תמיד ידענו שרפואה וטכנולוגיה הם שני תחומים מפותחים ומתקדמים במיוחד בישראל, ומגפת הקורונה הוכיחה את זה שוב. מערכות הבריאות בארץ התמודדו במהירות עם השגרה החדשה, שהצריכה מצד המטפלים וגם המטופלים הסתגלות לאמצעים דיגיטליים - החל מפגישות עם פסיכולוגים ואפילו פסיכיאטרים דרך הזום ועד למכשור ביתי שנועד להעביר נתונים רפואיים מבלי שהמטופל יאלץ לצאת מהבית. חשוב לציין שתחום הרפואה הדיגיטלית תופס תאוצה כבר לא מעט שנים, ומשבר הקורונה רק האיץ את תהליך ההטמעה שלו.
אז מה היא בעצם רפואה דיגיטלית? הנה כמה עובדות שאולי לא ידעתם על התחום המרתק הזה:
העתיד כבר כאן
כשמדברים על רפואה דיגיטלית, המונח יכול להישמע גדול ומאיים, במיוחד עבור מי מאיתנו שפחות מיודדים עם טכנולוגיה. אבל האמת היא שהעתיד כבר כאן, ורוב הכלים שנכללים תחת התחום הזה הם שגרתיים - שיחות טלפון ושיחות וידאו בין מטפלים למטופלים, מערכות מידע חכמות שכבר עובדות בבתי החולים והמרפאות ועוזרות לאנשי הרפואה לגשת לתיק הרפואי שלנו בצורה הטובה ביותר, וכמובן אפליקציות ידידותיות למשתמש שמאפשרות לנו לבצע שלל פעולות אשר פעם היינו חייבים לצאת מהבית בשבילן.
ההשקעות בישראל בתחום הרפואה הדיגיטלית גדלות משנה לשנה ויגדלו עוד יותר בעתיד
חברות הזנק (סטארטאפ) בתחום הרפואה הדיגיטלית עוסקות בייעול תהליכים קליניים (אבחון, טיפול, מעקב), תמיכת החלטה, טיפול באמצעים דיגיטליים, טיפול/שיקום מרחוק, טכנולוגיות מסייעות, טכנולוגיות אבחון (דיאגנוסטיקה) והגברת מחויבות מטופל לטיפול באמצעות טכנולוגיה.
ההשקעות בחברות הזנק ישראליות בתחום הרפואה הדיגיטלית במהלך השנים האחרונות גדלות בקצב מרשים – ב- 2018 הושקעו 511 מיליון דולר, ב- 2020 – 813 מיליון דולר ורק בשליש הראשון של 2021 הושקעו בחברות הזנק בתחום בארץ כ- 700 מיליון דולר.
הפיתוחים המעניינים ביותר הם בתחום הטיפול הביתי
בין אם מדובר באוכלוסיית הקשישים, נשים בהריון, תינוקות או חולים כרוניים, הרפואה הדיגיטלית פיתחה ועדיין מפתחת כלים חכמים רבים שעוזרים לאסוף מידע מהסביבה הביתית - סנסורים של תנועה, מעקב אחר פעילות חברתית, נטילת תרופות ועוד.
״אנחנו יכולים לקבל מידע שלא היינו רגילים לראות פעם בתוך התיק הרפואי – כמו מידע תפקודי, קוגניטיבי והתנהגותי", מסבירה ד״ר הדס לוי, ראש תחום רפואה דיגיטלית ב- HIT מכון טכנולוגי חולון. "התוצאה היא תמונה מקיפה ומדויקת אודות המטופל, שעוזרת להתאים לו טיפול אישי, וגם רפואה מניעתית - לדעת מה מצבו ומתי נדרשת התערבות לפני שמשהו 'רע' קורה (כגון: מחלה, אירוע נפילה בגיל מבוגר)״.
