צעירים רבים חולמים להטביע חותם ולשנות את העולם לטובה. כדי לעשות זאת בהצלחה, חשוב ללמוד במקום שיטמיע את היכולות המתאימות, וכן יפתח ויעצב לקראת היציאה לשוק העבודה.
זהו אחד העקרונות המרכזיים שHIT-, מכון טכנולוגי חולון, דובק בו. למעשה, HIT שם לעצמו למטרה לפתח את אנשי הטכנולוגיה של המחר, שיצעידו את האנושות קדימה, באמצעות לימודים חדשניים, עדכניים ודינמיים המתבססים על רלבנטיות לתעשייה, יישומיות ורב תחומיות.
שוחחנו עם חמישה תלמידים ובוגרים על האימפקט שהצליחו לייצר בזכות פרויקט הגמר שלהם, על האופן שבו תוכנית הלימודים סייעה להם בפן המקצועי ועל ההמלצות שלהם לסטודנטים מתחילים.
"היה חשוב לנו להכין ילדים לעולם התעסוקה של המאה ה-21 על ידי פיתוח Power Skills כבר בגיל צעיר"
טליה קוטלר (23 מכפר סבא) ושיר עינב (21 מאריאל), שנמצאות בשלבי סיום תוכנית הלימודים לתואר ראשון בטכנולוגיות למידה במכון טכנולוגי חולון, מפתחות בימים אלו את פרויקט הגמר שלהן. הפרויקט עוסק באימון ופיתוח של מיומנויות רכות בקרב ילדים בגילאי 9-12, באמצעות פלטפורמת משחקים המבוססת על טכנולוגיית AR (מציאות רבודה), בליווי המרצים ינאי זגורי וטל קליין.
"מציאות רבודה היא טכנולוגיה שבאמצעותה אלמנטים וירטואליים גרפיים מוטמעים בזמן אמת על גבי הסביבה הפיזית של העולם האמיתי", מספרות השתיים. "במסגרת פרויקט הגמר פיתחנו אפליקציה הכוללת שלושה משחקים מבוססי AR שכל אחד מהם מאמן מיומנות רכה שונה, הסתגלות לשינויים, הקשבה אפקטיבית או חשיבה לוגית".
החזון העומד מאחורי הפרויקט הוא להכין ילדים לעולם התעסוקה הדינאמי של המאה ה-21 על ידי אימון ופיתוח מיומנויות רכות (Power skills) כבר בגיל צעיר. מיומנויות מסוג זה מבוקשות מאוד בעולם התעסוקה של היום אך בפועל אינן נלמדות כראוי במסגרת מערכת החינוך. שילוב טכנולוגיית ה-AR נועד להפוך את הלמידה לפעילה ולעורר מוטיבציה בקרב הילדים.
"הרעיון לפרויקט צמח בהאקתון The FUTURE Challengeשהתקיים במאי 2020 ובו השתתפו יעל טל וטל לינדנפלד, סטודנטיות בשנה הרביעית מהפקולטה לעיצוב ב-HIT. לאחר ההאקתון יעל וטל החליטו להמשיך לפתח את הפרויקט והגישו אותו כהצעה לפרויקט גמר בפקולטה לטכנולוגיות למידה. אנחנו קיבלנו את הפרויקט והחל מתחילת השנה התחלנו לעבוד בצמוד ליעל וטל. במהלך תכנון ואפיון המשחקים בפלטפורמה עבדנו כצוות אך חילקנו את התפקידים כך שיעל וטל היו אחראיות על העיצוב והנראות של הפלטפורמה ואנחנו היינו אחראיות על פיתוח התוצר בפועל".
"הפיתוח נעשה באמצעות מנוע unity ושימוש בערכת הפיתוח Google ARCore, המאפשרת לפתח יישומים מבוססי AR עבור מכשירי אנדרואיד", הן מוסיפות. "כעת אנחנו בעיצומו של תהליך ההערכה של הפרויקט. ביצענו ראיון מומחה עם פרופסור גילה קורץ (דיקנית הפקולטה לטכנולוגיות למידה) וביצענו בדיקת שימושיות לקבוצה של 13 ילדים בקהל היעד. במהלך התצפית על הילדים ראינו שהם מאוד מתלהבים מטכנולוגיית ה-AR ושהייתה להם הרבה מוטיבציה לשחק במשחק. אנחנו בטוחות שבשנים הקרובות הטכנולוגיה תתפתח ותצבור תאוצה, ויעשה בה שימוש בתחומים רבים, בין השאר בעולם פיתוח המשחקים והלמידה".
איך הלימודים באים לידי ביטוי בפרויקט הגמר?
