אומרים שלהיות מורה זה לא פשוט. אם כך, תארו לכם עד כמה מורכבת עבודתו של מי שאחראי להכשיר את אותם אנשים, שיעצבו את פני הדור הבא. הדבר המורכב כאן הוא לא לימוד החומר המקצועי, וכנראה גם לא העברת השיטות החינוכיות, אלא הכשרת אנשי חינוך קשובים ובעלי אינטליגנציה רגשית מפותחת, כאלה שיעוררו השראה בתלמידים שלהם.
"לתפיסתנו, אנשי חינוך לא צריכים להיות רק מומחי תוכן, אלא גם מעורבים בחברה, ובכך הם יכולים להפוך את בתי הספר למוקדים חברתיים בקהילה", אומר ד"ר אדם הישראלי, ראש מדור מעורבות חברתית בסמינר הקיבוצים. "להיות איש חינוך זה הרבה מעבר להעברת שיעורים ובניית מבחנים. בעינינו המעורבות החברתית של הילדים והמורים בקהילה היא חלק אינטגראלי. לכן, כל הסטודנטים שלנו מעורבים בפרויקטים חברתיים שונים; כשהם יגיעו לבית הספר או לגני הילדים - הם יעבירו את זה הלאה".
מה הופך את הנושא הזה לחשוב כל כך בעיניכם?
"על פי תפיסתנו, אחד התפקידים שלנו כמכללה לחינוך הוא להמחיש לסטודנטים איך הם כמורים יכולים לתת השראה לתלמידים שלהם, להפוך אותם למעורבים בקהילה וליזום איתם פרויקטים חברתיים. מעבר לכך, מורה שמעורב בחברה לא מכיר רק את 'הילדים הנורמטיביים', אלא גם נוער בסיכון, קבוצות חברתיות במיעוט כמו עולים חדשים או ילדים עם מוגבלויות. מורה כזה, בעל מודעות חברתית, ייתן מענה טוב יותר לכלל הילדים בכיתה".
למה ניתן דגש לבתי ספר יסודיים?
"התלמידים בבתי ספר יסודיים בדרך כלל גרים בסביבת בית הספר, בשונה מבתי ספר על יסודיים, שם הרבה ילדים גרים רחוק ונוסעים באוטובוס. לכן, בית ספר יסודי מחובר יותר לקהילה".
לדבריו של ד"ר הישראלי, המורים הם אמנם סוכני השינוי, אך האחריות היא לא שלהם בלבד: "חשוב שגם המנהלים ייחסו חשיבות למעורבות בקהילה, כדי לתת גיבוי למורים. ישנם מנהלים, אשר שמים את הדגש בתפקיד המורה על העברת החומר הלימודי ופיתוח האישיות של הילדים בלבד. שניהם חשובים, אבל בנוסף לכך, אנחנו מאמינים בחשיבות של המעורבות החברתית". לא פחות מהותית מתמיכת המנהלים, היא התמיכה של ההורים: "מערכת היחסים בין בית הספר להורים היא דבר מורכב, ופעמים רבות השיח נסוב אודות ציונים ולימודים. ערוץ תקשורת אחר שבית הספר יכול לפתח הוא רתימת ההורים למאמץ שבמעורבות בקהילה".
דוגמה לפרויקט נהדר שמציין ד"ר הישראלי, הוא פרויקט שנערך דווקא במסגרת החינוך הבלתי פורמלי בקיבוץ גבעת חיים, שבו הוא מתגורר: "המדריכים הגדירו לילדים בכיתות א'-ב' שאחד השבועות במהלך החופש הגדול יוקדש לתרומה לקהילה. הילדים הציעו רעיונות שונים, ובסופו של דבר בחרו לעזור לעיוורים וללקויי ראייה".
"מעורבות חברתית זה לא סתם דבר נחמד"
ומה ההבדל בין התכנית שלכם לתכניות ביתר האוניברסיטאות והמכללות?
"המעורבות החברתית אצלנו היא חלק מתכנית הלימודים, וכל הסטודנטים במכללה מחויבים לכך כמו שהם מחויבים לשיעורים הפרונטאליים. בכל האוניברסיטאות והמכללות קיימים פרויקטים של מעורבות חברתית, רק מדובר על מסלול של בחירה לסטודנטים המעוניינים בכך בלבד".
