כשחושבים על לימודים במוסדות להשכלה גבוהה, מדמיינים בעיקר הרצאות ארוכות ובעיקר הרבה מאוד חומר תאורטי, אותו צריכים הסטודנטים להבין ולשנן. המחשבות על יישום פרקטי של החומר לרוב מגיעות בשלב מאוחר יותר – כאשר הסטודנטים מסיימים את לימודיהם ועוזבים את המוסד האקדמי. אבל מסתבר שיש מוסדות שמאפשרים לרכוש ידע וגם להתנסות בו בשטח, כבר בזמן הלימודים וכחלק מהם.
ערן קצב, מפתח אפליקציות אנדרואיד, מרצה בכיר ואחראי פרויקטים בתחום המובייל ב"מכון הטכנולוגי חולון", התחיל את דרכו האקדמית בדרך המוכרת. הוא סיים בהצטיינות לימודים במדעי המחשב באוניברסיטה העברית, בה למד את כל החומר התאורטי הנדרש. לאחר מכן, הוא פנה להוראת מחשבים בתיכון, עד שהשתלב כמרצה במכון הטכנולוגי. כיום, התלמידים שלו נהנים לא רק מחומר תאורטי מוכר, אלא גם מאפשרות להתנסות בפועל בפיתוח אפליקציות פרקטיות, העתידות לשמש חברות שונות בתעשייה הישראלית.
לאחרונה, הוביל קצב מספר פרויקטים בשיתוף פעולה עם בתי חולים מובילים כמו בילינסון ושיבא. "לאחר שחברנו למחלקה הנוירולוגית בבלינסון, הבנו שהמטופלים במחלקה מתקשים להגיע לאיזון תרופתי, הנדרש כדי למנוע מצב שבו פעילות של תרופות שונות עלולה להתנגש", מספר קצב. "האפליקציה שפיתחנו, למעשה מאפשרת לנהל מעקב מסודר שבו הם יכולים לתאר את התחושות הפיזיולוגיות המתעוררות לאחר נטילת התרופות. כך בסופו של דבר, הרופאים המטפלים מקבלים תרשים מפורט שמסכם את ההשפעה הכללית של השימוש בתרופות על החולה. בצורה כזאת, ניתן להתאים טוב יותר את המינון ואת התרופות הרצויות עבור כל חולה באופן ספציפי".
בימים אלה, קצב וצוות הסטודנטים שלו עובדים על פיתוח אפליקציה שמטרתה לאפשר לחולי נפש להביע טוב יותר את רצונותיהם, באמצעות דמות וירטואלית אותה הם מפעילים ע"י עזרים שונים.
משנים מציאות תוך כדי התואר
איליה ווגמן, הוא סטודנט ב"מכון הטכנולוגי חולון", שהשתתף בפרויקט מהסוג הזה. הוא פיתח עם חבריו לספסל הלימודים אפליקציית חירום המיועדת לכוחות ההצלה. "מטרת האפליקציה שבנינו במסגרת מערך הפרויקטים של HIT, היא למפות את כל חדרי הקמפוס, באמצעות חיישנים חכמים הממוקמים בכניסה לכל חדר", הוא מסביר. "המטרה היא לאפשר לכוחות ההצלה הפועלים במצב חירום לדעת כמה אנשים נמצאים בכל רגע נתון בתוך כל חלל, מה שיכול להציל חיים במקרה של רעידת אדמה או שריפה למשל".
הפרויקט נעשה בשיתוף סטודנטים נוספים מתחום הנדסת חשמל במכון, שאחראים על פיתוח החיישנים. כיום ווגמן עובד בחברה המפתחת תכנה למכונה שמסוגלת לזהות כמות חיידקים במים, המיועדת, בין היתר, לאיתור מקורות זיהום. מי שמתנסה בפיתוח עצמו הם סטודנטים שלומדים במכון הטכנולוגי, אלא שהפעם ווגמן משמש בתפקיד המנחה. "הסטודנטים זוכים לניסיון תעסוקתי אמיתי עוד במסגרת הלימודים. אני חושב שבסופו של דבר זה אחד הדברים שהכי חשובים לסטודנט שלומד מדעים מדויקים – ההתנסות הפרקטית בשטח שלעיתים רבות מעניקה יסודות שחסרים בידע תיאורטי", אומר ווגמן.
עקרונות תיאורטיים שמשתלבים עם הצרכים בשטח
ד"ר יהונתן שלר, ראש המחלקה למדעי המחשב בHIT, מחזק את הדברים וטוען שהניסיון התעסוקתי שהסטודנטים צוברים במהלך הלימודים מעניק להם כלים רבים להמשך דרכם ועוזר להם להשתלב בתחום הרלוונטי. "סטודנטים שלומדים אצלנו במכון באים במגע עם תעשיית ההייטק, וחווים אותה הן במסגרת הפרויקטים שלהם בשנת הלימודים האחרונה והן באמצעות המפגשים עם המרצים הפועלים בה. חלקם אפילו משתלב בתעשייה כבר במהלך הלימודים".
ד"ר שלר מספר שהתואר הראשון למדעי המחשב כולל עקרונות תיאורטיים כמו אלגוריתמיקה ועקרונות של שפות תכנות, וגם פרקטיקה המשלבת את הלימודים באופן מעשי. "התחומים הנלמדים מגוונים – החל מיסודות מדעי המחשב, שפות תכנות שונות, תכנות אינטרנט, תקשורת ומערכות מבוזרות; דרך סייבר, רובוטיקה ועד בינה מלאכותית ולמידת מכונה שנחשבת לאחד התחומים החמים בעולם הטכנולוגיה. הפרויקטים היישומיים שבהם משתתפים הסטודנטים, מתקיימים בשיתוף עם מיטב החברות המובילות במשק, ונערכים בליווי המכון".
ד"ר שלר מציין כי לאחרונה התקיימו במכון כמה פרויקטים מרתקים, כמו למשל זה שנעשה בשיתוף המחלקה לזיהוי פלילי של המשטרה. "במהלך הפרויקט, פיתחנו מערכת אוטומטית לזיהוי כתב היד של אנשים. באופן דומה אנחנו מקימים סימולציה של עיר חכמה שיודעת לנטר תשתיות שונות, ויש עוד ועוד פרויקטים בקנה. במכון הטכנולוגי שמים דגש על חיבור בין הידע התיאורטי לבין הצד היישומי – מעשי. אנחנו מקפידים לעשות את זה גם במסגרת התואר השני, אשר מתאים גם לסטודנטים שכבר פועלים במסגרת תפקידים שונים בתעשייה".
רבים מהסטודנטים הלומדים במכון הטכנולוגי בחולון, נטלו חלק בפרויקטים שנעשו בשיתוף עם התעשייה, והצליחו למצוא עבודה בתחום. חלקם אף פועלים במסגרת אותן חברות בהן עשו את הפרויקטים ואחרים בתחום פיתוח האפליקציות בחברות אחרות. אין ספק שהניסון התכנותי שצברו בחברות סייבר, בבתי חולים ועוד, העניק להם ייתרון על פני בוגרי מדעי המחשב שלא צברו ניסיון בתחום.