"בזכות הלימודים בתואר רכשנו את היכולת לעבוד בצוות בצורה יעילה, למדנו איך לעבוד במקביל על מספר פרויקטים תחת לחץ של זמן וכן למדנו איך למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות שונות שאנחנו נתקלות בהן", מספרת שיר.
"אנחנו בטוחות שכאשר נתחיל לעבוד בתעשייה המיומנויות שרכשנו במהלך התואר יעזרו לנו מאוד להתקדם ולהתפתח מקצועית", אומרת טליה.
יש לכן המלצות לסטודנט מתחיל שרוצה להיכנס לתחום?
"חשוב להגיע עם ראש פתוח, הרבה מוטיבציה ולא לפחד לקבל ביקורת", משיבה טליה.
"לא צריך להתפשר או לוותר על הפרטים הקטנים כי הם יכולים לשנות את כל התמונה", אומרת שיר, "מהחוויה שלנו בתואר אנחנו ממליצות להשקיע כמה שיותר בפרטים כי בסוף ההשקעה משתלמת, ומרגישים המון סיפוק מהתוצר הסופי".
חשבתן כבר מה אתן רוצות לעשות אחרי התואר?
"בשנים הקרובות אני רואה את עצמי מוצאת עבודה בתור מפתחת front-end ומתקדמת מקצועית בתחום", מספרת שיר ואילו טליה משתפת כי עוד לא החליטה במה תעסוק לאחר הלימודים: "יש שלושה תחומים עיקריים שאני שוקלת אם להתקדם בהם מקצועית: תחום העיצוב ואפיון חווית משתמש, תחום פיתוח front-end ותחום פיתוח משחקים".
"הצגתי את המחקר בכנס חשוב והבנתי שכל הלימודים התחברו לי פתאום בבת אחת"
עוד יוזמה מבטיחה שעלתה במסגרת הלימודים במכון טכנולוגי חולון היא של אוהד בן חיים בן 37 מרעננה, בוגר המכון בהנדסת חשמל ומתמטיקה שימושית.
פרויקט הגמר שעשה כסטודנט היה בשיתוף פעולה עם בית החולים איכילוב, כסיוע במחקר על חולי פרקינסון. "באיכילוב הגו ניסוי במסגרתו בחנו אפשרות לטפל בחולי פרקינסון מבוגרים באמצעות מציאות מדומה (VR), דרך חיישנים שמוקמו ברגלי החולים", מסביר אוהד, "התוכנה, שהייתה יותר כמו משחק מציאות מדומה, 'הכריחה' את החולים להתגבר על מכשולים כמו משוכות שגרמו להם להגביה את הצעדים שלהם או שלוליות שגרמו להם להאריך את הצעדים בכדי לדלג מעליהן. התפקיד שלי היה לנתח ולמצוא איך ומתי הם נכשלים בצעדים שלהם".
"כאשר הצגתי את ממצאי המחקר שלי, יחד עם שותפי לפרויקט דימה פטושוב, איכילוב התפעלו מאוד והם רצו שנציג אותם בכנס של ביו-רפואה בחיפה באותו החודש", הוא מספר, "הצגנו את המחקר שלנו שם וראינו עוד עשרות פרויקטים, שכל אחד ואחד מהם ניסה לפתור בעיה רפואית אחרת, למרות שלאף מציג אין רקע ברפואה. כולם באו מתחומים כמו מתמטיקה, מחשבים או הנדסה. פתאום הבנתי שהלימודים שלי, גם בהנדסת חשמל וגם במתמטיקה שימושית, התחברו ונתנו לי כלים כל כך עמוקים שאפשרו לי 'לתקוף' בעיות הרבה מעבר לעולמות הללו".
"הלימודים ב- HIT היו מעשיים ופרקטיים. במסגרת הלימודים תרגלתי הרבה פרקטיקות, בעיקר בכל הקשור ללמידת מכונות, שהיום אני עושה באופן שוטף ביום-יום במסגרת העבודה שלי, שמצאתי מיד לאחר סיום הלימודים".
יש לך המלצות לסטודנט מתחיל שרוצה להיכנס לתחום?
"לעשות את הטוב ביותר שלו. גם אם לא הולך בהתחלה, בסוף הפאזל יתחבר לכם ותרגישו סיפוק אדיר ממה שאתם עושים".
"אחוז ההצלחה של זיהוי המחלה היה בסביבות 93-94 אחוז, שזה גבוה יותר מיכולת זיהוי של המטולוג"
בוגר נוסף של התואר במתמטיקה שימושית והנדסת חשמל הוא אלכסיי נומזוב, בן 35 מגבעת שמואל.
