לפי נתוני שירות התעסוקה, בחודש שעבר כ-91.4 אלף ישראלים דיווחו כי הם עתידים לחזור לעבודה, לאחר שבועות ואף חודשים בהם נמצאו בבית, בעקבות חל"ת שנכפה עליהם עקב משבר הקורונה. אם זכיתם להיות בין אלה שמוחזרים לעבודה, חשוב שתדעו שיכול מאוד להיות שמה שהתרגלתם אליו בעבר, הוא לא מה שתמצאו כשתחזרו - לטוב ולרע, תלוי את מי שואלים.
קחו בחשבון שאתם מגיעים לאחר תקופה ממושכת שבה לא הייתם במסגרת של מקום עבודה כלל, וייתכן מאוד שגם הקולגות ואף הממונים עליכם נמצאים באותו הסטטוס, כך שכדאי שתכינו את עצמכם לתהליך הסתגלות מחדש, שעלול אף לקחת מספר שבועות.
בשיחה עם מומחי "דרושים IL", ביקשנו לשים זרקור על תהליכי הקליטה מחדש, שעוברים של עובדים שחוזרים למקום עבודה לאחר היעדרות ממושכת. ויצירנו איתם את המדריך המלא לחוזרים מחל"ת, ובו טיפים להשתלבות מהירה ונכונה:
נצלו את צו השעה לעיבוד רגשי
לאחר תקופה ארוכה מחוץ למסגרת העבודה, צפו לכך שאתם חוזרים "שונים", וזה בסדר גמור. תהליך ההבשלה מתרחש לאורך תקופה ולא מסתיים ביום אחד. ההסתגלות מחדש היא חלק טבעי ובלתי נפרד מהמציאות החדשה.
חשוב לבצע דיאלוג עצמי ולנצל את הזדמנות הפז שניתנה לנו כדי לעשות חשבון נפש, כדי לברר האם אני נמצא במקום הנכון בקריירה שלי? האם טוב לי במקום העבודה הנוכחי? אלו הזדמנויות תעסוקה יש לי? חלק מכם כבר עשו אולי "חישוב מסלול מחדש" בתקופת ההמתנה בבית, ואם לא – עשו זאת לאחר השיחה מה"בוס" שקורא לכם לחזור.
חזרו לעבודה ב"ראש גדול"
סביר מאוד להיות שפיתחתם מרמור אישי כלפי המעסיק ששלח אתכם לחל"ת, במיוחד אם לא כל העובדים בארגון הוצאו לחל"ת. אם הקריירה במקום העבודה חשובה לכם, נסו לשכוח מהרגשות השליליים; זו השעה לתמוך בארגון – כל הארגונים עברו טלטלה ברמה זו או אחרת בתקופה האחרונה.
קיימו שיחה עם המנהל הישיר, או המנכ"ל של הארגון, שאלו איך אתם יכולים לסייע מעבר לתפקידכם השוטף. במקביל, חשבו איך אתם יכולים לשפר את מילוי התפקיד שלכם במקום העבודה: הרחיבו מיומנויות, הביאו רעיונות, השתדלו ליזום פרויקטים, הציעו עזרה גם לא בתחום תפקידכם הספציפי – ובקיצור, חשבו מה אתם יכולים לתרום מעצמכם ולא מה הארגון יכול לתת לכם.
זכרו: עובד טוב ואכפתי ייחסר למעסיק הרבה יותר מאשר עובד בינוני, ועם חזרתכם לעבודה זה בדיוק הזמן להוכיח את זה. במקרה ויהיה צמצום נוסף בכוח אדם, הוא יזכור אתכם לטובה.
בחנו היטב מחשבות על התפטרות – האם הן אימפולסיביות?
חזרתם למקום העבודה ומצאתם אותו שונה ולא מתאים לכם? ככל הנראה הדבר הראשון שאתם חושבים עליו הוא התפטרות; לפני שאתם רצים לבוס להגיש את התפטרותכם, קחו נשימה עמוקה ונסו להבין האם מדובר בהחלט אימפולסיבית או רציונאלית?
קחו בחשבון שאולי זה לא הזמן לקבל החלטות דרסטיות כאלו. חכו עם החלטות כאלו וזכרו שתקופת הקורונה אינה תקופה של שגרה - ולא רק במקום העבודה שלכם.
ואם בכל זאת החלטתם לעזוב – עשו זאת בחוכמה
אם אחרי שבחנתם את כל המשתנים, הבנתם שהתפטרות אינה צעד פזיז אלא צעד הכרחי. ייתכן שהגעתם לקו פרשת המים, ואין לכם ברירה אלא לעזוב ולהתחיל לחפש משהו חדש. זכרו שתמיד עדיף לעזוב את מקום העבודה הנוכחי שלכם, רק כאשר יש לכם כבר משהו אחר ביד – וכך תייצרו לעצמכם רצף תעסוקתי.