הגורם האנושי לא הולך לשום מקום
הטכנולוגיות הדיגיטליות החדשות בתחום הרפואה אמנם יכולות להחליף טיפול אנושי במקרים מסוימים, אבל ד״ר לוי מסבירה שלא רק שהגורם האנושי לא יעלם, אלא שהוא חלק מהותי מאוד מהפיתוח שלהן. ״ניקח לדוגמה את תחום בריאות הנפש - יש לנו פיתוחים כמו אפליקציות שמאפשרות למטופל לתאר את התחושות שלו ואפילו דמות וירטואלית שמתווכת בינו לבין המטפל", היא אומרת ומדגישה: "המטרה של הרפואה הדיגיטלית היא לטייב את המידע הרפואי ולחלץ מתוכו תובנות קליניות באמצעות כלי בינה מלאכותית (AI) במטרה לשפר את איכות הטיפול הרפואי, אך לעולם לא נצליח להחליף את המגע האנושי. אנחנו מאפשרים למטפלים לדעת יותר על המטופלים, לקבל מידע איכותי ומדויק יותר ובכך לשפר את התקשורת ואת הטיפול, אבל בשני הקצוות תמיד יש בני אדם - ואת זה אנחנו לא מחליפים״.
כחלק מתהליך הלמידה והפיתוח במעבדות של HIT, ד״ר לוי מספרת שהמטופלים והמשפחות שלהם מעורבים כבר משלב הפיתוח הראשוני, כך שאף פרויקט לא יוצא לדרך בלי לוודא שהוא מתאים למשתמשים. הרפואה הדיגיטלית היא למעשה תחום, אשר בין היתר, מבקש לשפר את החוויה האנושית ככל הניתן, ולהירתם לטובת מטופלים ומטפלים כדי לקחת את כל מקצועות הרפואה עוד צעד קדימה - החל מרפואת משפחה דרך טיפול במחלות כרוניות, איסוף מידע על מטופלים שיש להם כמה מחלות במקביל, תחום הסיעוד, עבודה סוציאלית, בריאות הנפש, התפתחות הילד ועוד.
המסלול שיאפשר לכם לעסוק ברפואה דיגיטלית מיד לאחר הלימודים
מכיוון שרפואה דיגיטלית היא מפגש בין כמה עולמות ידע שונים, ב-HIT קמה תוכנית לתואר ראשון (B.Sc.) שמאגדת בין כל התחומים האלה, כך שהיא מאפשרת למי שרוצה לעסוק בצד הטכנולוגי לדעת לדבר בשפה הרפואית, ולהיפך - מנגישים את השפה הטכנולוגית עבור מי שרוצים ללמוד את מקצועות הרפואה בעתיד. ״אנחנו מקנים לסטודנט ידע שמגיע מכמה דיסציפלינות שונות ונותנים לבוגרים שלנו יתרון בכך שהם מבינים את שני העולמות ויכולים להוות את הגשר ביניהם, ולדבר את השפה החדשה של הרפואה הדיגיטלית״, אומרת ד״ר לוי, ״העולם הזה מתפתח בקצב מהיר, אבל עדיין חסר לנו ההון האנושי, ובתואר אנחנו מכשירים את הבוגרים להיות חלק מהעתיד הזה, בין אם הם רוצים להיות אנליסטים של נתונים רפואיים ולהבין את השפה הקלינאית ובין אם הם רוצים להיות רופאים בעלי ידע על עולם הרפואה הדיגיטלית״.
כמובן, אין שום דבר חיובי במגפה עולמית, אבל ד״ר לוי מסבירה שהלחץ שנוצר על מערכות הבריאות מסביב לעולם למצוא פתרונות חדשים לרפואה מרחוק, הוכיח שתחום הרפואה הדיגיטלית קל ומהיר יותר להטמעה ממה שחשבנו: ״התחום הזה חם מאוד, ועוד לפני הקורונה הייתה לנו את ההבנה שעולם הבריאות זקוק לו. הקורונה נתנה דחיפה עצומה, האיצה תהליכים והאירה עוד יותר עד כמה זה חשוב. לפתע פתאום אי אפשר להגיע לרופא, צריך לאסוף ולעבד מידע רב בזמן קצר מאוד, לאסוף מידע ממדינות שונות ומאוכלוסיות שונות, להבין מי הן האוכלוסיות הפגיעות יותר ואיך אפשר לתת את הטיפול הטוב ביותר - תגובתי וגם מניעתי - שמותאם באופן אישי לכל מטופל ומטופל. הקורונה האיצה את התהליכים האלה ועזרה לנו להטמיע טכנולוגיות שלבטח היה לוקח יותר זמן להטמיע אותן ללא הקורונה״.