פרויקט הגמר של אלכסיי עסק במחלת התלסמיה, מחלה תורשתית של תאי הדם האדומים, הגורמת לשיעור מופחת של שרשרת ההמוגלובין. "התחלתי את הפרויקט כבר בשנה ב'. עשיתי מחקר ביו-רפואי שמטרתו הייתה מאוד פרקטית: לזהות נשאים של שארי תלסמיה, כי אם הם קיימים אצל שני ההורים – הם עלולים לעבור לילד ולהגביר את הסיכוי שהוא יהיה חולה בתלסמיה".
"ההורים לא תמיד מודעים לכך שהם נשאים של המחלה, גם אם הם לא בהכרח חולים בה", הוא מדגיש, "זאת מחלה קשה שמותירה מום קשה בילד, ותנאי ההישרדות נמוכים מאוד בשנים הראשונות. פרויקט הגמר שלי היה בשיתוף קופת חולים 'כללית', ומה שבעצם עשינו זה לזהות שארי תלסמיה אצל ההורים, באמצעות אלגוריתם מתמטי וסטטיסטיקה. אחוז ההצלחה היה בסביבות 93-94 אחוז, שזה גבוה יותר מיכולת זיהוי של המטולוג".
האם המשכת לעסוק בתחום לאחר התואר? איך הלימודים שלך באים לידי ביטוי ביום-יום?
"לאחר התואר עבדתי כעובד מחקר במכון ויצמן ולאחר מכן המשכתי לתואר שני בחקר מדעי המוח, בתחום של שיקום חולים שעברו שבץ מוחי", מספר אלכסיי, "היום אני עובד בתור מהנדס וחוקר אלגוריתמים בחברת הייטק. נכון להיום אני עובד על בניית מכשיר המודד לחץ דם באופן רציף ובצורה לא חודרנית. הרקע הבסיסי שקיבלתי במהלך הלימודים צף כמעט על בסיס יומי בעבודה שלי. היו הרבה קורסים פרקטיים ומעשיים במהלך התואר, והתנסות בדברים שאני נתקל בהם בשגרת היום שלי בעבודה".
למה בחרת ללמוד דווקא ב-HIT?
"הלימודים המוצעים במכון הם פרקטיים ומכוונים לתעשייה ותמיד יש הרגשה כי הסטודנט הוא במקום הראשון. במכון, ובמיוחד בפקולטה למדעים, יש קשר רציף בין הסטודנטים למרצים והתוכנית גמישה מאוד. כל אלה התחברו למה שחיפשתי במוסד הלימודים שלי ולכן בחרתי להירשם. אין ספק כי זו הייתה החלטה נכונה", הוא אומר ומדגיש: "אני ממליץ לצעירים שמתעניינים בלימודים ללכת ללמוד משהו שנותן להם סיפוק. תחום הביו-רפואה קשה ומפרך, ואם לא יהיה סיפוק מהתוצאות, העבודה הקשה תהיה לחינם. הסיפוק הוא זה שהחזיק אותי ביום-יום מבחינה נפשית".
"תוצאות המחקר שלנו יאפשרו לבעלי עניין חיזוי מיטבי של פשיטת רגל בחברות ציבוריות בישראל"
את שלי כרמל חורי (27 מגבעתיים), הלימודים לתואר ראשון בניהול טכנולוגיה ב-HIT הובילו אל עבודתה הנוכחית כאנליסטית במשרד הביטחון. לצד עבודתה, היא לומדת לתואר שני במנהל עסקים.
פרויקט הגמר של שלי, שבוצע יחד עם טל אטיאס ומור ברלב, עסק בבחינת יכולת החיזוי של מדד אלטמן בחברות ציבוריות בשווקים ורטיקליים בישראל, בהשוואה ללמידת מכונה.
"מטרת הפרויקט הייתה מציאת שיטה יעילה לנבא את העתיד הכלכלי של חברות ועסקים", מספרת שלי. "מדד אלטמן, שפיתח פרופסור אדוארד אלטמן בשנת 1968, הינו אחד המדדים המקובלים בעולם ובישראל לחיזוי פשיטת רגל בחברות. המדד הינו משוואה לינארית פשוטה, שנבנתה בהתאם לנתוני השוק בארה"ב בין השנים 1965-1946. יתר על כן, המדד בעל 'תחום אפור': הוא אינו יודע לחזות האם החברה תשרוד, ואינו מביא בחשבון שוני בין מאפיינים של תחומים עסקיים שונים. בשוק הישראלי נעשו מספר מחקרים, שמצאו שהמדד הוכיח את דיוקו ויכולת הניבוי שלו גם עבור חברות מקומיות, אך הם ברובם לא עדכניים וצרים מדי - הן בהיבטי גודל המדגם והן בהיבטי תקופת המדגם".
