שכר לימוד ממוצע לשנת לימודים אקדמית בישראל עומד על מינימום 12,000 אלף שקלים, אבל זו רק ההתחלה. לא מעט סטודנטים נאלצים לשהות במעונות או לשכור דירות עם שותפים ולממן את עצמם בתקופה זו. מי שלא מגיע ממשפחה מבוססת שיכולה לתמוך בו בשנים הללו, עלול להיקלע לקושי כלכלי. התשובה לכך היא המלגות, שמכסות חלק מעלות הלימודים, ובמקרים מסוימים אפילו 100 אחוז מהם. אבל איך מתחילים בחיפושים אחר המלגה, ואיפה?
מלגות פרטיות: "אם אומרים לכם שאין לכם ניסיון – תתנדבו"
אחד המקומות הנפוצים להגשת בקשות למלגה הוא דרך מפעל הפיס, שתורם לקהילה ולחיילים משוחררים כ-12,500 מלגות בשנה (מתוך למעלה מ-20,000 בקשות) על סך של 10,000 שקלים כל אחת, למטרת לימודי תואר ראשון במוסדות אקדמיים מוכרים. יו"ר מפעל הפיס, אלוף (במיל') עוזי דיין, מסביר שכיום ניתן לחפש מלגה ברשת, בין אם מדובר באתרים שונים שעוסקים במלגות, בהתאחדות הסטודנטים, או באתר הבית של מפעל הפיס. "מועמד לא יכול לקבל שתי מלגות של הפיס, אבל הוא יכול להגיש מועמדות למלגות מקרנות אחרות. אנחנו נותנים רק מלגות חד שנתיות אבל הסטודנט יכול לבקש מדי שנה, ולקבל אם הוא עומד בתנאי הבקשה".
החלק הארי של המלגות במפעל הפיס - למעלה מ-10,560 – הוא שיתוף פעולה עם הרשות המקומית, מתוכם למעלה מ-4,100 הם לחיילים קרביים משוחררים, כאשר 1,800 מלגות נוספות ניתנות לחיילים משוחררים אחרים. "ככלל, 87% ממקבלי המלגות שירתו בצבא או בשירות לאומי, ולמעלה מ-80 אחוז ממקבלי המלגות הן נשים", אומר דיין. "השאר מגיעות מיזמים מיוחדים כמו צוערים לשלטון המקומי, שבהם אנו דואגים לתקן מיוחד ברשות המקומית יחד עם משרד הפנים והאוצר, היכן שחסרים בעלי מקצוע. כך שבתום לימודיו הסטודנט מתחיל לעבוד ברשות בתחום חיוני כמו לדוגמא תכנון הנדסי, ולאחר מספר שנים התקן הופך להיות קבוע. יש מלגות ללימודי סייבר שבהן אנו תורמים לפטופ, יש מלגה למיעוטים ועוד".
מה עם מלגה בשבילכם? בדקו עכשיו את המלגות לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה>>
סך המלגות של מפעל הפיס עומד על 120 מיליון שקלים בשנה, כאשר המלגה עוברת בשני תשלומים לחשבון הבנק של הסטודנט. "אנו מאמינים שזו ההשקעה הכי טובה בחברה הישראלית שנותנת לסטודנט השכלה, הקהילה נתרמת ב- 1.2 מיליון שעות תרומה לקהילה מסטודנטים, ולרשות המקומית יש כוח משימה ושינוי חברתי", טוען דיין. "אם אומרים לכם שאין לכם ניסיון - תתנדבו, תלמדו ותיאבקו על המקום שלכם בחברה. היום השכלה במדינת ישראל היא תשתית לצמיחה וחדשנות, היא זו שקובעת את רמת ההשתכרות. אתם משקיעים בעצמכם, בחברה ובעתיד".
מהם תנאי הקבלה למועמדות למלגה?
