איפה ההורים שלכם עובדים? כנראה באותו מקום עבודה שבו עבדו גם לפני 20 או 30 שנים כשעוד הייתם ילדים, או לכל הפחות באותו התחום. עד לפני עשור וחצי בערך - אז החל דור ה-Y להשתלב בשוק העבודה - רוב האנשים הלכו במסלול קבוע למדי: צבא, לימודים וקריירה, אבל כזו שנשארת איתם לאורך רוב חייהם הבוגרים ועד גיל הפרישה. אפשר כמובן להתקדם בתוך אותו המקום, להחליף תפקידים ולעלות בסולם הדרגות המקצועי בחברה; אבל לעבור לחברה אחרת, או מעבר לזה - לעבור למקצוע אחר? זה היה דבר די נדיר.
היום לעומת זאת, נדיר יהיה למצוא צעיר בן 30 שנמצא באותו מקום עבודה יותר מ-5 שנים, למעשה סביר יותר למצוא צעיר בן 30 שכבר החליף מעל ל-5 מקומות עבודה. כן, נראה שהדור שלנו חובב שינויים והם לא מסתכמים רק בדילוג בין משרה למשרה, אלא בשינויים גדולים בקריירה ובמה שמכונה - הסבה מקצועית.
נועה שלו, מתמחה בפסיכולוגיה תעסוקתית, מסבירה כי הסיבות לבצע הסבה מקצועית מתחלקות לשני סוגים – סיבות חיצוניות וסיבות פנימיות: "הסיבות החיצוניות להסבה, כוללות את עולם התעסוקה המשתנה והמקצועות החדשים המופיעים בשוק, וכמובן את מאפייני דור ה-Y שכוללים צורך בסיפוקים מידיים וחיפוש אחר עניין ופחות אחר יציבות." אומרת שלו, "היום יותר מבעבר יש דגש על חיפוש אחר משמעות וסיפוק אישי, ולא רק אחר רכיבים חיצוניים כמו יציבות, תנאים ויוקרה".
לפי שלו הסיבות הפנימיות מגוונות יותר והן אינדיבידואליות: "זה יכול להיות קשור לרצון בשיפור תנאים, שיפור הדימוי העצמי, למצב משפחתי שהשתנה והשפיע על הצרכים של האדם, ואפילו בתחושה שטעינו בבחירה הראשונית. צעירים רבים מקבלים החלטות קריירה ראשוניות שמבוססות על ציפיות ועל לחץ מהסביבה, ולאחר כמה שנים, כאשר הם מכירים טוב יותר את עצמם ואת עולם העבודה, הם מבקשים לעצור ולחשב את מסלולם מחדש, באופן שפחות יושפע מהסביבה ויהיה קשוב יותר להם עצמם".
בעוד באופן מסורתי, החלפת מקצוע בעבר דרשה חזרה לספסל הלימודים לעוד מספר שנים של תואר ראשון בתחום המבוקש, או לפחות השלמת לימודים בתואר שני - אפיקים שדורשים זמן, משאבים וכמובן כסף ומעכבים את השינוי המיוחל; בעידן החדש אנחנו יכולים למצוא מגוון דרכים מהירות לעבור הסבה מקצועית, בהן קורסים ייעודיים בתחומים שונים וגם תופעה חדשה שתופסת תאוצה בעולם וגם כאן בארץ - הבוטקאמפ.
שלושה חודשים ויש לכם מקצוע חדש
ה'בוטקאמפ' הוא למעשה קונספט של קורסים, בהם נעשית הכשרה מקצועית מהירה במיוחד וגם אינטנסיבית במיוחד, המחליפה מסלולי הכשרה ארוכים כמו קורסים מקצועיים ולימודים אקדמאיים. קורסי בוטקאמפ כאלה מתקיימים בעיקר במקצועות טכנולוגיים ומכשירים עובדים ללא ניסיון או תואר רלוונטי לעבודה בתחום; הם אורכים מספר שבועות עד חודשים ומציעים לימודים אינטנסיביים במיוחד - לפעמים אפילו 12 שעות ביום.
קורסי הבוטקאמפ לא רק מציעים פתרון מהיר וזמין למי שמחפש הסבה מקצועית, אלא בעיקר עונים על צורך של חברות ומעסיקים, שסובלים בשנים האחרונות ממחסור בכוח אדם רלוונטי. "בתחומים הטכנולוגיים יש היום הרבה יותר ביקוש לעובדים מאשר ההיצע הקיים", אומר אסי מויאל, סמנכ"ל בחברת Ness ומנהל פעילות הבוטקאמפ של הארגון, "אם ב-2017 דיברנו על כ-12 אלף משרות פתוחות בתחום, ב2018 זה כבר עלה ל-15 אלף".
