עם סיום שנת 2017 פורסמה רשימת האוניברסיטאות  שמכינות את הסטודנטים שלהם הכי טוב לשוק העבודה. המדרג, שנערך על ידי מכון המחקר Trendence ופורסם במגזין "טיימס להשכלה גבוהה", מגלה אילו אוניברסיטאות נחשבות לטובות, על פי דעת המעסיקים הפוטנציאליים בחברות המצליחות בעולם.

אל הרשימה התברגו 150 אוניברסיטאות מ-33 מדינות שונות על גבי הגלובוס - מארה"ב, דרך סין ויפן ועד מדינות אירופה. האוניברסיטה העברית בירושלים הגיעה למקום ה-62 בעולם עם הציון 350, וזאת לאחר שעלתה ב-4 מקומות לעומת השנה שעברה, והשאירה את מתחריה הישראליות כמו הטכניון ואוניברסיטת תל אביב הרחק מאחור במקומות 113 ו-135 בהתאמה.

לא הופתענו לגלות מי חמשת המוסדות האקדמיים שפותחים את הרשימה:

במקום הראשון –California Institute of Technology

המכון הטכנולוגי של קליפורניה, המכונה Caltech, נחשב לאחד מהמוסדות האקדמיים הטובים בעולם ולכן אין זה פלא שהוא פופולרי גם בקרב המעסיקים. כדי להתקבל ללימודים כלל הסטודנטים נדרשים להוכיח כישורים מתמטיים גבוהים, ובמהלך הלימודים הם מחויבים לקחת קורסים במדע ובהנדסה, ללא קשר לתואר אותו הם לומדים. תוסיפו לזה את העובדה שמדובר באחד מהקולג'ים הקטנים בעולם, עם קהילת סטודנטים שמונה בכל שנה בסך הכל כ-1,000 סטודנטים לתואר ראשון ועוד כ-1,200 סטודנטים לתארים מתקדמים. המספר המצומצם והאקסקלוסיבי של הסטודנטים יוצר קשר מקצועי הדוק בינם לבין הסגל האקדמי.

California Institute of Technology (צילום:  EQRoy shutterstock)
במקום הראשון: המכון הטכנולוגי של קליפורניה | צילום: EQRoy shutterstock

במקום השני – Harvard University

לא יהיה זה מוגזם לטעון שהרווארד נחשבת לאוניברסיטה היוקרתית ביותר בארצות הברית, ולא בכדי: לא פחות מ-48 בוגרים זכו בפרס נובל ו-48 נוספים זכו בפרס פוליצר. 8 נשיאים של ארה"ב הם בוגרים של האוניברסיטה (ביניהם קנדי, אובמה, בוש הבן וכ'ו), וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו למד מדעי המדינה בהרווארד.

נוסף להישגים האקדמיים הברורים שיש לאוניברסיטה, הסטודנטים מתחייבים גם לתחומי עניין נוספים תוך כדי הלימודים, החל מפעילות ספורטיבית והשתתפות בתחרויות ועד לפרויקטים קהילתיים הכוללים יזמות והמצאות. לפי המדרגים במחקר, כל הפעילויות החינוכיות הללו מעניקות לסטודנטים כישורים חיוניים להצלחה בעתיד.

 

Harvard University (צילום: shutterstock)
במקום השני: אוניברסיטת הרווארד | צילום: shutterstock

במקום השלישי - Columbia University

אוניברסיטת קולומביה זינקה מהמקום ה-12 אליו הגיעה בשנה שעברה, הישר אל השלישייה הפותחת. קולומביה נוסדה בשנת 1754 והיא המוסד הוותיק ביותר להשכלה גבוהה בניו יורק והחמישי העתיק ביותר בארצות הברית כולה. האוניברסיטה מתפרסת על פני 20 בתי ספר ובהם שלושה בתי ספר לתואר ראשון. גם אוניברסיטת קולומביה מתהדרת ברשימת בוגרים מכובדת הכוללת חמישה אבות מייסדים של ארצות הברית, 10 שופטי בית המשפט העליון של ארצות הברית, 96 חתני פרס נובל, 20 מיליארדים חיים ו-123 זוכי פרס פוליצר.