"אזרח ישראלי, לומד לתואר ראשון, במוסד שמוכר על ידי המל"ג, ובתמורה המלגאי משקיע לפחות 100 שעות תרומה לקהילה, בחינוך, רווחה, טיפול בצעירים או בגיל הזהב. בשנתיים האחרונות עברנו מנתינת מלגה לפי מדד סוציו אקונומי בלבד, לשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. עמותות כמו פר"ח ורשויות מוניציפאליות בוחרות סטודנטים על פי היכולת לתרום לקהילה, זה תלוי במקצוע הלימוד, בהיכרות עם המקום, ועל פי ראיון אישי, וכמובן על פי מדד סוציואקונומי. כל אחד יכול להגיש בקשה למלגה, בעבר 1 מתוך 8 קיבל מלגה, היום היחס הוא יותר טוב ועדיין אנחנו לא יכולים לתת לכל מי שרוצה. אחד הפקטורים המשמעותיים הוא שכל הקודם זוכה, מי שמפספס את התאריך אין לו סיכוי לקבל. כמובן שיש צורך להשלים מכסת שעות לימודים, ולהתקבל על ידי המוסד. אנחנו משתדלים לתת להם תשובות לפני תחילת שנת הלימודים, לעיתים אנו מקבלים על תנאי וברגע שהמוסד מאשר, אנו נותנים את המלגה".
מלגות מטעם האוניברסיטאות: "רוב הבקשות מוגשות על ידי נשים"
באוניברסיטה הפתוחה למשל, בה לומדים בשנה כ- 46,000 סטודנטים לתארים ראשון, שני ולימודי תעודה, יש שני מועדים להגשת בקשה למלגה לסיוע כלכלי לתואר ראשון ושני: בינואר וביולי. הסיוע ניתן בדמי מלגה למימון קורס אחד ועד לשישה קורסים בשנה. המלגות העיקריות הן לסיוע כלכלי, אך יש גם מלגות לקבוצות אוכלוסיות מסוימות, כמו למשל ליוצאי אתיופיה. לדברי שלומית רוז'נסקי, מנהלת מדור לסיוע כלכלי באוניברסיטה הפתוחה, מספר מקבלי המלגות במועד ההגשה האחרון שהיה עומד על 59% מתוך סך כל המבקשים - "ויש לציין שחלק מאלו שלא קיבלו מלגה נדחו במהלך הטיפול משום שלא השלימו את המסמכים הנדרשים, או שלא עמדו בקריטריונים (למשל סיימו לשלם שכר לימוד ולא נזקקו למלגות וכו'), ולא משום שאינם נזקקים", היא מבהירה.
"ככל שסטודנט יגיש יותר בקשות, יש לו סיכוי יותר גבוה לקבל יותר מלגות", היא אומרת. "יש אפשרות להגיש בקשה בכל שנה ואם הנזקקות גבוהה, הסטודנט יכול לקבל מימון כמעט מלא לתואר, ויש אצלנו הרבה סטודנטים שרוב התואר שלהם מומן במלגות". לפי המועד האחרון של ההגשה – 74 אחוז מהמגישים הם נשים ו-26 אחוז הם גברים. "הפרופיל של הסטודנטים שלנו שונה מאוניברסיטה רגילה כי מדובר באוכלוסייה שכבר עובדת, ומתמודדת עם קושי להתפרנס, להצליח בלימודים, וגם לגדל משפחה", מסבירה רוז'נסקי. "הרבה מהם בעלי משפחות ולעיתים מדובר במשפחות מרובות ילדים".
מהם הקריטריונים שנבדקים?
"מצב משפחתי, מצב כלכלי, נכסים, גיל ואחוזי נכות. המערכת מעניקה ניקוד לכל בקשה לפי הקריטריונים ואז כל בקשה עוברת הערכה נוספת על-ידי אדם נוסף שאינו שייך ליחידת הסיוע הכלכלי. ככל שהניקוד של המועמד גבוה יותר בחישוב הכללי, כך יש לו יותר סיכוי לקבל מלגות. חלק חשוב בהתייחסות הוא הנימוק לבקשת המלגה שהסטודנט כותב בעצמו. הטופס מאושר או עובר לוועדת מלגות, שמחליטה מהו גובה המלגה. בסך הכל אנו מטפלים בלמעלה מ-2,000 בקשות בשנה".
במה כרוכה הגשת בקשה למלגה?
