המציאות החברתית שבה אנו חיים היא מורכבת. כלכלה, פוליטיקה ופילוסופיה כרוכות זו בזו, וכל סוגייה חברתית מרכזית נבחנת בשילוב שלושת האספקטים הללו. ולכן, כדי להבין תהליכים פוליטיים וציבוריים, המשפיעים על אזרחי ישראל ובכלל על תושבי העולם, יש צורך בפרספקטיבה רחבת יריעה וכלים מחקריים שלובים. זה למעשה הבסיס עליו עומדת תוכנית לימודי תואר פכ"מ (פילוסופיה, כלכלה, מדעי המדינה) – תוכנית שנחלה הצלחה גדולה בארץ ובעולם. בישראל התואר קיים מסוף שנות ה-90' ובאוקספורד הוא החל כבר לפני 100 שנה. הבוגר הכי מפורסם שלו הוא דייויד קמרון, ראש ממשלת אנגליה. מבין הבוגרים המוכרים של לימודי התואר בארץ תמצאו את שאול אמסטרדמסקי, שאול מרידור, עופר ברקוביץ' ועוד.
"הרציונל של השילוב בין שלושת התחומים הללו הוא להעניק השכלה רחבה וברמה גבוהה, עד כמה שניתן בהיקף הגבולות של תואר ראשון, לאנשים שיש להם אספירציות להשתלבות במגזר הציבורי. זאת מהסיבה הפשוטה שבעיות חברתיות אקטואליות נופלות פעמים רבות בתווך שבין הדיסציפלינות", אומר פרופ' שירן רחמילביץ', נציג כלכלה בצוות פכ"מ. "לבעיות קלאסיות בכלכלה יש היבטים מוסריים, פילוסופיים ופוליטיים ולכן לחיבור בין שלושת התחומים האלה יש לא רק הצדקה אקדמית אלא גם רלוונטיות לעולם המעשי".
מה לומדים במהלך התואר?
"בשנה הראשונה והשנייה תלמידי התואר ילמדו את המבואות וקורסי הליבה של שלושת התחומים: כלכלה, מדעי המדינה ופילוסופיה, ויקבלו את הבסיס של כל אחת מהדיסציפלינות. בשנה השלישית ילמדו הסטודנטים קורסי בחירה בהתאם להעדפותיהם האישיות. כמו כן, לאורך לימודי התואר ילמדו הסטודנטים קורסים ייעודיים לתוכנית, אשר מחברים בין שלושת התחומים", מפרט פרופ' רחמילביץ'.
לדברי פרופ' רחמילביץ', כמעט בכל תחומי החיים אנחנו יכולים להיתקל בדילמות חברתיות-פילוסופיות-כלכליות. הנה למשל דוגמה מהנושא הכי בוער של השנה האחרונה - חיסונים. "האם אפשר או צריך להכריח אנשים להתחסן? איך לתעדף אוכלוסיות שונות בחיסונים? אלו רק חלק מהשאלות", הוא מונה.
"דוגמה נוספת היא שימוש באנטיביוטיקה. אחת הבעיות הכלכליות הקלאסיות היא בעיית ההשפעות החיצוניות (externalities), העוסקת בהשפעות החברתיות השליליות שיש להחלטות אינדיבידואליות של פרטים. שימוש באנטיביוטיקה משפיע לא רק עליי כאינדיבידואל אלא גם על החברה, כיוון שאם הצריכה הקולקטיבית תהיה גבוהה - החיידקים יפתחו עמידות רבה יותר לאנטיביוטיקה. זוהי דילמה כלכלית קלאסית – התנגשות בין התמריץ הפרטי לאינטרס הציבורי - שיש לה משמעויות מוסריות ופוליטיות".
מי יכול להתאים לתואר פכ"מ?
"לאנשים סקרנים - התואר יכול להוות מסגרת טובה, משום שתוכנית הלימודים היא ברמה גבוהה, ויחסית לגבולות הגזרה של תואר ראשון תוכנית הלימודים היא רחבת יריעה. בנוסף, יכולים להתאים לתואר פכ"מ אנשים שיש להם אספירציות בתחום החברתי ושרוצים להשפיע".
ומה תכלס עושים עם תואר כזה בתום הלימודים?
"לתואר פכ"מ יש שנים ארוכות של מוניטין בארץ ובעולם. הוא מהווה סיגנל משמעותי לאיכות המועמד. ההכנה לשוק העבודה של כל סטודנט אשר מסיים תואר בפכ"מ לא פחות טובה מבעלי תואר ראשון בכלכלה - בפרט אם הכיוון הוא עשייה במגזר הציבורי או במגזר השלישי, אבל לא רק", מדגיש פרופ' רחמילביץ'.
תואר בפכ"מ מהווה גם בסיס מצוין ללימודי המשך לתואר שני או בטווח הארוך לקריירה אקדמית. התואר בנוי בצורה כזו שכל מי שחפץ יכול להמשיך ללימודי תואר שני בכל אחת משלוש הדיסציפלינות השונות. בנוסף, מעבר לעבודה במגזר הציבורי הממשלתי, מסיימי התואר יוכלו להשתלב גם בעבודה במלכ"רים (מוסד ללא כוונת רווח), בארגונים שונים של המגזר השלישי, בתקשורת, במכוני מחקר ועוד.
למידע נוסף על תואר פכ"מ היכנסו>