Columbia University (צילום: Peter Titmuss shutterstock)
במקום השלישי: אוניברסיטת קולומביה | צילום: Peter Titmuss shutterstock

במקום הרביעי - Massachusetts Institute of Technology

בנוסף ללימודים הרשמיים, המכון הטכנולוגי של מסצו'סטס המכונה MIT, מציע תכניות לשיפור וקידום הקריירה הנלמדות כחלק מהתואר הראשון והן כמסלולים חיצוניים המיועדים למנהיגים מובילים בתעשייה ולציבור הרחב. בנוסף, סטודנטים, בוגרים וחברי סגל של MIT ממלאים תפקידים מרכזיים בתעשייה העולמית בתחום היזמות, כולל פיתוח רשתות מחשבים מתקדמות, הבטחת עסקאות הון סיכון, ביוטכנולוגיה ועוד. ואם הזכרנו קודם את ביבי, הוא סיים תואר ראשון באדריכלות ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטה (במקביל ללימודים בהרווארד).

Massachusetts Institute of Technology (צילום: MikeDotta)
במקום הרביעי: MIT | צילום: MikeDotta

במקום החמישי - University of Cambridge

אוניברסיטת קיימברידג' נחשבת לאליטה של המוסדות האקדמיים ברחבי העולם. ההיסטוריה שלה מתחילה עם היווסדה כבר במאה ב-13, על ידי חוקרים מאוקספורד שחיפשו מקום מחסה לחקור בו, לאחר שנרדפו על ידי פרנסי העיר שראו בהם "כופרים". היום בוגרי האוניברסיטה נרדפים מהצד ההפוך ונחשבים למבוקשים במיוחד בשוק העבודה בעולם כולו.

University of Cambridge (צילום: shutterstock)
במקום החמישי: אוניברסיטת קיימברידג' | צילום: shutterstock

כיצד אוניברסיטה ישראלית התברגה לרשימה האקסקלוסיבית?

כאמור, לתוך הרשימה היוקרתית הזאת נכנסה גם האוניברסיטה העברית בירושלים, שהגיעה אל המקום ה-62. ניסינו להבין כיצד מוסד אקדמי ישראלי מתברג למיקום גבוה כל-כך.

"אנחנו מחפשים את האנשים שמוכנים להתאמץ ויש להם מוטיבציה. אף אחד לא רוצה להיות בינוני, ובשביל זה צריך להשקיע. באוניברסיטה העברית מלמדים פיתוח של יכולות החשיבה, מה שנקרא בעגה האקדמית 'חשיבה ביקורתית'" ובחוץ 'חשיבה יצירתית', מסבירה עפרה אש, ראש אגף שיווק ותקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים, "בין היתר אנו מעודדים את הסטודנטים שלנו לקחת חוגים בדיסציפלינות שונות כי הן מפרות זו את זו, וכך עולה יכולת הניתוח והיצירתיות של הסטודנט. זה מה שיעזור להם בעתיד להתמודד עם אתגרים בשוק העבודה".  

"בניגוד למה שחלק מהאנשים חושבים, שהאקדמיה היא מגדל השן, המוסד הירושלמי יודע ללמד ולשאול שאלות, וכאן לומדים לפתח את עצמך. בנוסף, אנו מעודדים מעורבות גבוהה בקהילה ושיח אינטלקטואלי. הסטודנטים שלנו מעורבים בלמעלה מ-350 פרויקטים של מעורבות והעשרה בקהילה בירושלים ומחוצה לה", מוסיפה אש, "מדובר באנשים איכותיים, כי חתכי הקבלה שלנו לא נמוכים. הסטודנטים צריכים להבין שבשלוש השנים הללו הם בונים את עצמם ברמת האישיות וביכולות שהם יביאו לשוק העבודה והמחקר, ולכן הם צריכים להשקיע. מי שלא רוצה להיות בינוני זה בהחלט המקום שלו, כי מהעברית אף אחד לא יוצא בינוני".  

איך בעצם לימודים אקדמיים מכשירים את הסטודנטים לשוק העבודה?

"האוניברסיטה היא לא מכון להכשרה מקצועית, אלא מקום ללמוד, לשאול שאלות, לא להסס לבקר, לנהל דיאלוג וזה מה שהיום צריך, כי זה מה שיבנה חשיבה מחוץ לקופסא. דווקא מי שיהיו לו את היכולות והכלים האינטלקטואליים, מי שמשקיע ולא מתפשר על איכות, הוא זה שיצליח בעתיד".