"מילוי טופס מקוון והוספת מספר אישורים, כמו לדוגמא תלושי משכורת של המבקש ובן הזוג, אישור על מספר חשבונות, פירוט עו"ש של שלושה חודשים אחרונים, ריכוז יתרות, אישור על קצבאות שונות, אישור על אחוזי נכות, אישור על שכ"ד, ומצב הנכסים: אם יש דירה או רכב ומה ערכם. סטודנטים עד גיל 27 צריכים להביא אישורים גם על הכנסות הורים".
לדברי רוז'נסקי, מלגות לסיוע כלכלי ניתנות לאחר שהסטודנט סיים בהצלחה לפחות קורס אחד והוכיח את התאמתו ללימודים אוניברסיטאיים. לסטודנטים מתחילים קיימת מסגרת שנקראת תכנית אלף המלגות, שבה ניתנות עד אלף מלגות בשנה לסטודנטים חדשים כבר מהקורס הראשון. אנו מאפשרים לכל מי שמסוגל ורוצה להגיע ללימודים".
מלגות מטעם האגודות: האתר שיחפש בשבילכם את המלגה המתאימה
כיוון אחר שאפשר ללכת בו הוא להתייעץ עם התאגדויות הסטודנטים ברחבי הארץ: רק בשנה החולפת הוענקו בהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל מלגות בסך 8 מיליון שקלים. בהתאחדות קיימות 23 תכניות, כאשר לכל תכנית נרשמים בדרך כלל בין 300-1000 סטודנטים. לדברי ליאור דרעי, ראש מחלקת מלגות בהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, חלק מהפרויקטים פועלים לאורך כמה שנים, אך בכל שנה נפתחות תכניות חדשות. בסך הכול מוענקות מלגות לכ-1,600 מלגאים כל שנה, כאשר התוכנית הכי פופולרית היא "כאן גרים" שאליה נרשמים בכל שנה 2,000 סטודנטים, אך מתקבלים רק כ-200. בתוכנית זו, סטודנטים גרים עם אזרחים ותיקים והמטרה היא לתת מענה גם ליוקר המחיה עבור הסטודנטים וגם למצוקת הבדידות של האזרחים ותיקים. זהו פרויקט של המשרד לשוויון חברתי שפועל כבר שנה רביעית, בו הסטודנטים נדרשים להשתתפות עצמית של 300 שקלים מדי חודש לכיסוי עלויות הוצאות הנכס, ול- 160 שעות פעילויות חברתית – תמורת מלגה של 8000 שקלים.
"מעבר לכך, יש לנו הרבה תכניות עם המשרד לשוויון חברתי כמו הפרויקט הלאומי: בירור זכויות לניצולי שואה", מספרת דרעי. "לניצולים מגיעות רנטות וכספים, והסטודנטים עוזרים להם למלא כספים ומלווים אותם בתהליך עד לקבלת הזכויות. למלגה זו מתקבל מי שעובר ראיונות פרונטליים וימי הכשרה, ויש ליווי של רכזים לאורך השנה. המלגה זו היא על סך 5,000 שקלים ל-120 שעות".
דוגמא למלגה אחרת היא "מאבק באנטישמיות" הניתנת לסטודנטים שנאבקים באנטישמיות ברשת דרך המחשב הביתי. כל שעליהם לעשות הוא לנטר את התכנים ולהסירם מהרשת בזמנם החופשי. המלגה היא ע"ס 6,000 שקלים לפעילות של 192 שעות בשנה (כ-4 שעות שבועיות בממוצע). "ויש גם פרויקט שייחודי לתקופת הקיץ בשיתוף משרד החקלאות שנקרא 'קטיף ישראלי' - זהו פרויקט שנועד לסייע לחקלאים בחודשי הקיץ בתמורה למלגה על סך 3,000 שקלים. בפרויקט הנוכחי הסטודנטים נוסעים לחודשיים לאזורי הקטיף, עוזרים לחקלאים, עושים פעילות חברתית, וגם מרוויחים כסף מהעבודה עצמה".
