"האנאלפבית של המחר לא יהיה האדם שאיננו יודע לקרוא, אלא האדם שלא למד איך ללמוד", הציטוט הזה שייך לפסיכולוג בשם הרברט גרג'וי, ומופיע בספרו של אלוין טופלר "הלם העתיד". למרות שמדובר בספר שפורסם בשנת 1970, מדהים לגלות עד כמה הוא רלוונטי לימינו.
הציטוט הזה הוא גם סוג של מוטו עבור ד"ר אירית לוי-פלדמן - דיקנית הפקולטה לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים. "במאה ה-21 תפיסת איש חינוך צריכה להשתנות", היא מכריזה, "כיום, מורים הם כבר לא בעלי המידע הבלעדיים, כפי שהיה מקובל בעבר. יש לכולנו מקורות מידע נגישים ובשפע, ילדים נחשפים למידע מגיל צעיר מאד וכשילד רוצה ללמוד ולהכיר תחום שמעניין אותו, הוא איננו ניזון בהכרח מהמורה".
מתוך כך, לתפיסתה של ד"ר לוי-פלדמן, מורה צריך להיות מנטור אשר מלווה את התלמיד בתהליכי ההוראה, למידה וההערכה ועוזר לו להבין כיצד להפוך את המידע לידע, מסייע לו להבחין בין עיקר וטפל, ובין דעה לעובדה, כזה שמקדם למידה משמעותית אותנטית בקצב של הילד, על פי כישוריו ותחומי התעניינותו. אחת המיומנויות הנדרשות למורים היא אוריינות מידע דיגיטלית, תחום הנלמד במכללה בסביבות מתוקשבות, דבר המאפשר לשפר תהליכי הוראה ולמידה ולהתאימן לסביבות דיגיטליות במאה ה-21.
אין ספק כי ילדים ובני נוער חיים כיום בעולם אחר מזה שאנחנו גדלנו בו: עולם דינאמי, גלובלי, רב תרבותי, מהיר, פתוח ואינטנסיבי. עולם שבו המידע מאד זמין אבל גם משתנה כל העת. הדינמיות הזו תשפיע על כל חייהם. התלמידים שלנו כבר לא יעבדו בעבודה אחת כל חייהם, בעולם שלהם הכל זז מהר והאתגרים הם אחרים. אם אנחנו רוצים לגדל דור של ילדים מצליחים ומסופקים שמסוגלים להתנהל בעולם כזה, גם המורים שלהם צריכים להשתנות וללמוד איך לחנך ילדים שיהיו לומדים כל חייהם, כדי שתהיה להם היכולת לעמוד בקצב של עולם גלובלי ומשתנה.
אז מה בעצם השתנה?
למעשה, לא מדובר בביטול תפקידו של המורה כמקנה ידע תרבותי, ערכי ודיסציפלינרי, אלא בשינוי תפיסה הדוגלת בללמד את הילד כיצד לחקור את העולם ולרכוש ידע. "לילדים יש סקרנות טבעית, תפקידנו הוא לעודד את הסקרנות הזו ואף להגביר את הרצון הטבעי של הילד ללמוד", מסבירה ד"ר לוי-פלדמן.
"בפועל בתהליך הכשרת המורים אנו מיישמים מגוון דרכים להוראה ולמידה, חלקן כבר פועלות בשטח ואת חלקן אנו מפתחים מתוך כוונה להטמיען כבר בשנה"ל האקדמית הקרובה. עם זאת עדיין יש על מה לעבוד כדי לחולל שינוי מהותי", מודה ד"ר לוי-פלדמן. "התהליך נמשך, כי זו דרכה של האקדמיה, להמשיך לנסות, לבחון ולשכלל כל הזמן".
לבחון עצמאית את הנושא מכל הזוויות
בשנת הלימודים הבאה תושק תכנית חדשה לסטודנטים במחלקה לחינוך יסודי - למידה לפי פרויקטים. "זו אחת האסטרטגיות שמעבירים לסטודנטים בתכנית שנקראת PBL - Project-based learning. זו אינה אסטרטגיה חדשנית או מהפכנית, מה שחדש פה הוא היישום שלה בהכשרת מורים", מסבירה ד"ר לוי-פלדמן.
הרעיון פשוט, בוחרים נושא, מגדירים אותו כפרויקט והסטודנטים ניגשים לחקור אותו באופן עצמאי מהיבטים ומזוויות שונות: פסיכולוגיות, סוציולוגיות, תרבותיות ועוד. זהו בעצם ערוץ נוסף המעודד את הסטודנטים שלנו ללמידת חקר עצמאית כמו גם ללמידה בשיתוף פעולה, בדיוק כפי שנרצה שהם ינחו את התלמידים שלהם בעתיד".
לסיכום, אין כאן כוונה לבטל את הלמידה הפרונטלית בפורמט המוכר של מורה מול כיתה, אלא להתאים את אופן הלימודים לעידן החדש. ואם תשאלו את לוי-פלדמן, היא מאמינה שיש בהחלט מקום לתת לשיעורים הפרונטליים נפח קטן יותר באופן משמעותי, וכי מורים צריכים לאפשר למידה במגוון צורות כדי שהילדים ידעו לעבוד באופן עצמאי וגם כחלק מקבוצה על מנת לתרגל את מיומנויות ה'לומד לאורך החיים' שלהם.