על בנים ועל בנות: 8 דרכים להכניס את השיח המגדרי לכיתה

אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שעימו מתמודדים מורות ומורים כיום הוא הניסיון להכניס לשיח הלימודי את נושא הפמיניזם והמגדר באופן כללי. אם בעבר רבים היו עשויים לטעון שאין צורך לעסוק בנושא המגדרי בחינוך בגיל הרך ובכיתות הנמוכות, היום כבר מבינים שזה בלתי אפשרי. בעולם שבו מהפכת Me Too נעשתה לנושא מרכזי בסדר היום הציבורי, מערכת החינוך מנסה למצוא דרכים להנגיש את הנושא בצורה הפשוטה והיעילה ביותר.

שוחחנו עם ד"ר דינה חרובי, מרצה לספרות, מגדר וחינוך במכללת סמינר הקיבוצים, שנתנה לנו כמה נקודות למחשבה והסבירה מה הם הכלים שיעזרו למורים לעשות את זה נכון.

1. ללמוד על זה

לתפיסתה של ד"ר חרובי, יש לחייב את המכללות להוראה ללמד סטודנטים – שהם למעשה מורי העתיד – לפחות קורס אחד בנושא של מגדר וחינוך, שבמהלכו ילמדו איך לזהות סוגיות מגדריות וכיצד להתמודד עימן.

2. לזהות סוגיות מגדריות בכיתה

גם אם אלו לכאורה נסתרות מהעין, הן בהחלט קיימות. "לדוגמה, לבדוק מי מצביע יותר בכיתה – בנים או בנות," איזה קולוות נשמעים ? .מחקרים רבים מראים שבנים שואלים בכיתה יותר שאלות מאשר בנות ושלרוב שומעים ביעקר את קולם.

 3. לשים לב לשפה שבה משתמשים

הכול מתחיל בשפה, אליה חייבות  המורות להיות מודעות – כולל פנייה בלשון זכר ובלשון נקבה. נוסף ללשון הפנייה צריך לשים לב גם למה שאומרים. "צריך לחזק את הבנות ולהחמיא להן על ההישגים שלהן," "מחקר בדק את ההערות שכתבו מורים לבנים ולבנות, ומצא שלבנות כתבו דברים בסגנון 'התנהגת יפה', ואת הבנים אתגרו בהערות כמו 'יש לך פוטנציאל'. השפה צריכה להשתנות. 'התנהגת יפה' היא לא מחמאה גדולה בעיניי, וזה מה שהמורות משדרות לבנות."

 4. לשים לב לייצוג

"אנחנו עדיין חיות בחברה שהיא מאוד ממוגדרת בהמון תחומים. אנחנו רגילות לראות בטלוויזיה רק גברים שמדברים על סוגיות חדשותיות, ונראה לנו נורמלי שזה קורה שוב ושוב. צריך המון מודעות, וכל הזמן לחשוב את מי אני עדיין לא רואה," מסבירה ד"ר חרובי. "בכיתות זה קריטי, ואפילו בגנים. יש לנו תחומים שבהם אין הרבה ייצוג של נשים, וחשוב לשאול למה זה קורה. להסביר את החסר  " יש גם תחומים שבו אנו לא רואים גברים וזה גם חשוב  למשל במערכת החינוך בגיל הרך...

5. לשנות את המרחב

ברגע שחושפים את הסטודנטים והסטודנטיות לנושאים הללו, הם נעשים מודעים יותר ומסוגלים לזהות סוגיות מגדריות שמתרחשות בבית הספר, מסבירה ד"ר חרובי, ונותנת כדוגמה את השימוש בחצר: "למה לבנים מותר להשתלט על החצר כשהם משחקים כדורגל, ומה קורה כשבנות רוצות לשחק בכדור? הרבה מרחבים נתפסים על ידי מגדר אחד."

6. גם בנות יכולות להזיז שולחנות

בעולם אידאלי הפנייה הייתה לפרטים ולא לקבוצות, אבל המצב כיום הוא כזה שעדיין  חלוקת תפקידים שונה לבנים ובנות. "האם בת יכולה להביא כיסא? גננת סיפרה לי שתמיד היא הייתה מבקשת מהבנות להביא חלות ומהבנים להזיז  שולחנות. מה, בנות לא יכולות להזיז שולחנות וכיסאות? צריך לערער את כל התפיסות שגדלנו עליהן, והרבה פעמים אנחנו משכפלים אותן מבלי לשים לב.

7. מגדר לא מתייחס רק לבנות

הדיון בסוגיה המגדרית אינו עוסק רק בבנות, אלא גם בבנים, שמקבלים על עצמם מבלי לשים לב סטריאוטיפים גבריים. "הרבה פעמים אנחנו לא חושבים על מה שהבנים זקוקים  כמו למשל  לדעת לבטא את הרגשות שלהם. לבנות מותר לבכות ולהיות אמוציונליות, ופתאום כשבן מביע חולשה צצות תפיסות סטריאוטיפיות לגביו," אומרת ד"ר חרובי. "חשוב שלא ניפול למלכודות האלה של 'אם אתה בוכה, אתה לא גבר'. זה החינוך האוטומטי שלנו."

 8. להפסיק לשכפל את הקיים

בכל הקשור לחינוך, מסבירה ד"ר חרובי, המצב הוא פרדוקסלי. "יש לנו צוות של מורות – שמונים אחוז מאנשי הצוותים בבית הספר היסודי הן נשים – והן דווקא אלה שמשכפלות את הסדר הפטריארכלי."  לתפיסתה, השאיפה לא צריכה להיות לבטל את ההבדלים בין המגדרים, אלא רק לתת לכל מגדר את האפשרות לבטא את מגוון האפשרויות שעומד בפניו. "אנחנו שונים אך גם מאוד דומים, החברה היא שגורמת לנו לחשוב שאנחנו שונים ועסוקה בלייצר הבדל בין המינים," היא מסכמת.