המועמדים למלגות יכולים להיות סטודנטים מכל האוניברסיטאות והמכללות שמוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה, כולל הנדסאים, וחלק מלימודי התעודה שלומדים במוסדות המוכרים למועצה להשכלה גבוהה. "יש מגוון של פרויקטים כך שכל אחד יכול למצוא את מה שמעניין אותו", אומרת דרעי. "אנחנו פונים גם לסטודנטים שעושים תארים מתקדמים ולהנדסאים, כאשר הדרישה היחידה להרשמה למלגה היא שתהיה סטודנט על פי החוק. יש לנו מלגות גם לחרדים ולערבים שלא שירותו בצבא, וגם טווח הגילאים רחב - יש לנו מלגאים בני 40-50 בחלק מהפרויקטים, בגלל תארים שניים ולימודי דוקטורט".
לדברי דרעי, כדי לקבל את המלגה מועמד יידרש לראיון אישי עם רכזי התוכניות והצגת אישור לימודים. תקופת המועמדת למלגות פתוחה לרוב למשך חודש ימים בלבד במהלך חודשי ספטמבר – אוקטובר (פרויקט "כאן גרים" נפתח כבר ביוני), כאשר תחילת הפעילות היא עם תחילת שנת הלימודים. "יש לנו פרויקטים של 60 שעות ל-2,500 שקלים, והתכניות הגבוהות ביותר למלגאים הם על סך 8,000 שקלים, כאשר כל הצוותים המנהליים: מנהלי תכניות ורכזים הם מלגאים המקבלים מלגה בגובה 15,000 ₪ או 25,000 ₪. אנחנו מאפשרים כפל מלגות, אך הסטודנט צריך להבין שעליו למלא את מכסת השעות כדי לקבל את המלגה, את המלגה מקבלים ב2-3 פעימות לאורך השנה.
איך כל מועמד יכול למצוא את המלגה שהכי מתאימה לו?
"יש את פורטל המלגה, שם מופעיות המלגות שלנו. באתר ההתאחדות יש פירוט של כל המלגות יחד עם סרטונים של סטודנטים שעשו את הפרויקט, וגם ההרשמה נעשית דרך האתר".
בנוסף, קיים מיזם ייחודי הנקרא Milgapo שמטרתו הייתה לייצר את מאגר המלגות הכי גדול שיש בארץ. "הבעיה עם תחום המלגות שהוא נורא מפוזר, יש המון מלגות וקשה לדעת את מגוון האפשרויות שלך", אומרת דרעי. במקום לחפש מלגות במקורות שונים ולסרבל את התהליך,Milgapo ריכזו את הכול במאגר אחד המנגיש את המידע בצורה פשוטה. האתר מכיל למעלה מ-850 מלגות, וכל שנדרש מהמועמד הוא הזנת פרטים לאיתור המלגות הכי רלוונטיות לו. כך הוא גם נחשף לאפשרויות שונות שכלל לא ידע על קיומן.
טיפים להגשת מועמדות למלגה
ארז גרניט, מנהל אגף מלגות מפעל הפיס, מציע לכם להתחיל לחפש מלגה מוקדם ככל האפשר (כבר בסביבות מאי): "כמובן שהיום הדבר הנכון לעשות הוא לחפש באינטרנט, אבל אפשר גם לבדוק תכניות מיוחדות כמו תכנית צוערים שנותנת לא רק מלגה אלא גם ליווי לסטודנט, כיוון בקריירה והשמה, או תכניות של קרן רוטשילד או איפ"ק שדואגות למכלול של העצמה ולא רק מלגה".
מה השיקול הכי חשוב בבחירת מלגה?
"סטודנט יכול לחשוב היכן הוא מעוניין להתנדב: בעבודה עם ילדים, קשישים או נערות בסיכון, ובהתאם לזה להתכוונן למלגה, וגם להתחשב במיקום הגיאוגרפי - האם לבצע את ההתנדבות בקרבת מוסד הלימודים או מקום המגורים. רוב המלגות המשמעותיות מבקשות חובת התנדבות, וחשוב לחשוב למה אתם נמשכים. חשוב לבדוק בכל מיני מוסדות שמרכזים את המלגות כמו התאחדות הסטודנטים, היחידה להכוונת חיילים משוחררים וגם מרכזי הצעירים ברשויות".
ליאור דרעי ממליצה להגיש מועמדות למלגה לכמה שיותר פרויקטים שמעניינים אתכם: "ככל שמתייעצים ומגישים לפני הלימודים, זה מגדיל משמעותית את הסיכוי. יש מלגות לכולם - צריך רק לדעת למצוא אותן".