הנה כמה מהפרויקטים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהווי הסטודנטים והמרצים במכללה:
כשהתלמידים הופכים למדריכים
"ראש החוג למדעים במכללה הוא גם מורה למדעים בבית ספר יסודי, והוא הפך את תלמידי בית הספר למומחים לבז האדום. תחילה הילדים למדו על הבז האדום והרגלי המחייה שלו כמו בכל שיעור סטנדרטי, אך בהמשך הם הפכו את בית הספר למרכז עבור בזים אדומים. הם בנו תיבות קינון והתקינו בהן מצלמות כדי לעקוב אחרי הגוזלים. אחר כך, הם הציעו גם לאנשים שגרים ביישובים בסביבת בית הספר להניח תיבות קינון אצלם בבית. מעבר לכך, הם מקיימים כמה ימים פתוחים בשנה, שבהם הילדים מעבירים סיורים בנושא הבז האדום למשפחות ולאנשים שחיים בסביבה".
גינה ורטיקאלית בבית ספר בלוד
"סטודנטיות להוראת מדעים יצרו יחד עם תלמידים בחטיבת ביניים בלוד גינה ורטיקאלית, כלומר גינה אנכית שתלויה על אחד מקירות בית הספר. הבעיה שזיהו היא מחסור באדמה פנויה לטובת גינה וצמחים. את העציצים יצרו התלמידים מבקבוקי פלסטיק שהם אספו, והמבנה נוצר כך שאם משקים את העציץ העליון, המים עוברים גם לכל העציצים שמתחתיו כדי לחסוך במים. את הפרויקט ליווה אחד ההורים העובד כגנן".
לימוד שפת הסימנים בגן ילדים
"סטודנטית המתנדבת בגן ילדים רגיל בתל אביב, לימדה את הילדים שירים פשוטים בשפת הסימנים, כדי שיבינו שיש ילדים אחרים שמתמודדים עם בעיות שמיעה. בהמשך הפרויקט, אנו נצלם אותה באולפן הטלוויזיה של המח' לקולנוע ותקשורת במכללה מספרת את הסיפור 'מעשה בחמישה בלונים' בשפת הסימנים, ונעביר זאת לגנים של ילדים עם בעיות שמיעה".
מחזור פסולת אלקטרונית עם נוער בסיכון
סטודנט שמתנדב בבית ספר "הזדמנות שנייה" לנוער בסיכון, יזם פרויקט מחזור פסולת אלקטרונית. התלמידים הסתובבו בשכונה ואספו מחשבים, מסכי טלוויזיה ומכשירים חשמליים אחרים שנזרקו לרחוב, פירקו אותם ושלחו לטכנאים. המחשבים המתוקנים חזרו לשימוש תלמידי בית הספר.
גינת ירק בגן ילדים
"שתי סטודנטיות שמתנדבות בגן ילדים בתל אביב שתלו יחד עם הילדים גינה עם פרחים וגינת ירק, בעזרתו של הגנן של סמינר הקיבוצים ובמימון המכללה. הילדים נהנו מאוד וגם למדו על ערכים כמו מחזור החיים בטבע ותזונה בריאה".
"אפשר למנוע את הנשירה מבית הספר עוד בכיתה א'"
לצד הפרויקטים, סטודנטים רבים חונכים ילדים "אחד על אחד" בשעות אחר הצהריים. "כבר בכניסה לכיתה א', ישנם פערים בין ילדים כתוצאה מפערים במשאבים של ההורים", אומר ד"ר הישראלי, "אחד הכלים לסייע לצמצם את הפערים הוא תרגול נוסף, הקניית מיומנויות ובעיקר תשומת לב אישית, אבל בכיתות של שלושים ומשהו תלמידים זה לא תמיד מתאפשר. מהר מאוד בית הספר מקטלג את הילדים החלשים והדימוי העצמי שלהם נפגע. בכיתות ח'-ט' ילדים כבר עלולים לנשור ממערכת החינוך בגלל פערים גדולים מדי שצברו".
הסטודנטים של המכללה פוגשים את הילדים אחר הצהריים וכאמור, חונכים אותם באופן אישי. "אותם סטודנטים עתידים להפוך למורים במערכת החינוך. למעשה, המעורבות החברתית הזו נותנת להם ראייה רחבה יותר של הילדים בכיתה", מסביר ד"ר הישראלי, "הם ראו מקרוב את הילדים שקשה להם, וגם כמורים הם ידאגו למצוא את העזרה עבור אותם ילדים, בין אם דרך שעה פרטנית אחר הצהריים, שיחה עם ההורים וכדומה. זו התנסות חשובה".