"הפרויקט שלנו חקר את יכולת החיזוי של מדד אלטמן בורטיקלים שונים בישראל, תוך השוואתו לאלגוריתמים של בינה מלאכותית", מספרת שלי, "בחרנו להתמקד בשלושה ענפים בעלי מאפיינים שונים – הייטק, תעשייה, מסחר ושירותים. לטובת הפרויקט ייצרנו Database ייחודי של 178 חברות ציבוריות ישראליות בטווח זמן של 6 שנים בהתבסס על דוחות פיננסים מאתר הבורסה. מדובר במדגם הגדול ביותר והעדכני ביותר שעליו נבחנה יעילותו של מדד אלטמן בישראל. הרצנו 11 אלגוריתמים של למידת מכונה על מדגם הנתונים ב-3 וריאציות שונות והשוונו את ביצועיהם למדד אלטמן. המסקנות היו מחדשות ומפתיעות – למידת מכונה מנצחת את אלטמן. מדד אלטמן דורג אחרון ומצאנו 27 קומבינציות בין הנתונים לאלגוריתמים השונים, שהציגו יעילות גבוהה יותר מאלטמן לחיזוי השרידות של החברות הציבוריות בישראל".
"מציאת שיטה יעילה לניבוי עתידן הכלכלי של חברות, הינה בעלת חשיבות גבוהה במציאות העכשווית, בה אורך החיים הממוצע של חברות מתקצר ושינויים בסביבה העסקית חלים באופן תדיר ובקצב מהיר. תוצאות המחקר שלנו יאפשרו לבעלי עניין חיזוי מיטבי של פשיטת רגל בחברות ציבוריות בישראל". בימים אלו מקדמים שלי וחבריה, יחד עם מנחה הפרויקט, מאמר אקדמי שמסכם את עיקרי המחקר, במטרה שיפורסם בירחון מדעי.
למה בחרת ללמוד דווקא ב-HIT? מה לקחת איתך מהלימודים?
"הסיבה העיקרית בגינה בחרתי ללמוד ב-HIT היא היכולת לשלב עבודה כבר במהלך הלימודים", היא משיבה, "הבנתי שבשוק העבודה היום חשוב לייצר יתרון תחרותי, וניסיון פרקטי בתחום הוא הכרחי. ב-HIT המסלול הגמיש מאפשר שילוב של עבודה במשרה מלאה תוך כדי הלימודים, וכך יכולתי ללמוד ולהתמקצע בעת ובעונה אחת. במהלך כל התואר עבדתי במשרות שונות בתחומי ניתוח נתונים ומחקר, גם במשרות שמיועדות לבוגרי תואר ולא רק לסטודנטים, וכך השתלבתי בשוק העבודה בקלות ובמהירות. בנוסף, HIT מציעה שכר לימוד אטרקטיבי והעניקה לי מלגה על נתוני קבלה גבוהים, זאת לצד רמת לימוד גבוהה ושם של מוסד אקדמי איכותי. האווירה במכללה משפחתית והיחס הוא אישי ויש לכך חשיבות גבוהה מבחינתי".
"במהלך הלימודים רכשתי כלים רבים המסייעים לי בעבודתי מדי יום, בדגש על מתודות וכלי מחקר, ניתוח נתונים וניהול פרויקטים. כמו כן, התואר נתן לי בעיקר את היכולת להיכנס בקלות לכל עולם תוכן חדש בו אני נדרשת לעסוק ולנהל שיח עם טכנולוגים בתחומים שונים. אני חשה שהתואר אפשר לי לפתח את יכולת החשיבה והניתוח שלי, שבאה לידי ביטוי בחשיבה תהליכית ויצירתית כאחד, בשאילת השאלות הנכונות ובראיית התמונה הרחבה. בנוסף, לקחתי מהתואר את היכולת ללמוד מהר ותחת עומס וסיגלתי כישורי למידה וניהול זמן לעבודה ולחיים בכלל".
לסיום, מה היית ממליצה לסטודנט המתחיל?
"בעידן המודרני שבו אנו צריכים להמציא את עצמנו כל הזמן מחדש ורסטיליות היא מילת המפתח", מסכמת שלי, "תחום התעשייה וניהול הטכנולוגיה הוא תשתית מעולה לכך. אמנם התחום הוא רחב ודורש יכולות מגוונות, אך בכך גם טמון היתרון שלו. תחתרו כמה שיותר להתמקצע עוד תוך כדי התואר על מנת לרכוש כמה שיותר כלים פרקטיים".