"הסטודנטים שמגיעים ללמוד אצלנו הם סטודנטים בעלי תחושת שליחות חברתית עמוקה, אומרת ד"ר אורית שלח– ענבר, ראש המחלקה לחינוך מיוחד בסמינר הקיבוצים. "חלקם מכירים את החינוך המיוחד מתוך התנסות והתנדבות במהלך שנות התיכון או הצבא, חלקם גדלו לצד בן משפחה עם מוגבלות ובמקרים מסוימים אף חוו בעצמם התמודדות עם מוגבלויות שונות. הם מגיעים ללימודים מתוך תחושת משמעות ורצון להוביל שינוי שיביא לשיפור איכות החיים של אנשים עם מוגבלות, ולעיתים אף לתיקון חוויות העבר שלהם".
הלימודים בתואר הדו-חוגי כוללים התמחות בחינוך מיוחד, בנוסף להתמחות נוספת בחינוך הרגיל ותעודת הוראה. כלומר, מגוון האפשרויות המקצועיות הפתוחות בפני הבוגרים הוא כמעט אין-סופי. כך למשל סטודנטים יכולים לבחור מבין התמחויות בספרות, מקרא ותרבות ישראל, מדעים ומתמטיקה לבית הספר היסודי או התמחויות בהיסטוריה, ספרות, ומקרא ותרבות ישראל לבית הספר העל-יסודי.
עבודה בכיתות קטנות ואפשרות להפוך למטפלים
חלק מהבוגרים נכנסים למערכת החינוך כמורה מחנך.ת, כמורת שילוב או מורה עמית.ה – מה שמאפשר להם בחירה בין עבודה כיתתית או פרטנית. עבור מי שממשיכים לתואר שני קיימות גם אפשרויות ללמוד את מגוון מקצועות הטיפול כמו תרפיה במחול, בדרמה, ביבליותרפיה, ייעוץ חינוכי ועוד – כך שהמורים הופכים בסיום ההכשרה למטפלים. יתרון ייחודי נוסף של סמינר הקיבוצים הוא שבמסגרת לימודי חינוך מיוחד לתואר ראשון, הבוגרים זוכים לשתי תעודות התמחות נוספות: הוראה מותאמת בשפה והוראה מותאמת במתמטיקה. "מדובר בהתמחויות שמורים מגיעים הרבה פעמים ללמוד בשנת שבתון, בעוד שאצלנו זה בילט-אין בתוך מסגרת הלימודים", אומרת ד"ר שלח-ענבר.
תואר שפותח אפיקים רבים ומגוונים
"התואר בחינוך מיוחד פותח אפיקי הוראה רבים, כמו עבודה בביה״ס לחינוך מיוחד, בכיתות קטנות בבתי ספר ׳רגילים׳, ובטווח גילים נרחב של תלמידים (6-21), מסבירה ד"ר שלח – ענבר. "בנוסף, מגוון האוכלוסיות שהבוגרים יכולים לבחור לעבוד איתן הוא עצום וכולל אוטיזם, מוגבלות שכלית, לקויות למידה, הפרעות נפשיות ועוד. לעיתים מגיעים אלינו סטודנטים בתחילת הדרך כשהם ממוקדים באוכלוסייה ספציפית כמו נוער בסיכון או אוטיזם ואחרי ההתנסות בפועל מול מגוון האוכלוסיות במהלך שנות הלימודים ומעטפת ההכשרה הנרחבת שאנחנו מספקים, הם בוחרים באוכלוסייה אחרת שבה הספיקו להתאהב".
להפיץ את תפיסת ההכלה
לדברי ד"ר שלח– ענבר, תפיסת המחלקה לחינוך מיוחד היא קידום הכלה של אנשים עם מוגבלות בחברה ועידוד שוויון הזדמנויות. "זה אומר שאנחנו עושים הרבה מעבר לסילבוס, לימוד פרקטיקות או העשרת ידע כדי לקדם את הנושא - גם בקרב באי המכללה וגם בקרב הציבור בכלל. יש לנו אירועים רבים לאורך השנה שמטרתם היא הפצת תפיסת ההכלה. למשל ביום הזכויות לאנשים עם מוגבלות אנחנו מקיימים באופן קבוע הפעלות שמדגימות איך זה מרגיש להיות אדם עם מוגבלות ומאירים את הסמינר בסגול כפי שנהוג ביום זה ברחבי העולם".
"יש לנו הרצאות אורח של אנשים עם מוגבלות וימי עיון בנושא עם פאנלים, סדנאות מעניינות ופעילויות מגוונות" מוסיפה ד"ר שלח-ענבר. "בערב יום השואה אנחנו מקיימים מפגש של "זיכרון בסלון עם המוגבלות" שמביא את סיפורם מעורר ההשראה של אנשים עם מוגבלות בזמן השואה".
