעת קשב, ולדעתי טיפול תרופתי יוכל לעזור, אציע להם לנסות טיפול תרופתי מתאים על פי אורח חייהם. בטיפול תרופתי נוכל לראות לרוב השפעה מיידית.״
״לצד הטיפול התרופתי אציע לסטודנטים להיעזר בטיפול משלים. מחקרים רבים מראים כי שילוב טיפול תרופתי וטיפול משלים גורם לשיפור טוב בתפקוד של אנשים עם הפרעת קשב. לדוגמה, אפשר להציע טיפול בשיטת CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), שיטת פסיכותרפיה המבוססת על שינוי דפוסי חשיבה והתנהגויות שמטרתו להקל על אנשים עם הפרעת קשב. זהו טיפול רגשי ממוקד שמכוון לפתרון בעיות. קיימות שיטות טיפול אחרות כולל אימון להפרעת קשב (״קואצ׳ינג״) על ידי מאמנים המתמחים בתחום שיכולים ללמד אסטרטגיות שונות כגון שיטות לניהול זמן ולמידה, או תרגול מיינדפולנס היכול להביא לשינוי ביכולת תפיסה של גירויים ולשינוי בפעילות העצבית במוח ולשיפור הקשב והתפקודים הניהוליים. גם צוות המכון שלנו או היחידה לקידום הסטודנט במוסד האקדמי יכולים להמליץ על אסטרטגיות שונות שיכולות לעזור בלימודים״.
תני לי דוגמה לאסטרטגית לימוד שעליה המלצת לסטודנטים שהגיעו אליך
״הגיעו אלי סטודנטים שהתלוננו שהם מוסחים בקלות בזמן הרצאות. זה יכול להיות בגלל חבר שיושב לידם, הנייד שמצלצל או אפילו מחשבות פנימיות שלהם. הצעתי להם לא לכתוב את דברי המרצה, אלא להקשיב לדברים ולהשתמש בעזרים שונים לתיעוד ההרצאה. לדוגמה, להקליט את ההרצאה, לצלם את השקפים על הלוח, לצלם מחבר ועוד – כך שגם אם איבדו את הקשב הם לא יפספסו את השיעור ויאבדו עניין.״
מהם הטיפולים התרופתיים להפרעות קשב?
קיימות תרופות רבות ומגוונות לטיפול בהפרעת קשב והן נמצאות בשימוש כבר שנים רבות. אחד ההבדלים ביניהן הוא זמן הפעילות וההשפעה של כל תרופה. הפעולה של רוב התרופות מבוססת על הגברת נוירוטרנסמיטורים – מוליכים עצביים. תרופות אלו מסייעות בשיפור תסמיני הקשב עם יעילות ובטיחות שימוש מבוססת. תרופות אלה פועלות על המוח והשימוש בהן כרוך לעיתים בתופעות לוואי ולכן טיפול תרופתי חייב להינתן על ידי רופא המוסמך לכך ולהיות מותאם באופן אישי. התאמת התרופה מתבססת על שיקולים שונים, כגון אורח החיים של הסטודנט או הסטודנטית, עומס הדרישות הקוגניטיביות עליהם, מחלות רקע, ועוד״.
אם יש לי ילד שסובל מהפרעת קשב ולוקח תרופה, וגם לי יש הפרעת קשב, למה שלא אשתמש בתרופה שהוא לוקח? האם יש הבדל בתרופות לילדים ולמבוגרים?
״התרופות לילדים ולמבוגרים הן אותן תרופות, אך אני לא ממליצה להשתמש בתרופות ׳שכבר יש בבית כי הילד לוקח׳ מכיוון שהתרופה לא מותאמת באופן אישי. במבוגרים תיעשה התאמה אחרת של מינונים, סוג התרופה, תדירות הטיפול ותופעות לוואי. בנוסף, חשוב לעבור אבחון על ידי רופא מומחה ולהיות במעקב רצוף בזמן הטיפול״
למידע נוסף על הפרעות קשב ניתן לקרוא כאן.
לאבחון הפרעת קשב יש לפנות לרופא מומחה בתחום אשר הוכשר לכך ויש לו ניסיון.