במיוחד בתקופת הקורונה שבה חוסר היציבות שולט במשק, לא רק שכדאי שתוודאו שאכן יש לכם מקום אחר לעבור אליו, אלא בחנו היטב האם מדובר במקום יציב שיעניק לכם בטחון תעסוקתי, שלא תמצאו את עצמכם שוב בחל"ת מטעם מקום העבודה החדש.
ואם כבר בביטחון תעסוקתי עסקינן, אם מקום העבודה הנוכחי שלכם הוציא אתכם יותר מפעם אחת לחל"ת, מדובר בהחלט בנורת אזהרה שיכולה לרמוז לכם שכדאי לחפש פוטנציאל ליציבות במקום אחר.
אל תשכחו להצהיר שחזרתם לעבודה
עם חזרתכם לעבודה, עליכם להודיע על כך לשירות התעסוקה בטופס מיועד וכן באתר המוסד לביטוח לאומי. נכון, גם על המעסיק מוטלת חובה זו, אבל אם לא תדווחו – גם תצטרכו להחזיר את דמי האבטלה שקיבלתם שלא כחוק, וגם לא תהיו מכוסים בביטוחים שונים, כמו תאונת עבודה למשל.
מה דורש החוק מהמעסיק בחזרה לעבודה מחל"ת
על פי החוק, המעסיק מחויב להחזיר את העובד לאותה עבודה ובאותם תנאים, כפי שהיה לפני יציאתו של העובד לחל"ת. אם חל שינוי בסוג העבודה או בתנאיה, זה מחייב את הסכמתכם וחשוב שתדעו לעמוד על שלכם.
אם הורעו תנאי העבודה שלכם – יש מה לעשות
אם היקף המשרה שלכם צומצם, הורידו לכם בשכר או הפחיתו בהטבות משמעותיות כמו רכב צמוד; כל אלה עשויים להיחשב להרעה מוחשית בתנאי העבודה. במקרה כזה, גם אם העובד יתפטר מיוזמתו הוא ייחשב למפוטר, ואף יגיעו לו זכויות מפוטרים, כמו שכר מלא על תקופת ההודעה המוקדמת, פיצויים ועוד.
עם זאת, חשוב לציין כי העובד מחויב להתריע בפני המעסיק על ההרעה או הנסיבות בגינן אינו יכול להמשיך בתפקידו; רק אם המעסיק אינו יכול או אינו רוצה לתקן את המצב, יוכל העובד להתפטר ולהיחשב כמי שפוטר. עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה ללא תקופת המתנה של 90 יום.
אם קודם אמרנו שצריך לחזור בתודעת "ראש גדול", זה אומר גם גמישות מחשבתית – בדקו עד כמה ההרעה בתנאים באמת פוגעת בכם. אולי אתם יכולים להסתדר עם המצב החדש? חייבו את המעסיק לבחון שוב את תנאי ההעסקה בתוך פרק זמן לא ארוך (כמה חודשים); אולי מצב העסק השתפר ותוכלו לחזור ולקבל את תנאי העבודה שלכם טרום הקורונה. אם בכל זאת החלטתם להתפטר, רצוי שתעשו זאת רק לאחר שתמצאו קודם מקום עבודה אחר.
מה עם הורה שנאלץ להישאר בבית עם ילדיו שאינם נמצאים במסגרת?
נתחיל מצפירת הרגעה: אתם לא היחידים שחוששים מזה. כמעט בכל משפחה ישראלית כיום עמלים על מציאת פתרונות יצירתיים, כדי להצליח לג'נגל בין הקריירה לילדים שאינם במסגרות. בטח כאשר במשפחות רבות סבא וסבתא נמצאים בקבוצת סיכון, ואינם יכולים לתת כתף כבעבר. וגם מעסיקים רבים מודעים למצב (או אולי נמצאים בו בעצמם) ובאים לקראת העובדים.
לפני שאתם משוחחים עם המעסיק על המצב, כדאי שתגיעו עם רעיונות קונקרטיים שלדעתכם יוכלו לאפשר לכם להמשיך לעבוד תוך כדי תמרון עם הילדים. חשבו על פתרונות כמו עבודה חלקית מהבית, עבודה במשרד בשעות אחה"צ-ערב (שמתחלפים עם בין הזוג) וכו'. כמובן שהמעסיק צריך להסכים לכך, אך אם תגיעו למו"מ חסרי אונים יהיה לכם הרבה יותר קשה לשכנע אותו להיות בצד שלכם. במיוחד כאשר אין הגנה בחוק על העובד בנושא זה.
האם מעסיק רשאי לפטר את העובד בסיום החל"ת?
התשובה היא כן, ובתנאי שהדבר יעשה ללא אפליה ושיתקיים הליך פיטורים כדין הכולל שימוע והודעה מוקדמת. נציין כי תקופת החל"ת לא תחושב בתקופה המחייבת הודעה מוקדמת.
אם מצאתם את עצמכם מחפשים עבודה חדשה - ריכזנו לכם את כל המשרות הכי חמות של אתר "דרושים IL" שמתעדכנות כל הזמן>>