אירוע השיא של המחלקה לחינוך מיוחד הוא יריד "כן בחצר הקדמית שלנו", אירוע שמספק תשובה נגדית למונח "Not In My Back Yard" אשר מבטא התנגדות של תושבים להקמתו של מוסד ציבורי של אנשים עם מוגבלות בסמוך לביתם. ביריד, הפתוח לקהל הרחב, נמכרים תוצרים של תלמידי בתי ספר לחינוך מיוחד ועמותות לאנשים עם מוגבלות ומתקיימים פאנלים בנושאים שונים כמו זוגיות של אנשים עם מוגבלות, סיפורם של אחים לאנשים עם מוגבלות ואנשים שעשו פריצת דרך והצליחו בגדול למרות ובזכות המוגבלות.
לגרום לשינוי גישה לגבי אנשים עם מוגבלות
"כחלק מהעשייה שלנו בתוך המחלקה אנחנו מקיימים קורס בחירה מיוחד בנושא קריירה הנקרא ״שותפים לדרך״ בו לומדים אנשים עם מוגבלות וסטודנטים מהמחלקה'", מסבירה ד"ר שלח-ענבר. "מהשותפים עם המוגבלות אנחנו שומעים שהם מגיעים לקורס מתוך מטרה להרחיב את מעגל החברים שלהם ולגרום לשינוי תפיסה לגבי אנשים עם מוגבלות, במיוחד בקרב מי שלומדים הוראה. מהסטודנטים אנחנו לומדים שהקורס מאוד משמעותי עבורם ושדרכו מעמיקים את ההבנה שלכולנו יש מוגבלות - גם מי שאינו מוגדר ככזה. זה חיבור מקסים ומשמעותי בין אנשים שנמשך גם מעבר לשעות הלימודים ובמפגשים על הדשא או על בירה. יש לנו גם עובדים עם מוגבלות בסמינר הקיבוצים שהשתלבו כשותפים בקורס ולדבריהם הרגישו לראשונה שהם חלק מהסטודנטים ושרואים אותם מנקודות מבט נוספות".
התמחות חדשה בכבדי שמיעה וחרשים
אשכול חדש אשר מתווסף למחלקה לחינוך מיוחד בשנת הלימודים הקרובה מעורר כעת עניין רב בקרב סטודנטים קיימים וחדשים. מדובר בהתמחות באוכלוסיית כבדי שמיעה וחרשים (כו"ח).
"יש מחסור גדול בצוותי חינוך לאוכלוסיית כבדי השמיעה והחירשים. זו קבוצה עם מאפיינים ייחודיים שרואה עצמה כקהילה עם צרכים נקודתיים ולא כאנשים עם מוגבלות. החלטנו להעניק להם מענה מקצועי מותאם דרך הכשרת אנשי חינוך שיאפשרו להם להתפתח ולהשתלב באופן מיטבי בחברה. זה כולל לימוד שיטות הוראה ושיטות תקשורת כמו הקניית דיבור ושפה. כל סטודנט שיבחר ללמוד באשכול ילמד קורסים ייעודיים בנושא ויקבל את הידע הדרוש להוראה וטיפול באוכלוסיית כבדי שמיעה וחרשים מגיל ילדות עד בגרות".
בין הקורסים שילמדו באשכול: מבוא לחינוך כבדי שמיעה וחירשים, האנטומיה של מערכת השמיעה, תרבות חירשים ושפת הסימנים, הפיזיולוגיה של מערכת הדיבור, תפיסה והפקה של הדיבור ועוד.
למי מתאימים לימודי חינוך מיוחד?
על פי ד"ר שלח–ענבר, החינוך המיוחד הוא המקום בו ניתן להוביל, להשפיע וללמוד לגבי צרכיהם של ילדים ומתבגרים עם מוגבלויות שונות כמו לקויות למידה, הפרעת קשב, קשיים חברתיים-תקשורתיים-רגשיים- נפשיים, מוגבלויות פיזיות, התפתחותיות, קוגניטיביות ואחרות.
"הגישה החינוכית והערכית של החינוך המיוחד שמה את האמונה באדם וביכולותיו במרכז ומתאימה למי שרואים עצמם כהומניסטים", מדגישה ד"ר שלח–ענבר. בסמינר הקיבוצים קיימת התנסות מעשית נרחבת כבר מהשנה הראשונה ללימודים, חשיפה מעמיקה לתיאוריות התפתחות, וכמובן, כלים לימודיים המעניקים לבוגרים את החוסן המנטלי והמקצועי שלהם.
"התגמול בחינוך המיוחד הוא אדיר ויש מעטפת תמיכה גדולה מהצוות – דבר מאוד ייחודי. אנחנו רואים אנשים שנשארים בשמחה לעבוד באותו בית ספר לאורך שנים, גם אם הם מתקדמים מקצועית ומשנים בו תפקיד. הרבה מהבוגרים שלנו פועלים יום יום מתוך תשוקה למקצוע והתלהבות מהעשייה החינוכית״.