בשל המצוקה הזו, חיפשו בנס פתרון שיאפשר גיוס עובדים שמתאימים לשוק העבודה החדש, ולכן חברו לגוף ההכשרה Elevation ויצרו קורס במתכונת בוטקאמפ, שמטרתו להתאים את העובדים לעולם החדש בו נדרשות יכולות למידה עצמית גבוהות, חשיבה גבוהה, גמישות מחשבתית ויכולות להתמודד עם שינויים. "מה שחשוב היום הוא האנשים עצמם וההתאמה שלהם לעולם המתפתח, זה שלמדת תואר בתחום המחשבים זה לא בהכרח רלוונטי", אומר מויאל. "המנגון של הבוטקאמפ בא לייצר פתרון וגם למשוך עובדים שמתאימים לעולם הזה, הוא מייצר הכשרה מאוד יישומית, אבל גם מלמד איך ללמוד לבד ואיך לעשות את זה בלחץ ובתנאים של העולם החדש", הוא מסביר, "ההיכרות שלנו עם השוק, כחברה שעובדת בתחום ומול הרבה לקוחות, מאפשרת לנו להבין מה באמת נדרש היום מהעובדים האלה, ולתת להם את ההכשרה הכי רלוונטית כדי שיוכלו בסוף לצאת אחרי 12 שבועות ולהשתלב בפרויקטים שלנו או של הלקוחות שלנו".
"הקורס הוא חלק משינוי התפיסה שעוברות החברות - מחיפוש מועמדים בעלי תארים אקדמיים כמו בעבר, לעולם העתיד שבו מחפשים הכשרה פרקטית ועבודה בשטח", מוסיף אבי שניר, מנכ"ל אליביישן. "אנחנו רואים בכל שנה מאות בוגרים של קורסי הבוטקאמפ שלנו שמשתלבים בהצלחה לאחר סיום הקורס בתפקידים שונים בחברות טכנולוגיה מובילות בתעשייה, שם הם מביאים לידי ביטוי את הידע, את הכלים ואת המתודולוגיות שרכשו במהלך הבוטקאמפ".
התמקצעות על חשבון וורסטיליות
אז ברור מה מרוויחים המעסיקים מאותם קורסים, אבל האם זהו באמת המסלול הכי נכון עבור עובדים שרוצים להיכנס לתוך עולם ההייטק, ומה יעלה בגורל התארים האקדמיים? שלו לא ממהרת להספיד את האקדמיה ויש לה כמה טיעונים מוצלחים למדי: "רעיון הבוטקאמפים קוסם לאנשים כי הוא מאפשר 'ללכת בלי ולהרגיש עם' – לא לעשות את המסלול הארוך, התובעני והקשה של התואר הטכנולוגי, לדלג על השלב הזה ולהגיע לעבודה עם הכשרה רלוונטית".
שלו אמנם לא פוסלת על הסף את האופציה שיהיו אנשים מוכשרים שיצליחו להשתלב בעבודה טובה לאחר הכשרה קצרה, אבל היא כן מזהירה מפני הסכנה שעלולה להתלוות לוויתור על תואר: "גם אנשים בעלי הבנה טכנולוגית אשר יבחרו בהכשרה מסוג כזה על פני תואר מלא, עשויים להיתקל בחסמים בקבלה לעבודה או בניוד בין תפקידים, שכן הם עשויים להיות מוגבלים בידע שלהם וכך גם בתפקידים אותם יוכלו לבצע", היא אומרת. "בנוסף, יש לקחת בחשבון שהכשרה כזו תהיה לרוב מצומצמת יחסית וממוקדת לתחום לימוד והכשרה מסוים, כך שהוורסטיליות שלהם תהיה נמוכה יותר וכך גם יכולתם להתנייד רוחבית בין תפקידים, דבר שעשוי להשפיע לאורך זמן גם על אפשרויות הקידום ועל תנאי עבודתם".
בנוסף לכך מצביעה שלו על פרמטר נוסף שכדאי לקחת בחשבון - התואר, על אף שאינו הכרחי, יכול לתת למעסיקים אינדיקציה מסוימת על יכולותיו של המועמד. "במידה ואדם מגיע עם ניסיון – ממקום עבודה קודם, מהשירות הצבאי ואפילו מפרויקטים שעשה בזמנו הפנוי, ניתן לשאול אותו שאלות על העבודה שביצע וללמוד על צורת החשיבה, הלמידה וההבנה שלו". במקרים כאלה, אומרת שלו, המידע שמתקבל על האדם משמעותי יותר מאשר ההשכלה בה הוא מחזיק. "אך כאשר לא קיים ניסיון קודם - כמו במקרים של הסבה מקצועית - ההשכלה הפורמלית וגם התמודדותו בפועל של האדם עם הלימודים, היא הדרך הכמעט יחידה בה המעסיק יכול ללמוד על יכולותיו של המועמד".
בעוד קורסי הכשרה מסויימים יכולים לתת פתרון לסוגיה הזו ולספק לצד הידע גם תיק עבודות מעשי, ולעיתים אף הבטחת עבודה בסופם, לא בכולם תקבלו את הניסיון הנדרש. לכן, רגע לפני שנרשמים - חשוב להבין מה בדיוק אתם מקבלים ולקחת בחשבון גם את המחיר שאתם עלולים לשלם בעתיד על כך שויתרתם על תואר, לעומת מה המחיר שתאלצו לשלם אם תבחרו לעצור הכל ולהקדיש עכשיו 3 עד 4 שנים קריטיות בתואר שלאו דווקא הכרחי.